פסק-דין בתיק תא"מ 43062-03-12

2.ע"פ הסכם שכ"ט בתביעת הפינוי נקבע שכ"ט ע"ס 18,000 ש"ח בצירוף מע"מ, שולם סך 3000 ש"ח בצירוף מע"מ עובר לחתימת ההסכם, כך שנותר לתשלום ע"פ ההסכם סך 15,000 ש"ח בצירוף מע"מ, בגינו מסר הנתבע לתובע שני שיקים ע"ס 8,700 ש"ח כ"א ז.פ. 18.3.12, 18.9.12.

ע"פ הסכם שכ"ט בעניין הערעור סוכם על שכ"ט ע"ס 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ.

3. התביעה נשוא פסק דין זה הוגשה כנגד הנתבע 1 מכוח הסכמי שכ"ט עו"ד שנחתמו בין הצדדים וכנגד נתבעת 2, ביתו של הנתבע 1, מכוח התחייבותה ע"פ שני השיקים שנמשכו על ידה לפקודת התובע לתשלום שכר טרחתו.

4.ע"פ הסדר דיוני שבין הצדדים, ניתנה לנתבעים רשות להתגונן בכפוף להפקדת מלוא סכום התביעה ע"ס 23,200 ש"ח.

5.ע"פ החלטה מיום 2.8.12 היה על הצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית במקביל תוך 60 ימים ממועד ההחלטה. התובע הגיש לבימ"ש תצהיר עדות ראשית מטעמו ביום 19.9.12, אולם הנתבע לא הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו.

6.בפתח דיון ההוכחות שהתקיים ביום 3.1.13, עתר התובע כי בימ"ש יתן הוראות ע"פ תקנה 168  לתקסד"א, בהעדר הגשת תצהיר עדות מטעם הנתבע. בהחלטה מיום 3.1.13 נקבע כי בהתאם לתקנה 168, משלא הוגש ע"י הנתבע תצהיר עדות ראשית, ולא הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת תצהיר עדות הנתמכת בתצהיר מנומק מדוע לא עשה כן, יתקיים הליך ההוכחות ללא הבאת עדות מטעמו  של הנתבע.

7. לאחר שעיינתי בכתב התביעה שהוגש בסדר דין מקוצר, בתצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן המשמש כתב הגנה(להלן: "תצהיר הבר"ל"), בתצהיר עדותו הראשית של התובע, שמעתי חקירתו הנגדית של התובע על תצהירו, וסיכומים בעל פה של ב"כ הצדדים, אני סבור כי התובע הרים את נטל השכנוע להוכחת תביעתו.

8. עסקינן בתביעה לתשלום שכר טרחת עורך דין, כנגד הנתבע 1, מכוח הסכמי שכר טרחה אשר נחתמו בין הצדדים, וכנגד הנתבעת 2, מכוח השיקים שמשכה לטובת התובע,  בגין ייצוג של הנתבע בתביעת פינוי, ובהליך הערעור.

9.הצדדים אינם חלוקים כי בתחילת ההליך יוצג הנתבע ע"י עו"ד ישראל ליבוביץ,  אשר הגיש את בקשת הרשות להתגונן במסגרת תביעת הפינוי. עו"ד ליבוביץ פוטר ע"י הנתבע עקב סכסוך ביניהם, והנתבע שכר את שירותיו של התובע להמשיך ייצגו בתביעת הפינוי. 

אין חולק כי בשלב ראשון בטרם סוכם ונחתם הסכם שכר הטרחה שילם הנתבע לתובע סך 3,000 ש"ח בצירוף מע"מ לצורך ייצוגו בדיון שהיה קבוע  בבר"ל ליום 28.11.10.

10.ב"כ הנתבע טוען בסיכומיו כי התובע לא עשה דבר בייצוגו של הנתבע מאז שסוכם על תשלום שכ"ט ע"ס 3,000 ש"ח בצירוף מע"מ, ועל כן, לא זכאי התובע לשכ"ט עו"ד הקבוע בהסכם שכ"ט עו"ד מיום 18.9.11. טענתו זו של ב"כ הנתבע לא הועלתה בבקשת הרשות להתגונן בגינה ניתנה לנתבעים רשות להתגונן, ועל כן, מהווה הרחבת חזית פסולה אשר דינה להידחות.

אף לגופו של עניין, אני סבור כי אין ממש בטענה זו, שכן, מעדותו של התובע אשר לא נסתרה עולה כי התובע הוסיף לייצג את הנתבע בתביעת הפינוי גם לאחר הדיון מיום 28.11.10.

לאחר הדיון מיום 28.11.10, ערך התובע בקשה בכתב להעברת הדיון מחמת חוסר סמכות עניינית אשר הוגשה לבית המשפט, נדונה ונדחתה בהחלטת כב' הרשמת איריס אסל מיום 21.11.11.

כפי שעולה מעדותו של התובע בתצהיר עדותו הראשית, ייצוגו של הנתבע ע"י התובע בתיק הפינוי לא בוטל ע"י הנתבע, והתובע לא שוחרר ע"י בית המשפט מייצוגו עובר לדיון בבקשת הבר"ל שהתקיים ביום 4.9.12, ועל כן, התובע התייצב לדיון האמור, שם התבקש השחרור לאחר שהנתבע הגיע מיוצג עם עו"ד אחר.

מעדותו של התובע אשר לא נסתרה,  הנתבע ביטל את השיק הראשון שמסר לתובע ע"ח תשלום שכר הטרחה בהליך הפינוי אשר זמן פרעונו היה ליום 18.3.12.

ביטול השיק ואי תשלום שכר הטרחה מהווים ע"פ סעיף 5 להסכם שכר הטרחה מיום 18.9.11, הפרה של ההסכם, המעמידה לפירעון מידי את יתרת התשלומים ע"פ הסכם שכר הטרחה והעו"ד רשאי להפסיק את הטיפול והייצוג בתיק.

מכאן, שביטול השיק שמסר הנתבע לתשלום שכר הטרחה, בלא שהוכח לבית המשפט כי נפל כל פגם ביצוגו של הנתבע ע"י התובע, הפר הנתבע את הסכם שכר הטרחה, והינו חב ע"פ הוראת ס' 5 להסכם בתשלום מלוא שכר הטרחה שסוכם בין הצדדים.