1. ביום 15.10.10 אירעה תאונת דרכים
(להלן: "התאונה") בה היו מעורבים רכב מיצובישי נושא מס' רישוי 37-514-59 המבוטח באמצעות התובעת
(להלן: "רכב המיצובישי") ורכב הנתבע מסוג רנו מסחרי נושא מס' רישוי 32-263-06
(להלן: "רכב הנתבע").
בעת אירוע התאונה נהג מר מקסים לשנקו, המבוטח של התובעת, ברכב המיצובישי
(להלן: "המבוטח"), והנתבע נהג ברכבו.
2. לטענת התובעת בתמצית, התאונה אירעה כאשר רכב המיצובישי היה בנסיעה בשכונת הדר בחיפה ורכב הרנו נסע מאחוריו. במהלך הנסיעה רכב הרנו לא שמר מרחק ופגע ברכב המיצובישי מאחור.
כתוצאה מאירוע התאונה נגרם לרכב המיצובישי נזק וירידת ערך ואשר על פי חוות דעת שמאי המצורפת לכתב התביעה מגיעים לסך של 9,377 ש"ח. התובעת שילמה למבוטח בהתאם לתנאי הפוליסה סך של 6,497 ש"ח בגין הנזק שנגרם לרכב המיצובישי בעקבות התאונה ומכאן התביעה, ואשר הוגשה בהליך של סדר דין מהיר.
3. בכתב ההגנה אשר הגיש הנתבע לא הועלתה גרסה נגדית באשר לנסיבות אירוע התאונה, ודומה כי לא בכדי הדבר כך. בחקירתו בבית המשפט אישר הנתבע את גרסת התובעת לעניין נסיבות אירוע התאונה, אולם הוסיף וטען, בראשונה, כי התאונה אירעה מאחר ורכב המיצובישי בלם באופן פתאומי. כן טען הנתבע הנזק הנטען מוגזם ומכל מקום הוא לא הוכח בהעדר חשבוניות מס של המוסך בו תוקן הרכב. הנתבע העלה גם כן טענת סף, לפיה, לכתב התביעה צורף תצהיר של עובדת התובעת לאימות הנטען בו, ולפיכך הודעת המבוטח באשר לנסיבות אירוע התאונה הינה בבחינת עדות מפי השמועה.
4. בדיון שהתקיים בתביעה העידו המבוטח והנתבע והצדדים סיכמו טענותיהם בתביעה.
5. תחילה לעניין התצהיר התומך בכתב התביעה.
בתקנה 214 ג' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, נקבע לעניין עריכת כתבי טענות בתביעה בסדר דין מהיר, כדלקמן:
"
בכתב טענות בתובענה בסדר דין מהיר יפרט בעל דין את טיעוניו, ויצרף לו תצהיר מטעמו ערוך לפי טופס 17א', לשם אימות העובדות שבכתב הטענות, וכן חוות דעת מומחה ואסמכתאות משפטיות, אם ישנן; תצהיר בעל דין שלא צורף לכתב הטענות בעת הגשתו לא יוגש אלא ברשות בית המשפט; בעל דין רשאי לצרף תצהיר של אדם אחר מטעמים מיוחדים שיפורטו בתצהיר".
מלשון התקנה עולה כי על התובע בהליך של סדר דין מהיר לצרף לכתב התביעה "תצהיר מטעמו". התובעת בהליך זה הינה חברת הביטוח הפניקס והתצהיר המצורף לכתב התביעה הינו של גב' יהודית קטן, פקידה במחלקת תביעות אצל התובעת. לפיכך, התצהיר מקיים אחר דרישת התקנה.
חשוב מכך, הודעת המבוטח לעניין נסיבות אירוע התאונה הוגשה כחלק מראיות התובעת באמצעות המבוטח ולאחר שהוא אישר את האמור בה (מוצג ת/2). בנסיבות העניין אין יותר נפקות לטענות הנתבע.
6. כאמור, מחקירת הנהגים המעורבים בתאונה - המבוטח והנהג - עולה כי אין מחלוקת ביניהם באשר לנסיבות האירוע. על פי גרסתם המשותפת של הנ"ל, רכב המיצובישי נסע בירידה ורכב הרנו של הנתבע נסע מאחוריו והתנגש בו. ספק באם טענת הנתבע, לפיה עובר לאירוע התאונה רכב המיצובישי בלם בלימת פתע, מקנה לו הגנה מפני התביעה, שכן באם כך אכן היו פני הדברים, אזי הדבר מעיד על כך שהנתבע לא שמר מרחק מספיק מרכב המיצובישי שלפניו או שלא שם ליבו בזמן לאותה בלימה. מכל מקום, עסקינן בעדות כבושה שלא עלתה בעבר ואין לה כל תמיכה בראיות הנתבע ועל כן אני דוחה אותה על הסף.
7. בניגוד לתובעת אשר טרחה והגישה חוות דעת שמאי לעניין הנזק שנגרם לרכב המיצובישי בעקבות התאונה, הנתבע לא הגיש חוות דעת נגדית מטעמו. יתירה מכך, הנתבע ויתר על חקירת השמאי מטעם התובעת ולפיכך חוות דעתו לא הופרכה. טענות הנתבע בעלמא כאילו הנזק בהתאם לחוות דעת השמאי מטעם התובעת מוגזם ומופרך אין בה די ודינה להדחות.
8. מלבד חוות דעת השמאי לעניין הנזק שנגרם לרכב המיצובישי, התובעת צירפה לכתב התביעה הוראת תשלום למבוטח בגובה סכום התביעה ובהתאמה לחוות דעת השמאי. הנתבע לא העלה כל טענה לעניין הוראת התשלום הנ"ל ובחקירתו העיד המבוטח כי הוא שילם למוסך מכיסו באמצעות שיק עבור תיקון הרכב וקיבל חזרה את הפיצוי מהתובעת. לאור האמור לעיל, אף בהעדר חשבונית של המוסך אשר תיקן את רכב המיצובישי בעקבות התאונה, יש לקבל את התביעה.
9. לסיכום כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 6,563 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 2.6.11, ועד התשלום המלא בפועל.
כן ישלם הנתבע לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 1,300 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק על הוצאות המשפט מיום הוצאתן ועל שכ"ט עו"ד מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
כל הסכומים כאמור לעיל ישולמו תוך 30 יום.
ניתן היום, כ"ב שבט תשע"ב, 15 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.