פסק-דין בתיק תא"מ 5759-02-11

בפניי תביעה כספית.

לכאורה התביעה אינה מורכבת.

מדובר כאן בהספקת מוצר ע"י התובעת, בדמות של מודעות פרסום, אשר אין חולק, כי בפועל פורסמו, בעיתון חודשי בשם "חדשות הקריות".

לטענת התובעת, באמצעות מנהלה מר יוסי דואק, ההתקשרות נעשתה עם הנתבע ביחס לפרסומים בעסקו "טוטו-חי - בורקס עמיקם" והדרישה היא לתשלום בגין אותם פרסומים עפ"י חשבונית נשוא העיסקה.

החשבונית אשר צורפה לכתב התביעה וסומנה ד', מספרה הינו 10551 נושא תאריך 10.2.10, בסכום כולל מע"מ של 31,140 ש"ח.

בגוף החשבונית מצוין: "עבור פרסומים בחדשות הקריות החל מחודש פברואר 2005 עד חודש מרץ 2006 וכולל הפקה ועיצוב".

הנתבע לא הכחיש את הפרסומים ואולם לטענתו כעולה מתצהירו וכעולה מסעיפים 6,7 לכתב הגנתו, טוען, כי הפרסומים פורסמו על דעת התובעת ומרצון נציגיה ושולחיה בלבד, ומכל מקום לא פנה לצורך פרסום מודעות כלשהן.

בהמשך הגנתו ותצהירו טוען הנתבע, כי מדובר בתביעה שמטרתה להפעיל עליו לחצים, וזאת על מנת למשוך תביעה של לשון הרע אשר הגיש נגד מר יוסי דואק שהינו מנהל התובעת ונגד התובעת עצמה בבימ"ש השלום בחיפה (ת.א. 16369-01-10 אשר נדון בפני כב' השופט יהושע רטנר).

עוד טוען הנתבע, כי באותה עת היה שותפו של מר אבי פלד אשר נתן תצהיר בתביעה זו לתמיכה בטענות התובעת, וכי על פי אישור מס הכנסה אותו המציא, נתמך באישור רואה חשבון, הוא יצא מהשותפות בחודש דצמבר 05'. מאחר והחשבונית מתייחסת לפברואר 2005 ועד חודש מרץ 2006, הרי שלפחות לגבי שנת 2006 אין כל רלוונטיות לטענות כלפיו.

עוד טען הנתבע, כי אין לתת אמון בחשבונית, חשבונית שהוצאה בשיהוי ניכר, של מספר שנים, חשבונית שאינה מפרטת כיצד הגיעה התובעת לתמחור הסכום אותו היא דורשת, כאשר אין פירוט של תאריך הפרסומים ושל תמחור של כל אחד ואחד מהם.

בתאריך 29.1.12 נשמע התיק בראיות ונשמעה עדותם של נציג התובעת מר יוסי דואק, של הנתבע ושל השותף של הנתבע אשר העיד מטעם התביעה מר אבי פלד.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, ונתתי את דעתי לסיכומים בע"פ במעמד הישיבה ולמסמכים אליהם היפנו הצדדים ובמיוחד לפרוטוקול ביהמ"ש ולעדויות שנשמעו בבימ"ש השלום בחיפה במסגרת ת.א. 16369-01-10 בפני כב' השופט רטנר ובמהלכו הגיעו הצדדים לפשרה שקבלה תוקף של פס"ד לעניין תביעת לשון הרע של הנתבע כנגד התובעת ומנהלה, אני נותן בזאת את פסיקתי.

דין התביעה להדחות ואסתפק בתוצאה האמורה ללא חיוב בהוצאות.

להלן נימוקי ביהמ"ש בהגעה לתוצאה האמורה:

1.         בין נציג התובעת ובין הנתבע הייתה מערכת יחסים קרובה, מערכת יחסים זו הייתה בין השאר על רקע תפקידים שהיו לשני האישים. התובע היה ממלא מקום עיריית קרית ביאליק ואילו הנתבע היה יו"ר ועד העובדים.

במסגרת זו שיתפו הצדדים פעולה ובין השאר אין חולק, כי התובעת ביצעה פרסומים עבור מקום עסקו של הנתבע.

באותה עת היה הנתבע שותף של מר אבי פלד, והעסק המשותף היה רשום על שם שתי נשותיהם.

ברור לחלוטין שגם אבי פלד כמו הנתבע והוא אף העיד על כך בביהמ"ש, נהנה מהפרסום ומהשירותים שניתנו באמצעות הפרסום לעסק המשותף.

אני לא נותן אמון בגרסתו של אבי פלד, כי לא היה לו שום יד ורגל בפרסום האמור, וכי היחידי והבלעדי שהיה אחראי על הפרסום, על תכניו היה הנתבע בלבד, ולפי דעתי לא זה מה שהיה בפועל.