1. בפניי תביעת שיבוב של התובעת, שהינה חברת ביטוח, נגד הנתבעת על סך 28,365 ש"ח בגין תגמולי ביטוח ששילמה למבוטחתה בעקבות אירוע מיום 12.8.08 בו עלה באש רכב מסוג פיג'ו אשר בוטח אצלה (להלן: "רכב התובעת") ונגרם לו נזק.
2. על פי הנטען בתביעה, בעת שנסעה המבוטחת ברכב עם אמה ליד קיבוץ גדות, "תוך כדי הנסיעה עלה עשן ממכסה המנוע והיה ריח של בנזין, והרכב עלה באש" (להלן: "האירוע"). בבדיקה שערך מומחה מטעם התובעת נמצא כי השריפה ארעה באזור מערכת הדלק במנוע כתוצאה מתקלת דלק.
התובעת דורשת לחייב את הנתבעת (להלן גם: "המוסך") במלוא הנזקים שנגרמו באירוע מאחר ובתאריך 19.7.07 ערך המוסך לרכב "טיפול גדול שנתי" ויומיים לפני האירוע, בתאריך 10.8.08 הגיע אחיה של המבוטחת לנתבעת לבדיקה, ו"לאחר בדיקת המוסך את הרכב, קבע המוסך כי יש להחליף צינורית הדלק אשר מחזירה את עודפי הדלק של המנוע, ובהתאם להמלצת המוסך כך נעשה".
3. הנתבעת דוחה את כל הטענות נגדה וטוענת כי לא חלה עליה כל אחריות בגין האירוע וכי אין כל קשר סיבתי בין מעשיה לבין הנזק הנטען. הנתבעת כופרת בטענות הרשלנות שהועלו נגדה וחולקת על תחולתם של כלל "הדבר מדבר בעד עצמו" והכלל של "דבר מסוכן".
4. מטעם התובעת הוגשו, בין היתר, חוות דעת של מומחה, מר אלי היינה, וכן תצהירי עדות ראשית של הגב' לודמילה ניאדרוף (אמה של המבוטחת), של אחיה מר אורסן דדשב ושל נציג התובעת מר ניר רחמים (להלן: "הנציג"). עדים אלה, למעט הנציג, נחקרו על חוות הדעת והתצהירים בהתאמה.
הנתבעת הגישה מטעמה חוות דעת של מומחה, מר אשר סלוצקי, והביאה לעדות אל אלי ויצמן הבעלים של הנתבעת. ב"כ התובעת ויתר על חקירתו של המומחה סלוצקי.
דיון והכרעה
5. לאחר ששמעתי את העדים שהעידו בפניי והתרשמתי מהופעתם ולאחר שנתתי דעתי לראיות שהוגשו על ידי בעלי הדין ושקלתי את טענותיהם, מצאתי לקבל את התביעה בחלקה הארי, ולאחר ניכוי אשם תורם, כפי שיובהר להלן.
האחריות לאירוע
6. אין חולק כי רכב התובעת טופל במוסך יומיים לפני האירוע וזאת לאחר שכחודש קודם לכן עבר שם טיפול שנתי. אין חולק גם שהטיפול במוסך יומיים לפני האירוע כלל החלפת צינור דלק.
7. המומחה מטעם התובעת מר אלי היינה (להלן: "היינה"), לאחר שבדק את הרכב קובע, כי "על פי הממצאים, תבניות האש ומתווי הבעירה... מוקד אש נמצא בחלקו ימני עורפי של תא מנוע באזור מערכת הדלק ומסנן אוויר". לאחר שבדק ומצא כי האפשרות שהשריפה ארעה כתוצאה מכשל חשמל הינה קלושה, קובע היינה בהתאם לממצאים, לעובדות ולעדויות שהובאו בפניו, כי "קיימת
סבירות גבוהה שרפה (כך במקור) נגרמה כתוצאה מתקלת דלק, תרסיס דלק הוצת עקב ניצוץ חשמלי כלשהו, עוצמת השרפה והיקף הנזק אינם מאפשרים לקבוע נקודתית את נקודת הכשל... יחד עם זאת תבנית הבעירה כמו גם עדות גב' נאידורף מצביעים על תקלת דלק כעל
האפשרות המסתברת ביותר לפרוץ שריפה זו" (ההדגשות - לא במקור).
