פסק-דין בתיק תא"מ 39187-06-11

1.         תביעה לתשלום דמי תיווך בהתאם להסכם בלעדיות להזמנת שירותי תיווך מיום 22.8.10 שנחתם בין התובעת, חוי מאירוביץ לנתבעים נווה דותן ורינת למכירת בית הנתבעים בישוב קדימה.

2.         לטענת התובעת במהלך חודש נובמבר 2010 הנתבעים הודיעו לתובעת שהבית נמכר לקונים שהגיעו אליהם שלא באמצעותה וביקשו הפסקת פרסום הבית.  מאחר והבית נמכר במהלך תקופת הבלעדיות בסך של 2,400,000 ש"ח, הגישה היא תביעה  בסדר דין מהיר לתשלום הסך שנקבע בהסכם כדמי תיווך, סך של 54,442 ש"ח.

3.         הנתבעים טענו מנגד שיידעו את התובעת מראש שקיימים להם קונים פוטנציאלים המבקשים לרכוש את הנכס לפני החתימה על הזמנת שירותי התיווך וקיבלו את הסכמתה שבמידה והבית ימכר לקונים אלא לא יחוייבו בדמי תיווך. משכך, אין חייבם בסכום כלשהו.

4.         התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה. הנתבעים הגישו כל אחד תצהיר עדות ראשית מטעמו. כן הגישו תצהיר מטעמם של ד"ר שושי זיו.

5.         דיון משפטי:

לאחר ששמעתי הצדדים ובחנתי המסמכים סבורני שדין התביעה להדחות כפי שאפרט להלן:

6.         התובעת הצהירה שהנתבעים לא נקבו בשם של מתעניין מסוים וביקשו להחריג שמו של אדם כלשהו כמי שלא תהיה זכאית לדמי תיווך בגינו.

7.         הנתבעים מנגד שבו והעידו בפני שכבר בחודש ינואר 2010 זמן רב טרם החתימה על הסכם שירותי התיווך נוצר בינם לבין קונים פוטנציאלים בשם משפחת בראון קשר שכן הם ביקשו לרכוש נכס. הקשר נוצר באמצעות מכרה של בתם חגית בשם ד"ר שושי זיו שהינה חברה טובה שלהם. הם ניהלו עם משפחת בראון מגעים לרכישת הנכס. בשלב מסוים המגעים נפסקו שכן הנתבע עבר תאונת דרכים קשה והיה מאושפז. כאשר ביקשו לחדש הקשר, החליטו במקביל לפנות גם למשרד תיווך. הם פנו לתובעת ומסרו לה שיש להם קונים פוטנציאלים המבקשים לרכוש את הנכס ושיש להחריגם מהסכם התיווך, הם הסתמכו על דבריה שלא תיקח מהם דמי תיווך בכל הנוגע לקונים אלה.

8.         אומנם בהסכם ניתן לראות שקיים שינוי של  גובה דמי התיווך שיגיעו למתווכת

מ-2% ל - 1.5 % . על כן עולה השאלה מדוע לא ביקשו הנתבעים לרשום בהסכם אף ההחרגה לגבי הקונים הפוטנציאלים. הם העידו בענין זה שסמכו על התובעת שמסרה להם שיהיה בסדר. (ראה עמ' 7 לפרוטוקול שורות 14-16).

עדות שניהם היתה בהירה ובית המשפט נותן אמון מלא בעדותם. כן מקבלת אני הסברם שלאחר שהנתבע שב לאיתנו ביקשו הם למכור הבית ועל כן החליטו במקביל להמשך המגעים עם משפחת בראון לפנות למשרד תיווך.

9.         חיזוק לעדותם מוצאת אני בעדות ד"ר שושי זיו. היא הצהירה שהיא זו שתיווכה למעשה בין הנתבעים לבין משפחת בראון הקונים, אותם הכירה דרך ביתם חגית בחודש ינואר 2010. כאשר מאז היתה בקשר רציף הן עם חגית והן עם הנתבעים באשר לרכישת הנכס. בבית המשפט העידה אף היא שהקשר הרציף נקטע בשלב מסוים בשל תאונת הדרכים של הנתבע  ולאחר מכן חזרו הצדדים להיות בקשר (ראה עמ' 11 שורות 21-22 לפרוטוקול).

רואה אני עדה זו כעדה אוביקטיבית המעידה את אכן שאירע. מכאן שאף מעדותה עולה שהקשר בין הנתבעים למשפחת בראון החל זמן רב טרם חתימתם על הסכם התיווך, כאשר נקטע בשלב מסוים בשל תאונת הדרכים של הנתבע ולאחר מכן חודש.

10.       מכל האמור לעיל עולה ששוכנעתי שהצדדים הסכימו הסכמה בעל פה בעת החתימה על הסכם התיווך שיש להחריג את משפחת בראון מהסכם זה בכל הנוגע לזכאות התובעת לדמי תיווך בגינם.

11.       למעלה מן הצורך אוסיף שאף אם לא הייתי מגיעה למסקנה שהיתה הסכמה כזו בין הצדדים, עדיין ספק רב אם  היה מקום להשית עליהם תשלום דמי התיווך לתובעת כאשר שוכנעתי שהקשר בין הנתבעים למשפחת בראון החל חודשים רבים קודם לחתימה על הסכם הבלעדיות.  התובעת לא הצליחה להרים נטל ההוכחה להוכחת טענתה שהקשר החל רק במהלך התקופה בה קיבלה בלעדיות בתיווך בית הנתבעים.

12.       עוד עלי לציין שאומנם התובעת טענה שקיבלה הבלעדיות בחודש אוגוסט והחלה לפעול מייד בפעולות שיווק, אולם מהחשבונית שהציגה ואף מפרסום העיתון בעיתון המקומי עולה שפעולות אלה בוצעו רק כחודשיים לאחר מכן, (ראה ת' 1) כך שהיא לא הרימה כלל את הנטל להוכיח שהקונים הגיעו דווקא בתקופה בה היא פעלה ושיווקה הנכס  וביצעה הפעולות הנדרשות בהתאם לחוק המתווכים  כפי שנדרשות ממתווך הפועל בבלעדיות. (ראה סעיפים 9 ו14 לחוק המתווכים במקרקעין התשנ"ו - 1996). מכאן למדה אני שהקונים הגיעו קודם לכן. התובעת לא הוכיחה שהיתה הגורם היעיל לקשירת העסקה וביצעה פעולות השיווק בזמן בו נקשרה העסקה בין הצדדים, הכל כפי שנקבע בחוק.

13.       באשר להיותה הגורם היעיל, התובעת כך הוכח בפני כלל לא הכירה הרוכשים ולא הוכיחה כלל שהנכס נרכש על ידם עקב פעולות שביצעה היא.

14.       במצב דברים זה, ניסיון התובעת להחיל את התחייבות הנתבעים על העיסקה שכבר נקשרה בין הנתבעים לקונים טרם הסכם החתימה על הסכם התיווך אינו מתיישב עם תכלית הענקת הבלעדיות שהינה הגנה על מתווך לבל יקטוף אחר את פרי עמלו. כן הינה מנוגדת לתקנת הציבור באשר להגנת הצרכן הבודד מול אכיפת סטנדרט של אמינות ומקצועיות על קהל המתווכים.

15.       סוף דבר- התביעה נדחית. התובעת תשלם הוצאות הליך זה לנתבעים בסך 7,000 ש"ח.