התובעת תובעת מן הנתבעת סך של 24,894 ש"ח בגין סחורה שהיא סיפקה, לטענתה, לנתבעת ותמורתה לא שולמה לה. התובעת הינה חברה העוסקת באספקת מוצרי קירוי (עצים, רעפים, מרזבים וכו'), לטענתה היא נהגה לספק לנתבעת מוצרים שונים במשך כ- 10 שנים על שם חב' שונות שהופעלו על ידי מר אברהם כהן. תהליך האספקה היה באופן זהה, מר אברהם כהן או אחד מעובדיו היה מזמין סחורה בטלפון, הסחורה היתה נשלחת לאתרי הבניה השונים בהם עבדה הנתבעת, התובעת היתה מוציאה תעודות משלוח וחשבונית מס והנתבעת היתה משלמת אותם. מעולם לא נדרשה חתימה של מר אברהם כהן או מי מעובדיו על תעודות המשלוח. לטענת התובעת, הנתבעת לא שילמה לה בגין 3 חשבוניות מהחודשים אוקטובר, נובמבר ודצמבר 2009 סך של 24,894 ש"ח אותם היא תובעת בתביעה זו.
הנתבעת טוענת כי הנוהג בעבודה בין הצדדים היתה שהתובעת היתה מצרפת לכל משלוח של סחורה ששלחה לנתבעת תעודת משלוח. תעודת המשלוח היתה נחתמת על ידי האחראי במקום בו סיפקה הסחורה אשר אישר כי קיבל את הסחורה המצויינת בתעודת המשלוח. תעודת המשלוח היתה מועברת להנהלת חשבונות של הנתבעת לצורכי התחשבנות ומעקב. לגבי דרישת התובעת בתביעה זו טוענת הנתבעת כי למרות בקשותיה ודרישותיה לא התקבלו תעודות משלוח חתומות. לדבריה, אף לא נמצאו אצלה תעודות משלוח שמאמתות את דרישת התובעת ממנה, לפי בדיקתה אין לה חוב כלפי התובעת.
להוכחת התביעה צרפה התובעת תצהיר של מנהלה מר מיכאל אביטן וכן של 2 נהגים שהובילו לטענתם את הסחורה לאתרי בניה של התובעת.
מנהל התובעת העיד על אופן העבודה בין הצדדים במהלך השנים כאשר לפי עדותו לא היה נהוג בין הצדדים לחתום על תעודות משלוח ובכל אופן במשך השנים שילמה הנתבעת עבור סחורה שקיבלה, גם כאשר לא היו תעודות משלוח חתומות. הנהגים העידו כי העבירו סחורה לאתר בניה של הנתבעת ברח' רשב"א (העד הישאם מסודה) וכן למקומות נוספים, סינמטק, הר חוצבים ורח' רשב"א (העד בן אבו אלברט).
מנהל הנתבעת חזר על טענתו לפי הנתבעת שילמה רק על תעודות משלוח חתומות או אף תעודות שאינן חתומות עם היו בידיה העתקים מהם. בקשר לסחורה נשוא התביעה לא נמצאו כלל תעודות משלוח בידי הנתבעת ואף התובעת לא המציאה לה תעודות חתומות.
המצהירים נחקרו על תצהיריהם מנהל התובעת אישר כי את התמורה בגין כל תעודות המשלוח החתומות הוא קיבל. לדבריו, מנהל הנתבעת לא התכחש גם לחוב נשוא תיק זה אך אמר לו שכרגע הוא בקשיים כספיים עקב כלשון של כל מה שעשה בשנה האחרונה. לדבריו, הוא הבטיח שישלם את החשבוניות נשוא תיק זה בשלב מאוחר יותר אך לאחר מכן התכחש להבטחתו.
העד הישאם מסודה העיד כי הוא הוביל סחורה לרח' רשב"א. לדבריו, יש לו ספר בו הוא רושם את כל ההובלות שעשה לכן ידע להצהיר מתי בוצעה ההובלה שלו לרח' רשב"א. העד העיד כי הוא אינו מכיר את מנהל הנתבעת אברהם כהן וכאשר כתב בתצהיר שהוא נתן לו את הסחורה הכוונה היא שהוא הניח את הסחורה במקום, מבלי שאיש חתם לו על תעודת משלוח. העד התבקש להמציא את הספר בו הוא רושם את ההובלות שביצע. הומצא דבר מה בערבית שאינני יודע מה הוא אומר.
העד אלברט בן אבו העיד הוא מוציא חשבונית בגין הובלות שהוא מבצע עבור התובעת, כל חודש לחודש שקדם לו. לדבריו, הוא לא נוהג להחתים את בעל הבית שאליו הוא מבצע את ההובלה או עובד שלו על תעודת משלוח. לדבריו, הוא ביצע מספר הובלות לאתר בניה בסינימטק וכן להר חוצבים שם גם פגש באחת הפעמים שביצע הובלה את מנהל הנתבעת אברהם כהן.
בסיום השמעת עדי התובעת ביקשה ב"כ התובעת להשמיע עד נוסף שהוא עובד של התובעת אך לא אישרתי לעשות זאת שכן הצדדים חוייבו להגיש תצהירים של כל העדים וכאשר צויין במפורש שלא תתאפשר העדת עד ללא תצהיר.
