1. לפני תביעת שיבוב שהגישה התובעת, אשר ביטחה רכב מ.ר. 3901060 (להלן: "רכב התובעת") בביטוח מקיף בתוקף לעת התאונה. הרכב ניזוק ביום 23.4.12, עת נהג מר בנימין דרור ברחוב הירקון בתל אביב בנתיב הימני ורכב הנתבע, אשר נסע בנתיב השמאלי, סטה לעבר הנתיב הימני, פגע ברכב התובעת והדף אותו ימינה לעבר רכב חונה.
2. התובעת שילמה למבוטח בהתאם לחוות דעת שמאי ובהתאם לפוליסה סכומים בסך 7,669 ש"ח ומגישה תביעה זו מכח זכות השיבוב.
3. התובעת טוענת כי נתבע 1, אשר נהג ברכב, נהג במהירות ובחוסר זהירות והינו אחראי לקרות התאונה. לכתב התביעה צורפה הודעת הנהג מטעם התובעת. כמו כן, הגישה התובעת חוות דעת שמאי (ת/1).
4. בהודעת נהג התובעת נרשם: "נסעתי ברחוב הירקון בנתיב ימני, כשהוולוו נסע בנתיב שמאל, חתך אותי נכנס בי והעיף אותי על רכב שחנה בצד ימין". בביהמ"ש העיד הנהג כי חזר עם 3 חברים מבילוי כשהוא היה הנהג התורן ולכן לא שתה. העד סיפר כי נהג ברחוב הירקון, השעה היתה 4 לפנות בוקר: "נסעתי בנתיב הימני והגיע אדם מצד שמאל שלי שניסה להשתלב לנתיב הימני שלי... שפשף לי את הכנף שמאל ואני נכנסתי בתוך המכוניות החונות וכל הפגיעות היו בצד ימין שלי מהמכוניות החונות ומצד שמאל היה שפשוף של הכנף השמאלית קדמית" (ע' 2 ש' 19-22). העד טען כי שוחח עם הנתבע 1 בטלפון והקליט את השיחה בה הודה נתבע 1 באחריותו לתאונה. הנהג העיד כי נהג באותה עת במהירות של 60 קמ"ש, כאשר המהירות המותרת היא 50 קמ"ש (ע' 3 ש' 20-23). לטענתו, נתבע 1 נסע במהירות גבוהה יותר, שכן עקף אותו וסטה לנתיבו. העד מטעם התובעת עמד על טענתו כי היה מגע בין רכבו לבין רכב הנתבע 1: "אם מישהו חותך אותך הרפלקס הטבעי הוא לנסות לברוח. היה מגע ובכל מקרה נכנסתי במכוניות" (ע' 4 ש' 23).
5. פועל יוצא מהאמור בגרסת נהג התובעת הן בהודעתו והן בעדותו בביהמ"ש כי אמורה להיות ברכבו פגיעה הן בצד שמאל והן בצד ימין. אולם, בחוות הדעת מטעם התובעת (ת/1), מתייחס השמאי רק לנזק בצידו הימני של הרכב. אין בחוות הדעת התייחסות כלשהי למוקד שמאלי. דהיינו, הרכב ניזוק בצד ימין בלבד.
6. התובעת לא הציגה את ההקלטה הנטענת ובנוסף לא הביאה לעדות ולו אחד מהחברים אשר נסעו ברכב בעת האירוע.
7. הנתבעים טוענים כי רכבם לא היה מעורב בתאונה, אלא נתבע 1 ירד מרכבו לאחר התאונה לבדוק מצב הנפגעים בתאונה, תוך גילוי אזרחות טובה ותו לא. לפיכך אין הנתבעים אחראים לפצות את התובעת.
8. לכתב ההגנה צורפה הודעת נתבע 1 מיום 3.10.10 בה נרשם: "בשעה 2 לפנות בוקר בערך נסעתי ברח' הירקון בת"א בנתיב השמאלי. לאחר הסתכלות במראה ואיתות ימינה ובדיקה ודאית שהנתיב הימני פנוי עברתי לנתיב הימני. לאחר שעברתי לנתיב הימני והמשכתי בנסיעה ראיתי רכב מאחורי שהתנגש ברכב חונה בצד ימין. כאזרח הגון עצרתי בצד כדי לבדוק אם מישהו נפגע, למרות שלא הייתי מעורב בתאונה זו בשום צורה! לאחר מכן הגיעו אלי צעירים שנסעו ברכב שפגע ברכב החונה ודרשו ממני בצורה מאיימת שאמסור את הפרטים שלי. מחשש לשלומי מסרתי להם את פרטיי למרות שלא היה לי שום קשר ישיר או עקיף לפגיעה ברכב החונה".
