כללי
1. בתביעתו עתר התובע לחייב את הנתבעות לפצותו בגין נזק רכושי שנגרם לו כתוצאה מתאונת דרכים מיום 3.7.2009, שארעה ברחוב אבן עזרא באשדוד. בתביעה נטען כי רכב התובע (פיאט) נסע בכביש הראשי; רכב המבוטח אצל הנתבעת 1 (גולף) נסע ממול בנתיב מקביל, וביקש לפנות בפנית פרסה שמאלה, כדי להשתלב בנתיב הנסיעה של רכב התובע. לפי הנטען, רכב המבוטח אצל הנתבעת 2 (סקודה), שנסע מאחורי רכב הגולף, פגע בגולף והדפו לתוך נתיב הנסיעה של רכב התובע. הדיפה זו גרמה להתנגשות רכב הגולף ברכב התובע.
2. הנתבעת 1 טענה כי אין ליחס למבוטחתה אחריות לתאונה, שכן נהדפה ע"י רכב הסקודה. הנתבעת 2 הודתה כי מבוטחה אמנם "פגע קלות" בצד ימני אחורי של רכב הגולף, אך לטענתה לא הדפו. הנתבעת 2 טענה כי רכב התובע התנגש ברכב הגולף, מחמת שהגולף חסמה את נתיב הנסיעה הנגדי בעת פנית הפרסה.
התשתית הראייתית
3. הנוהגים העידו בבית המשפט: מטעם התובע (הפיאט) - מר יוסף בן זקן וכן גב' אלה יגובו, נוסעת; מטעם נתבעת 1 (גולף) - גב' דוידי לידי, ומטעם נתבעת 2 (סקודה) - מר דורון ביטון.
4. מר בן זקן העיד שנסע בצומת במהירות של 30 קמ"ש, וכי רכב הגולף "נכנס לי לתוך הכביש אחרי ששמעתי מכה" (פ' ע' 2 ש' 8-9). לדבריו, הנוהגת ברכב הגולף נהדפה לתוך נתיב נסיעתו, והוא ניסה לבלום (פ' ע' 2 ש' 30 עד ע' 3 ש' 25). מר בן זקן הודה שלא ראה את רכב הסקודה פוגע בגולף (פ' ע' 3 ש' 28 וע' 4 ש' 14-15). גב' יגובו, שישבה בפיאט במושב הנוסע הקדמי, העידה שרכב הסקודה העיף את רכב הגולף, "ואז אנחנו עצרנו אבל זה לא היה מספיק זמן בשביל לעצור שלא תהיה מכה" (פ' ע' 5 ש' 1-3).
5. בהודעה במשטרה מסר מר בן זקן: "נסעתי ברכב המסחרי פיאט דוקטו עם נוסעת מימין (אלה)... בדרך באותו נתיב שלי נכנס לי רכב גולף לבנה שבתוכה שני ילדים ואשה בהריון מתקדם ללא ברירה נהדפתי ברכב זה לא נותר כלום לעשות מבחינתי כנהג אלא לבלום" (נ/2). בהודעתו לחב' הביטוח "הראל" נרשם: "בתאונה היו מעורבים שלושה רכבים, אני הייתי הרכב הראשון, והרכב השלישי מסוג סקודה פגע ברכב מסוג גולף שבו נהגה דוידי לידי וכתוצאה מהפגיעה בה היא נהדפה, ופגעה ברכבי" (נ/1).
4. מר דורון ביטון (סקודה) העיד שאינו זוכר את נסיבות התאונה (פ' ע' 5 ש' 29). לפי הודעתו במשטרה, "פתאום החליטה הנוהג[ת] בגולף לעשות פרסה אני בלמתי את רכבי והחלקתי עם הרכב. כתוצאה מההחלקה נגעתי עם הסקודה בגולף בפנס שמאל של הגולף והיא כנראה שראתה אותי בולם היא נסעה קדימה בכדי לעשות פרסה לא ניתן היה לברוח ימינה כי רכבים עמדו בצד ימין" (נ/3). לדבריו, שמר מרחק אך החליק (פ' ע' 6 ש' 26). מר ביטון ביקש להטיל אשם בגב' דוידי, שלדבריו לא אותתה והפתיעה אותו בבלימה (ר' הודעתו במשטרה בעמוד השני). מר ביטון ציין בהודעתו הנ"ל כי יצא מרכבו על מנת להושיט עזרה לגב' דוידי, ומצא ברכבה שני ילדים ללא חגורת בטיחות וללא כיסא בטיחות (ר' בהודעתו במשטרה, בעמוד הראשון). בהודעה לחב' הביטוח "הפניקס" ציין: "נסעתי אחרי הגולף שהחליטה לבצע פרסה, נתתי לה נגיעה חלשה מאחורה, נשברה לה בקלית בלבד, ביצעתי צילום, היא המשיכה בפרסה, רכב שהגיח מצפון התנגש ברכב שלה" (ר' נספח לכתב ההגנה מטעם נתבעת 2).
