שתי תביעות שאוחדו, שעניינן שיבוב תגמולי ביטוח ששילמו התובעות למבוטחיהם בגין נזקי רכוש שנגרמו לכלי רכב כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה ביום 04.01.12.
עיקר המחלוקת נסבה סביב האחריות לאירוע התאונה.
1. התאונה ארעה כאשר נהג מר איגור יעקובוב (להלן:
יעקובוב) ברכב שבבעלותו וארעה התנגשות בין רכבו לבין רכב הנהוג על ידי מי מבני הזוג: גב' הנאדי ביאעה ומר מוחמד ביאעה, שהנם הנתבעים בתיק 45323-04-13. "מי מבני הזוג ביאעה" נאמר משום המחלוקת על זהות הנוהג ברכב ביאעה בעת התאונה.
2. אין חולק כי התאונה אירעה בצומת "נעמן" שבכביש עכו-חיפה, הוא כביש מס' 4. אין חולק כי בעת התאונה, לצומת הוליך כביש ובו ארבעה נתיבים; שניים המיועדים לפניה שמאלה ושניים מיועדים לנסיעה ישר. אין חולק כי רכבם של ביאעה היה בנתיב השמאלי מבין השניים המיועדים לנסיעה ישר ואילו רכב יעקובוב היה במסלול הימני. לטענת ביאעה, התאונה ארעה כאשר רכבם היה בעצירה מוחלטת בצומת המרומזר ורכב יעקובוב נכנס ברכבם מאחור. לעומתם טוען יעקובוב כי התאונה ארעה במהלך נסיעה, כאשר רכב ביאעה סטה ממסלול נסיעתו ופגע ברכבו.
3. בפני העידו ביאעה וכן יעקובוב ואמו הגב' מרינה יעקובוב. ב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם. שתי השאלות העומדות להכרעה הנן: האחריות לאירוע התאונה וזהות נהג רכב ביאעה, ככל שהדבר יהא נחוץ. אדון בשאלות אלה כסדרן.
4. אקדים ואציין כי לאחר ששמעתי את העדים, עיינתי בתמונות המתארות את הנזקים שנגרמו לכלי הרכב, בתמונות הצומת בו אירעה התאונה ויתר המסמכים שהוגשו לי, אני סבור כי דין התביעה שהוגשה במסגרת ת.א. 56316-10-12 להתקבל במלואה וכפועל יוצא מכך, יש לדחות את התביעה שהוגשה בתיק 45232-04-13. אביא את טעמיי.
5. תיאורם של ביאעה באשר לנסיבות אירוע התאונה הנו תיאור סביר והגיוני יותר מאשר תיאורו של יעקובוב ושל העדה מטעמו. ביאעה העידו בפני ותיארו כי הם נסעו ברכבם, כשפניהם מועדות לכוון דרום ורכבם היה בעצירה מוחלטת בנתיב השמאלי שבצומת, או אז הגיע יעקובוב והתנגש ברכבו בחלק האחורי של רכבם. מר מוחמד ביאעה הוסיף כי יעקובוב ניסה ככל הנראה להימנע מהפגיעה, הוא הסיט את רכבו ימינה אך לא הספיק לחמוק מהפגיעה, פגע ברכבם והמשיך בנסיעה ואף חצה הצומת באור אדום. יעקובוב טען כי רכבם של ביאעה, שנסע בצד שמאל, התחיל לסטות לנתיב הימני והוא התנגש ברכבו בצד ימין "בקצה מאחור" של רכבם.
הגב' מרינה יעקובוב, תיארה את הסטיה הנטענת של רכב ביאעה, שרטטה ואף הדגימה את הסטיה. על פי תיאורה של הגב' יעקובוב, רכב ביאעה סטה באופן חד , בזווית שהנה כמעט ישרה לכיוון ימין. תיאור זה של הסטיה החדה שביצע רכב ביאעה, אינו מתיישב כלל עם הגיונם של דברים בשים לב לכך ששני כלי הרכב נסעו, כל אחד בנתיב נסיעתו בכביש מהיר וישר. אם אכן רכב ביאעה היה סוטה ימינה במהלך הנסיעה הדבר לא היה מתרחש באופן שתואר על ידי יעקובוב.