מנהל הנתבעת העיד כי הוא בונה באתרים שונים ומנייד ביניהם סחורה לפי הצרכים. הוא עמד על דבריו שלא נמצאו תעודות משלוח ברשותו, לא תעודות חתומות ואף לא תעודות שאינן חתומות לכן הוא לא חייב לשלם את הסכום הנתבע. לדבריו, הוא נהג לשלם רק עבור סחורה שהוזמנה על ידי החברות שלו. כאשר הזמין סחורה עבור מישהו אחר, אותו אחר היה משלם עבורה ולא הוא. גם בקשר לסחורה שנשלחה לחברות שלו, כל חברה שילמה עבור הסחורה שקיבלה ואין קשר בין החברות ואף הוא אינו חייב אישית על סחורה שהוזמנה על ידי מי מהחברות.
בתום החקירות הוריתי על הגשת סיכומים, התובעת הגישה סיכומיה ולאחר מכן הנתבעת הגישה בקשה להביא עדות הזמה. לטענתה, רק בזמן השמעת העדויות התברר כי הטענה היא שסופקה סחורה לרח' רשב"א והנתבעת מצאה שהסחורה לרח' רשב"א סופקה על ידי גוף אחר שביצע ניוד של סחורה מאתר אחר. כיון שבכתב התביעה לא צויין כלל לאן נשלחה הסחורה שבגינה הוגשה התביעה אפשרתי הגשת עדות הזמה. התובעת צירפה תצהיר של מר דרוויש רפאל. לפי תצהירו הוא התבקש על ידי מר אברהם כהן- מנהל הנתבעת- להוביל 12 משטחים של רעפים, שהיו עודפים של בניה שבוצעה על ידי הנתבעת בישוב קידר, לרח' רשב"א. ההובלה אכן בוצעה על ידי משאית שלו. להוכחת האמור בתצהירו צרף העד תעודת משלוח וכן רישום ביומן מיום 21.10.09, בו היה רשום בסידור העבודה, הובלה עבור הנתבעת לרח' רשב"א.
לאחר עיון בעדויות ובסיכומי טענות הצדדים באתי למסקנה כי התובעת לא הצליחה להוכיח את תביעתה ואלה נימוקי:
- אין ספק, ואף מנהל התובעת העיד כך, שכל תעודות המשלוח החתומות שולמו על ידי הנתבעת.
- אין ספק ששולמו גם תעודות משלוח שאינן חתומות. לפי עדותו של מנהל הנתבעת, שלא נסתרה, שולמו תעודות משלוח כאלה רק אם היתה לנתבעת אינדיקציה שהסחורה התקבלה, היינו, רק אם מי שקיבל את הסחורה העביר את תעודות המשלוח להנהלת החשבונות.
- אין ספק שתעודות המשלוח שבגינן הוגשה התביעה נשוא תיק זה אינן חתומות.
- אין ספק שחלק מהסחורה שבגינה הוגשה תביעה זו פורקה, לפי טענת התובעת והמובילים מטעמה לאתר הסינימטק. אתר זה לא נבנה על ידי הנתבעת אלא על ידי חב' דוד כהן משבט ירושלים שזו חברה אחרת עם ח.פ. אחר. לפיכך, אין מקום לדרוש פירעון הסחורה שסופקה לאתר זה מהנתבעת. לא הוכח שהנתבעת קיבלה על עצמה לפרוע חובות של חברות אחרות אף אם חלק מבעלי המניות באותן חברות זהה.
- באשר לסחורה שסופקה לפי הטענה לאתר ברח' רשב"א, המציאה הנתבעת את עדות ההזמה, שלא נסתרה, וממנה עולה כי מוביל אחר סיפק לנתבעת לאתר זה את כל הרעפים שהיו דרושים לשם בניית הגג ברח' רשב"א. הכמות שלטענת התובעת היא סיפקה לאתר זה עולה על הכמות הדרושה לצורך בניית הגג באתר זה. בנוסף לאמור, לגבי אתר זה אין זהות בין תעודות המשלוח הנוגעות אליו לבין הסחורה שסופקה לאתר פי עדותו של הישם מסודה. מר מסודה העיד שסיפק לאתר זה 16 משטחים של רעפים (כאמור זו כמות העולה על הנדרש במיוחד כאשר מעדות ההזמה עולה שסופקו עוד 12 משטחים על ידי עד ההזמה) וכן 3 חבילות בידוד, בעוד שבתעודות המשלוח נכתב חבילת בידוד אחת. העד מסודה הצהיר שהוביל גם עצים לאתר זה כאשר בתעודות המשלוח לא מצויין שסופקו עצים. בנוסף לאמור כמות הרעפים שסופקו לפי טענתו של המוביל אינה מתאימה לכמות הרעפים שבתעודת המשלוח העד מסודה העיד, כאמור, על 16 משטחים כאשר בכל שטח 250 רעפים ובסה"כ 4000 רעפים בתעודת המשלוח מצויינים 3304 רעפים.
- באשר לסחורה שסופקה לפי הנטען על ידי התובעת באמצעות העד בן אבו יש חוסר התאמה בין מועדי תעודות המשלוח לבין החשבוניות. חלק מתעודות המשלוח הינן לחודש דצמבר 2009 בעוד העד המציא חשבוניות של הובלות לחודשים אוקטובר ונובמבר בלבד. העד ציין שביצע מספר הובלות בין התאריכים 4-13/11/09 ואילו לתקופה זו המצאה תעודת משלוח אחת בלבד.
התוצאה של כל האמור הוא שהתובעת לא הצליחה להוכיח שסיפקה
לנתבעת
את הסחורה שבגינה הוגשה תביעה זו ולפיכך יש לדחות את תביעתה וכן אני עושה. אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ש"ח.