5. גב' דוידי (הנוהגת בגולף) העידה שעמדה בצומת בהמתנה להתפנות הכביש הנגדי, וזאת בכדי לבצע פנית פרסה. לדבריה, "כשעמדתי בנתיב השמאלי על מנת לבצע פרסה הגיח מאחורה, נסע מאחורה, לא יודעת מאיזה כיוון הוא נסע, כנראה בנתיב בו חונות המכוניות, אז הרגשתי מכה נורא נורא חזקה והועפתי לצד השני של הכביש. בצד השני של הכביש שוב נכנס בי רכב שהגיע מכיוון אחר לגמרי" (פ' ע' 10 ש' 2-7). עדותה בבימ"ש עולה בקנה אחד עם הודעתה במשטרה, שם מסרה: "... התכוונתי לעשות פרסה אותתתי ועצרתי על מנת לתת לרכב בצד השני לעבור ופתאום במהירות שיא נכנס בי רכב מאחורה והעיף אותי לצד השני, ובצד השני גם כן נכנס בי עוד רכב" (נ/5). בהודעתה לחב' הביטוח "איילון" מסרה: "בעקבות הרצון לעשות פרסה נעצרתי וחיכיתי שהרכבים בצד השני יעברו כדי שתתבצע פרסה ואז הרגשתי והועפתי לצד השני עקב מכה חזקה מאחורה ושוב מכה שהועפתי לצד השני מצד רכב אחר" (נ/4). גב' דוידי הביעה דעה כי הנוהג ברכב התובע אינו סובל מאשם: "הוא נסע כחוק ונכנס בי כי לא היתה לו ברירה" (פ' ע' 10 ש' 18-19).
6. הגולף נבדקה לאחר התאונה ע"י השמאי גבי גלעד (ר' חוו"ד מיום 21.8.2009). מחווה"ד עולה שהגולף לא נפגעה מאחור, אלא רק בצד ימין (ר' חוו"ד מיום 21/8/2009). תמונות רכב הגולף שצורפו לחוות הדעת (נ/6) מדגימות פגיעות משמעותית בכנף ימין, דלת קדמית ימנית וכן בחלק התחתון של הדלת הימנית האחורית. אין חולק כי פגיעות אלה נגרמו כתוצאה מההתנגשות הגולף ברכב התובע. לעומת זאת, הצד האחורי של הרכב נקי מפגיעות משמעותיות, למעט שפשופים, אשר שייכותם לתאונה אינה ברורה. לפי התמונות וחוות הדעת השמאית הנ"ל, החלק האחורי של הגולף לא סבל מפגיעה רצינית. ממצאי הפגיעות תומכים בגרסתו של נהג הסקודה, כי הנגיעה בגולף היתה קלה בלבד. אין שוללות אפשרות לקבוע, שרכב הגולף נהדף ע"י רכב הסקודה שמאחוריו.
7. זאת ועוד: מתמונות רכב התובע עולה כי רכבו (הפיאט) נפגע בחזית -- רואים כיפוף משמעותי פנימה במרכז המכסה של תא המנוע. הפגיעה בפיאט והפגיעה בגולף מלמדות כי התנגשו ביניהן בעוצמה גבוהה יחסית. לעומת זאת, לא נטען ולא הוכח שרכב הסקודה נפגע. לו אמנם הדף את הגולף, ניתן היה למצוא פגיעה גם בחזית הסקודה. בהעדר ראיה בענין זה, אין לקבוע שרכב הסקודה הדף את הגולף.
האחריות והנזק
8. על רקע ממצאי הפגיעות בכלי הרכב כמתואר לעיל, אין מקום להטיל על הנוהג ברכב הסקודה אחריות לפגיעה ברכב התובע. על כן, התביעה כנגד הנתבעת 2 - נדחית. התובע ישלם הוצאותיה בסך 3,000 ש"ח.
9. אשר לחלוקת האחריות בין התובע לנתבעת 1: הנוהגת ברכב הגולף נושאת באחריות עיקרית לתאונה. היא נכנסה באופן בולט לנתיב נסיעה נגדי, ובכך יצרה סיכון משמעותי לתנועה החולפת. התובע נושא באשם תורם לתאונה, שכן בהתקרבו לצומת יכול היה לראות את מכונית הגולף בתנוחת פניה, ולהאט. יוזכר כי מפגש המכוניות היה בין חזית הפיאט וצד ימין של הגולף; קרי: הגולף כבר פנתה שמאלה, ורק אז נפגעה ע"י רכב הפיאט, בעוצמה בלתי מבוטלת. אמנם, התובע נסע ישר בנתיב נסיעתו; ואולם בהתקרבו לצומת היה עליו להזהר. חלוקת האחריות תהא 80% לנתבעת 1, ו- 20% לתובע.
10.
הנזק: שמאי התובע, מר צבי ברודט, העריך את העלויות לתיקון הנזק בחזית בסך 17,053.22 ש"ח (כולל מע"מ), וללא השתיירות ירידת ערך (ר' נספח 2 לכתב התביעה). הנזק תוקן במוסך אוטו-טופ בע"מ ביום 19.7.2009, ושולם סך 17,053 ש"ח, כולל מע"מ (ר' נספח 4 לכתב התביעה). על הנתבעת 1 לשלם לתובע 80% מעלויות התיקון במוסך, בצירוף הצמדה וריבית כחוק מיום התיקון ועד לתשלום בפועל. שכ"ט השמאי יועמד ע"ס 850 ש"ח+מע"מ (שכן שכ"ט בסך 1,000 ש"ח חורג מהמקובל). הנתבעת 1 תשלם לתובע את שכ"ט השמאי במלואו, וזאת נוכח אחריותה הדומיננטית, והצורך בהערכת שמאי מניה וביה. הנתבעת 1 תוסיף ותישא בהוצאות התובע בהליך זה: אגרה וכן שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ש"ח.
11.
לסיכום: התביעה מתקבלת בחלקה כנגד הנתבעת 1 וכמפורט לעיל.
ניתן היום, ו' טבת תשע"ב, 1 בינואר 2012, בהעדר הצדדים.