6. הנזקים שנגרמו לכלי הרכב המעורבים בתאונה מוליכים בבירור למסקנה כי התאונה ארעה כגרסתם של ביאעה ולא כטענת יעקובוב. כעולה מהתמונות שהוגשו לי, הנזק שנגרם לרכבם של ביאעה הנו נזק של מעיכה כלפי פנים בפינה האחורית ימנית של רכבם. המדובר בנזק ממוקד יחסית. הנזק שנגרם לרכב יעקובוב הינו לאורך הכנף הקדמית-שמאלית, ובתמונות ניתן לראות, כי המדובר בנזקים שעיקרם מעיכת הפח אחורה, (מעין קילוף הפח של הכנף)- בניגוד לכיוון הנסיעה. הנזקים שנגרמו לשני כלי הרכב מתיישבים יותר עם הגרסה לפיה רכב יעקובוב הגיע מאחורי רכב ביאעה, ניסה לחמוק מהפגיעה בו, או אז סטה ימינה ופגע בצד שמאל של רכבו בפינה הימנית של רכב ביאעה. גם עוצמת הפגיעה, שהסתמנה מהמעיכה הקשה בפח של רכב יעקובוב מתיישבת יותר עם פגיעה ברכב נייח ולא בין שני כלי רכב שהמהירות היחסית ביניהם לא גבוהה.
7. ביאעה טענו כי לאחר התאונה התנצל יעקובוב על קרות התאונה. בעדותו בפני לא הכחיש יעקובוב באופן נחרץ כי הוא התנצל בפני ביאעה וציין בפניי הדברים הבאים: "אחרי התאונה אמרתי שאני נכנסתי בך וזה הכל". מעשה התנצלותו של יעקובוב לאחר אירוע התאונה, יש בו כדי ללמד על אחריותו לאירוע התאונה.
8. משקבעתי כי התאונה ארעה כאשר רכב ביאעה היה בעצירה מוחלטת בצומת, איני רואה, לצורך קביעת האחריות לתאונה, חשיבות לשאלה מי נהג ברכב. למעלה מהצריך יש לזכור שעסקינן בתביעת שיבוב, ובבסיס הדברים העובדה כי המבטחת שילמה לביאעה את תגמולי הביטוח. ברי כי אם היה חשד כלשהו כי אין כיסוי ביטוחי, היה הדבר מוצא ביטוי ביחסים שבין ביאעה לבין מבטחת רכבם (ואין בכך כמובן כדי לשלול אפשרות הוכחת נסיבה כגון זו, כל אימת שהמבטחת שילמה תגמולי ביטוח).
אכן, ככלל, הנטל להוכיח כי תגמולי הביטוח שולמו כדין ולא "בהתנדבות", מוטל על המבטחת. יחד עם זאת, המבטחת רשאית ליהנות מחזקה הנטועה בניסיון החיים ובהלכות המסחר, שלפיה חברות הביטוח אינן מתנדבות לשלם למבוטחיהם, מקום שלא מגיע להם תשלום. ראו: ע"א 2906/01
עיריית חיפה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ ([פורסם בנבו], 2006).
במקרה שלפנינו, הנתבעים הרלבנטיים לא הביאו ראיות שיש בכוחן לסתור חזקה זו ומכל מקום, מהראיות שהובאו על ידי הנתבעים, לא ניתן לקבוע כי מבטחת רכב ביאעה התנדבה לשלם לה תגמולי ביטוח.
אני ער ליתר טענותיו של ב"כ יעקובוב, בין היתר, כי בהודעה על התאונה לא צוינה הנאדי כמי שנסעה עמו, אולם אין בידי לקבלם, לנוכח המפורט לעיל.
9. הצדדים לא חלקו על הסכומים המצוינים בכתבי הטענות.
10. לאור האמור, אני מחליט לקבל את התביעה בתיק מס' 56136-10-12 ולחייב את הנתבעים (איגור יעקובוב ומגדל חברה לביטוח בע"מ), ביחד ולחוד, לשלם לתובעת (מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ), את הסך של 11,024 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 15% בתוספת מע"מ. כן ישלמו הנתבעים לתובעת את סכום האגרות ששולמו עד ידה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד תשלומן. הסכומים שבפסק הדין ישולמו תוך 45 ימים.
התביעה בתיק 45232-04-13 נדחית.
המזכירות תמציא פסה"ד לצדדים.
ניתן היום, כ"ו סיון תשע"ג, 04 יוני 2013, בהעדר הצדדים.