פסק-דין בתיק תא"מ 511-00

מבוא

1.         התובעת הגישה נגד הנתבעת תביעה כספית לתשלום ארנונה כללית, אגרות ושירותים נלווים, אגרת מים וביוב בסכום כולל של 41,617.70 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה.

2.         עפ"י האמור בכתב התביעה, בהתאם לפנקסי התובעת, הנתבעת חייבת לתובעת הסכומים כדלקמן:

            סך 40,285.90 ש"ח בגין ארנונה כללית ושירותים נלווים עד ליום 31/8/00.

סך 1,331.80 ש"ח בגין אגרת מים וביוב עד ליום 30/6/00.

החוב המיוחס לנתבעת בכתב התביעה, הינו בגין נכס ששטחו 233 מ"ר, ברח' מצפה נפתלי 54 במטולה (להלן: "הנכס").

3.         בשלב מקדמי של ניהול התיק ולפני הגשת כתב הגנה, הגיעו הצדדים להסדר דיוני שקיבל תוקף של החלטה, לפיו ימונה מומחה מטעם בית המשפט, רו"ח יצחק סלמה, אשר יבחן את טענות הצדדים ויקבע את גובה החוב של הנתבעת, אם בכלל, לרבות חובותה עד ליום ,31/12/01 וזאת בנסיון לסיים את התיק ללא צורך בשמיעת ראיות. חוות הדעת הוגשה לבית המשפט, אך לא הביאה לסיום המחלוקות בין הצדדים. נסיונות לקבל הבהרות מרו"ח סלמה גם הם לא עלו יפה, והנתבעת הגישה את כתב הגנתה.

4.         בכתב הגנתה טוענת הנתבעת בין היתר כדלקמן:

א.         בהתאם לחוות דעתו של רו"ח סלמה, חובה מסתכם בסך 8,046.83 ש"ח בלבד, אך סכום זה אינו מביא בחשבון הנחות להן היתה זכאית הנתבעת. בנוסף, גודל הבית חושב ע"י התובעת באופן בלתי תקין.

ב.         ביום 15/1/02 הוציאה התובעת מכתב, לפיו כל תשלומי הארנונה עד סוף שנת 2001 שולמו ע"י הנתבעת.

ג.          ביתה של הנתבעת מכיל דירת מגורים וצימרים. דירת המגורים חושבה ע"י התובעת בשטח 158 מ"ר. ביום 2/1/00 קיבלה הנתבעת הודעה מהתובעת, כי לאור מדידה חדשה שנעשתה, גודל הדירה לצורך חיוב ארנונה הועמד על 142 מ"ר.

ד.         בשנת 2001 סיימה המבקשת תוספת בניה בגודל 26.1 מ"ר.

ה.         57 מ"ר מתוך סך השטח הבנוי משמש כצימרים.

ו.          בשנת 1997 ועדת הנחות העניקה לנתבעת הנחה בשיעור 70% בתשלום ארנונה, ובשנת 1998 קיבלה הנחה בשיעור 40%. הנתבעת שילמה את חלקה היחסי לאותן שתי שנות מס. את ההנחה רשמה התובעת כיתרת חוב.

ז.          שטח הגינה של הנתבעת עולה על חצי דונם ועל כן היא זכאית ל-300 מ"ק מים בשנה בתעריף מוזל. התובעת חישבה את שטח הגינה של הנתבעת ל-130 מ"ר בלבד, והקצתה לה 78 מ"ק מים לשנה בתעריף מוזל. כל צריכה נוספת של מים חוייבה בתעריף מים גבוה יותר ובאגרת ביוב.

5.         מטעם התובעת העידו מיכל זמיר, המודד קובי זייד וגזבר המועצה בתקופה הרלוונטית רגב ינאי. מטעם הנתבעת העידו רם רזרצקי והנתבעת. כמו כן נחקר המומחה מטעם בית המשפט המודד סימון הרשקוביץ על חוות דעתו.

דיון

6.         טענת התיישנות

            אף שטענת ההתיישנות שטוענת הנתבעת לא הועלתה בכתבי הגנתה, הטענה הועלתה עוד בטרם הגישה כתב ההגנה בבש"א 467/00. בגוף הבקשה נטען בין היתר, כי יש חשש כי התובעת מבקשת תשלום ארנונה, עבור תקופה שמעבר ל-7 שנים. שני הצדדים התייחסו לטענה זו בשלב ההוכחות, התובעת בתצהירה של זמיר (סעיף 35 ל-ת/1) והנתבעת עשתה כן בתצהירה (בסעיף 2 -נ/10). גם בסיכומיה לא זנחה הנתבעת את הטענה.