רקע
:
1.לפני תביעה לביצוע שטר חוב על סך 10,000 ש"ח, זמן פירעון 20.10.92, הנחזה להיות עשוי על ידי עושי השטר, דוד (אריק) עומר, וכן, הנתבע- מר מועלם סמי ז"ל ובערבותם של שני ערבים.
שטר החוב הוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב בתיק הוצל"פ מס'- 01-78266-92-5 ביום 8.11.92 ונרשמה בתיק ההוצאה לפועל אזהרה במסירה מלאה לנתבע (החייב 2 בתיק ההוצאה לפועל) מיום 3.12.92.
2.ביום ה- 24.11.11 הוגש על ידי בתו של הנתבע ויורשתו בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר והתנגדות לביצוע שטר. בדיון שהתקיים ביום 4.1.12 לפני כב' הרשם יוחנן גבאי, ניתנה על פי המלצת בית המשפט ניתנה לנתבע רשות להתגונן, שהוגבלה לטענה אחת בלבד, כי החתימה על שטר החוב אינה חתימתו של הנתבע.
3.ביום 20.3.13, התקיים דיון הוכחות במסגרתו נחקר התובע על תצהיר עדות ראשית שהוגש מטעמו וכן נחקרה הגב' ורדית מועלם דנצינגר, בתו של הנתבע ויורשתו על תצהיר שניתן על ידה בתמיכה לבקשה להארכת המועד וההתנגדות, אשר על פי הודעת בא כוחה מיום 29.5.12, משמש תצהיר עדות ראשית מטעמה.
טענות התובע
:
4.התובע הינו בעלים של משרדים המצויים ברח' הנגב 8 בתל אביב, המשמשים להשכרה, השכיר ביום 17.4.92 לנתבע וכן למר דוד אריק, יחד ולחוד, (החייבים בתיק ההוצאה לפועל 0178266925 נשוא הליך זה), שני משרדים על פי חוזה שכירות אשר הוגש לבית המשפט כנספח א' לתצהיר עדותו הראשית של התובע.
5.על פי תצהירו של התובע, התובע ערך את חוזה השכירות נספח א' והנתבע והשוכר הנוסף חתמו על חוזה השכירות בפניו, ובאותו מועד אף חתמו על שטר החוב נשוא התביעה אשר צורף כנספח ב' לתצהיר העדות.
6.על פי תצהירו של התובע, שטר החוב נשוא התביעה נועד להבטחת תשלום דמי השכירות, וכן הבטחת תשלומי, ארנונה, חשמל, טלפון, מיסי ועד וכל החיובים המפורטים בסעיף 14 לחוזה השכירות.
7.על פי תצהירו של התובע, שלושה שיקים שמסרו הנתבע והשוכר הנוסף לתשלום דמי השכירות לא כובדו על ידי הבנק, חזרו עם הערה "החשבון מוגבל", כאשר אחד מהשיקים נמשך על ידי הנתבע ושניים נוספים על ידי השוכר הנוסף. התובע צירף לתצהיר עדותו הראשית כנספחים ג' עד ה' תצלומי השיקים הנ"ל.
8.על פי תצהיר עדותו הראשית של התובע, נשלחו לנתבע ולשוכר הנוסף מכתבי התראה בדואר רשום, אולם הנתבע לא סילק את חובו. העתק המכתבים צורפו כנספחים ז'-ט' לתצהיר העדות הראשית.
9.על פי סעיף 13 לתצהיר עדותו הראשית של התובע, נותרו הנתבע והשוכר הנוסף חייבים בגין אי תשלום דמי שכירות וחובות נוספים נכון לשנת 1992 סכומים שאינם פחותים מ- 15,000 ש"ח, אולם תיק ההוצאה לפועל נפתח על גובה סכום שטר החוב שהינו 10,000 ש"ח.
טענות הנתבע
:
10.בתו של הנתבע, הגב' מועלם ורדית, הצהירה בתצהיר עדותה הראשית, כי בשנת 1986, בהיותה בת 16, התייתמה מאמה, ובשנת 1987 אביה עזב אותה ואת אחיה ועבר להתגורר בחולון יחד עם אשתו השנייה. על פי תצהירה, במהלך שנת 1989 הורשע הנתבע בפלילים ונדון לריצוי חמש שנות מאסר בפועל בכלא מעשיהו.
11.בתו של הנתבע טוענת בתצהיר עדותה הראשית, כי הנתבע לא יכול היה לחתום על התחייבות כלשהי בעת מועד חתימת חוזה השכירות בשנת 92, שכן באותה עת היה אסיר המרצה עונש מאסר בכלא מעשיהו (ראה סעיף 56, 57 לתצהיר עדותה הראשית), ואף, לטענתה לא ברור מדוע נדרש הנתבע לבצע פעולה עסקית של שכירת מושכר באותה עת בהיותו אסיר.
12.בתו של הנתבע מצהירה בסעיף 59 לתצהיר עדותה הראשית, כי אינה מזהה את החתימה על שטר החוב כחתימתו של אביה. כמו כן, מציינת היא בתצהירה כי הכתובת המצוינת בשטר החוב הינה רח' לוין 12 הרצליה, בה לא התגורר אביה מעולם, ואף לא מופיעה ככתובתו במשרד הפנים.
דיון:
13.במסגרת תיק זה הוגש לביצוע שטר חוב על סך 10,000 ש"ח, זמן פירעון 20.10.92, הנחזה להיות חתום על ידי עושי השטר, דוד (אריק) עומר, וכן מר מועלם סמי ז"ל ובערבותם של שני ערבים.
תיק ההוצאה לפועל נפתח כנגד הנתבע ביום 8.11.1992, ובתיק נרשמה אזהרה מלאה לנתבע מיום 3.12.1992.