כבר עתה אציין, כי נוכח התרשמותי מעדותו של היינה יש לקבוע כי מדובר בעד מקצועי ומהימן אשר החקירה הנגדית לא ערערה ולא פגעה באמינותו. אי לכך מצאתי לסמוך על קביעותיו דלעיל, לאמץ אותם ולקבוע כי השריפה ארעה בשל תקלת דלק ולא מכל סיבה אחרת.
8. יודגש, כי גם המומחה מטעם הנתבעת מר אשר סלוצקי (להלן: "סלוצקי"), שלא נחקר על חוות דעתו, מסכים עם מסקנותיו וקביעותיו הנ"ל של היינה באשר למקור השריפה. בכגון דא סלוצקי קובע, כי "אין כל ספק כי סיבת השריפה כפי שהובאה בחוות הדעת של מומחה השריפות אלי היינה וכפי שתוארה על ידי בעלת הרכב, הינה בעיה כל שהיא
במערכת הדלק של הרכב", ובהמשך, "למרות כל האמור לעיל אין לי חילוקי דעות לגבי קביעתו של המומחה אלי היינה שסיבת השריפה ברכב זה הינה בעיית דלק" (ההדגשות - לא במקור).
אם כך, שני המומחים מסכימים שסיבת השריפה הינה תקלת דלק ברכב.
9. באשר לשאלה על מי מוטלת האחריות בגין אותה תקלה, קובע היינה (תוך שהוא מפנה לחשבונית שהנפיק המוסך לפיה "הוחלף צינור דלק למסלת חלוקה למזרקים כולל צינור דלק + שני בנדים"), כי "מיקום מוקד האש בחלקו האחורי ימני של תא מנוע באזור מערכת הדלק, נסיבות האירוע כפי שדווחו על ידי הנהגת גב' אילנה נאידורף, סמיכות הזמנים ומיעוט הקילומטרים שהרכב נסע בין עזיבתו את המוסך לבין אירוע השרפה קושרים לעניות דעתי המקצועית את פעולות ומחדלי המוסך עם אירוע שרפה זו".
ייאמר מיד, כי קביעתו זו של היינה מקובלת עליי וראיתי בסופו של יום לאמצה, הן בשים לב להסתברותה הגבוהה נוכח מכלול העובדות והנסיבות, כפי שגם יובהר להלן, והן בשים לב לנטל ההוכחה בנסיבות דנן.
10. מאותם טעמים, מצאתי לדחות את קביעתו של סלוצקי בנקודה זו, לפיה משלא אותר מקור דליפת הדלק ונקודת הכשל, ברי ש"אין אפשרות להטיל על המוסך אחריות לתקלה שלא בתחום שליטתו של המוסך ואשר לא הוכח כלל וכלל היכן קרתה, איך קרתה ומה הוביל לה". לדידי, מסקנתו של סלוצקי כי "תקלת הדלק התחוללה באחת ממערכות הדלק האחרות של הרכב בן 10 שנים וכ- 160,000 ק"מ, שלא טופלה על ידי המוסך" (ולכן אין להטיל עליו אחריות כוללת לכל מערכות הרכב אגב החלפה של צינורית דלק בודדת), הינה דווקא האפשרות הקלושה והלא מסתברת, מה עוד שנטל ההוכחה בעניין זה רובץ לפתחו של המוסך ובנטל זה לא עמד.
11. בסוגיה זו של נטל ההוכחה ראיתי לקבוע כי מתקיים בענייננו הכלל של "הדבר מעיד על עצמו" כמשמעותו בסעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] ואשר מעביר את נטל ההוכחה על שכמו של המוסך, להראות "שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה" וזאת הואיל ושלושת תנאיו המצטברים של כלל זה מתקיימים בענייננו, שכן לתובעת (ולמבוטחת) לא היתה ידיעה או היכולת לדעת מה היו הנסיבות שגרמו לאירוע השריפה, הנזק נגרם על ידי נכס (הרכב ומערכת הדלק) שלמוסך היתה שליטה מלאה עליו (במעמד הטיפול יומיים לפני האירוע) ובנסיבות העניין נראה כי האירוע מתיישב יותר עם המסקנה שהמוסך לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה.
בשים לב לראיות שנפרשו בפניי עלה בידי התובעת להוכיח על פי מאזן ההסתברות שהתמלאו שלושת התנאים הנ"ל ומשכך הנטל עובר למוסך להראות שבין השריפה ובין רשלנות מצידו אין ולא כלום. דא עקא, המוסך לא רק שלא עמד בנטל זה, אלא היתה זו התובעת שלראיותיה הכח אף להרים את הנטל ולהראות פוזיטיבית שהמוסך התרשל בטיפול ברכב.