9. נתבע 1 חזר במסגרת עדותו בביהמ"ש על עיקר האמור בהודעה הנ"ל. נתבע 1 הוסיף כי נסע במהירות 40 קמ"ש וכי שמע את חריקת הבלמים ואת הפגיעה כעשר שניות לאחר שעבר לנתיב הימני. נתבע 1 הסביר כי לא ראה את רכב התובעת בעת שעבר לנתיב הימני כיוון שנהג התובעת נהג ברכב במהירות מופרזת. נתבע 1 הכחיש כי בשיחות עם נהג התובעת או מי מטעמו לקח אחריות על אירוע התאונה.
10. לאחר ששבתי ועיינתי בטענות הצדדים, שמעתי את העדים ועיינתי בנספחים ובמוצגים, לרבות תמונות הנזק, ובהתחשב בנטל ההוכחה המוטל על התובעת, אני סבורה כי דין התביעה להידחות.
11. גרסת התובעת מעלה מספר בעיות. ראשית, נהג התובעת מאשר כי נהג במהירות הגבוהה מהמותר. שנית, נהג התובעת טען בהודעתו וכן בעדותו כי רכב הנתבעים פגע בצד השמאלי של רכבו. אולם, חוות הדעת של התובעת עצמה מתייחסת לנזקים בצד הימני בלבד של רכב התובעת. גם בתמונות שהוצגו ניכרת פגיעה בצד ימין בלבד ולא בצד שמאל. ערה אני לאפשרות כי כתוצאה מסטיה פתאומית של רכב בנתיב השמאלי לעבר הנתיב הימני, עלול הרכב המצוי בנתיב הימני לסטות אף הוא ימינה כדי להימנע מפגיעה ברכב הסוטה, אולם לא זו טענת נהג התובעת במלואה. נהג התובעת מתעקש כי היתה גם פגיעה בצידו השמאלי של רכבו אך זו אינה קיימת, על פי חוות הדעת מטעם התובעת והתמונות שהוצגו. שלישית, העיד נהג התובעת כי בעת אירוע התאונה שהו עימו ברכב 3 חברים, אך אף אחד מהם לא הובא לעדות ע"י התובעת. בנוסף, לא הוצגה בפני ביהמ"ש אותה הקלטה נטענת של השיח עם הנתבע 1 בה, לכאורה, הוא מודה באחריותו לתאונה. אי הבאת עדים רלוונטים וראיה רלוונטית, עומדת לחובת התובעת שכן הכלל הוא שאי הבאת עד רלוונטי אשר יש בעדותו כדי להביא לגילוי האמת יוצרת הנחה כי דבריו עלולים לערער את גרסת הצד שנמנע מהבאתו (ע"א 293/90 גרינהולץ נ' מרמלשטיין [פורסם בנבו], י. קדמי, על הראיות (חלק שלישי), תנ"ט, 1391).
12. מנגד, גרסת הנתבע 1 היתה עקבית. עדותו בביהמ"ש תאמה את האמור בהודעתו. יתר על כן, חוות דעת השמאי מטעם התובעת, אשר מצביעה על נזקים בצד ימין של רכב התובעת והעדר נזקים בצד שמאל, ותמונות רכב התובעת, מתיישבים עם גרסת נתבע 1 לתאונה.
13. לאור האמור לעיל, אני סבורה כי התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה במשפט אזרחי.
14. בשולי הדברים אתייחס לטענת ב"כ התובעת לפיה העובדה שנתבע 1 מזכיר בהודעתו, אשר נמסרה כחצי שנה לאחר אירוע התאונה, את מעברו מהנתיב השמאלי אל הנתיב הימני, קושרת אותו לאירוע התאונה, אחרת מדוע מצא מקום להזכיר זאת. יתכן שיש בכך כדי להצביע על קישור שעשה נתבע 1 בין המעבר לנתיב הימני לבין התאונה, אולם יתכנו לכך הסברים אחרים, ובהם טענת נתבע 1 עצמו כי סיפר על כך כיוון שהתבקש לספר את האמת על שאירע. אף אם יש משהו בטענת ב"כ התובעת בהקשר זה, הרי שלאור הבעיות והקשיים שמעלה גרסת התובעת, כמפורט לעיל, אין בטענה זו כדי להוביל לקבלת התביעה.
15. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.
אני מחייבת את התובעת לשאת בהוצאות הנתבעים בסך 1,000 ש"ח וכן בשכ"ט עו"ד ב"כ הנתבעים בסך 1,500 ש"ח.
זכות ערעור תוך 45 ימים לבית המשפט המחוזי מחוז מרכז.
ניתן היום, י"ג חשון תשע"ג, 29 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.