1. התובעת חברת
פלאפון תקשורת בע"מ (להלן : "
התובעת") תובעת את הנתבע,
מר אלבז משה (להלן : "
הנתבע"), בגין חוב עבור שירותי טלפון נייד על-סך
2,394.53 ש"ח (כולל הפרשי ריבית והצמדה).
התובעת טענה כי, הנתבע התחייב כלפיה לשלם לה עבור השירותים שיסופקו לו בהתאם לחשבונות תקופתיים, אשר יומצאו על-ידי התובעת. הנתבע חתם על הוראת קבע לחיוב כרטיס אשראי, לצורך פירעון החשבונות התקופתיים. הנתבע לא עמד בהתחייבותו לשלם לתובעת בעבור השירותים, אשר סופקו לו.
לכתב התביעה צורפו המסמכים הבאים : מצב חשבון נכון ליום
16/6/2010, המתייחס ליתרות חשבוניות שלא נפרעו ממועד
24/12/2009 עד
25/3/2010; העתקי חשבוניות ודו"ח תנועות לקוח.
2. הנתבע טען להגנתו, כי הוא עבד בחברת "
טיולי שיא סיורים" (להלן : "
החברה"). ה"
חברה" היא זו אשר הזמינה את שירותי התובעת ורכשה קווי טלפון ומכשירים. לעובדי ה"
חברה" אין הסכם מול התובעת, ולכן אין מסמך המעיד על אחזקת מכשירי טלפון בשמם הפרטי של העובדים. עובד אשר סיים עבודתו ב"
חברה", החזיר את המכשיר לרשותה, על כל המשתמע מכך. הנתבע, עם סיום תפקידו ב"
חברה" החזיר המכשיר ל"
חברה", ואין לו כל קשר להתחייבות המכשיר ולחיוב בגינו.
הנתבע הסביר, כי לאחר סיום עבודה ב"
חברה", הורה לא לכבד את הוראת הקבע, מכיוון שאינה אמורה להתבצע מחיוב חשבונו הפרטי. יש לפנות ל"
חברה" ולדרוש מהם החוב הכספי של החשבונות התקופתיים, נשוא כתב התביעה. עד מועד סיום עבודתו, הוא זה אשר אכן שילם עבור החשבונות התקופתיים.
בדיון אשר התקיים ביום
2/2/2011 הנתבע הוסיף, כי לא חתם עם התובעת על שום מסמך, כנראה שמר
עופר טלמור, בעל ה"
חברה" חתם בשמו.
מר טלמור לקח את המכשירים של התובעת אליו, והנתבע ביקש גם מהתובעת כלשונו "להוריד אותו מהקו".
פרשת התביעה:
3. מטעם התביעה העידה הגב'
מורן יצחק (להלן : "
הגב' יצחק"), נציגה במחלקה לטיפול משפטי של התובעת, ותצהירה סומן
ת/1. עדותה היא על סמך מסמכים בלבד. היא עצמה לא נכחה בזמן החתימה על ההסכם, וגם לא ידעה לומר מי כן היה נוכח מטעם התובעת.
הגב' יצחק הצהירה, כי ביום
15/1/2009 הנתבע הוקם כלקוח אצל התובעת, כאשר ברשותו 5 מכשירי פלאפון, אחד מהם המנוי, בגינו החוב נשוא התביעה.
ביום
11/1/2009 הנתבע חתם על הסכמי התקשרות עם התובעת, מסר לה הוראת קבע לחיוב כרטיס אשראי על שמו, וחתם על טופס התחייבות באשר לחמישה המנויים.
הנתבע הוגדר אצל התובעת, כלקוח בן של ה"
חברה", היות ומכשירי הפלאפון אשר היו ברשותו, נרכשו במסגרת ההטבות אותן קיבלה ה"
חברה" בשל רכישת מספר רב של מנויים. אין בכך, כדי לשנות כהוא זה מהתחייבות הנתבע כלפי התובעת לשאת במלוא החיובים נשוא התביעה, ואף מכשירי הפלאפון נרכשו על שמו.
ביום
11/3/2010 ה"
חברה" הודיעה לתובעת, כי הנתבע רשאי לעשות במנויים כרצונו, לרבות שינויים אשר עשויים לגרור אחריהם חיוב כספי, היות ובמקרה של הנתבע, ה"
חברה" איננה משתתפת בעלות כלשהי באשר לחיוב בגין השימוש ו/או רכישת המנויים.
הנתבע עשה שימוש בשירותי התובעת באמצעות מכשיר הפלאפון החל מיום
15/1/2009 ואילך, ושילם לתובעת כפי שהתחייב, הן בעבור השימוש במכשיר והן בעבור עלותו. החל מחודש דצמבר
2009 ואילך, לא כובדו דרישות התשלום השונות שהופקו לנתבע והוצגו לפירעון באמצעות הוראת הקבע אותה מסר.
התובעת שלחה אל הנתבע, בסמוך לאחר כל חיוב שלא נפרע בין היתר מכתב התראה, אלא שהנתבע התעלם ממכתבי ההתראה והמשיך להשתמש בשירותי התובעת מבלי לשלם תמורתם, עד אשר התובעת ניתקה ביום
21/3/2010 את מכשירי הפלאפון של הנתבע לשיחות יוצאות, לרבות מכשיר הפלאפון נשוא דיוננו.
חוב הנתבע לתובעת מורכב מחשבוניות בעבור רכישת הציוד וחשבוניות חיוב חודשיות.
הגב' מורן הצהירה עוד, כי לא התקבלה אצל התובעת הודעה כלשהי מ"
החברה" באשר להעברת מכשירי הפלאפון של הנתבע אליה, נהפוך הוא, ה"
חברה" הודיעה, כי מכשירי הפלאפון הינם באחריותו המלאה של הנתבע.
הגב' יצחק העידה בחקירתה הנגדית, כי המכשיר רשום על שם הנתבע, ולכן יכול היה לקבל שירות בעבורו.
לדבריה, אין לה שיחות מוקלטות עם הנתבע. השיחות מוקלטות לצורכי בקרה ונשמרות כמה חודשים, ואחר כך נמחקות. הפעם האחרונה בה בדקה אם קיימות שיחות מוקלטות הייתה בדצמבר
2010.
הגב' יצחק אישרה בחקירה חוזרת, כי אם היו פניות של הנתבע לתובעת הן היו מתועדות במערכת, וכי היא לא ראתה תיעוד של פניות כאלה.
לתצהירה צורפו המסמכים הבאים :