פסק-דין בתיק תא"מ 35946-03-10

התביעה הוגשה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעות בתאונה הנדונה.

בכתב התביעה נטען כי התאונה ארעה בכביש 6 בנסיבות כדלקמן:

רכב התובעות ביצע עקיפה ממסלול ימני ביותר למסלול אמצעי, ולפתע רכב הנתבעים סטה מהנתיב השמאלי ביותר לנתיב אמצעי וגרם לתאונה.

מכתב התביעה עולה כי התאונה ארעה בכביש בו ישנם 3 מסלולים לפחות כאשר עובר לתאונה רכב התובעות נסע בנתבי הימני ביותר, רכב הנתבעים בנתיב השמאלי, ושני הרכבים החליטו בו זמנית לעבור לנתיב האמצעי וכך ארעה התאונה (סעיף 5 בכתב התביעה).

סעיף 5 לכתב התביעה מנוסח בהתאם לאמור בהודעת נהג התובעות שצורפה לכתב התביעה ואשר גם בה מפורטות נסיבות התאונה באותו אופן עצמו.

להודעה צורף תרשים ובתרשים משורטטים 3 מסלולים כאשר רכב התובעות משורטט בנתיב הימני ביותר, רכב הנתבעים במסלול השמאלי ביותר ויש שני חיצים, חץ אחד מכל רכב, המכוונים למסלול האמצעי ואשר מדגימים כי שני הרכבים סטו יחדיו מהנתיב בו נסעו לנתיב האמצעי וכך ארעה הפגיעה.

בטופס ההודעה נרשם כי נהג הרכב הוא בחור בשם גלעד ציזין.

היום התייצב לעדות עד התובעות בשם תמיר אליהו והעיד כי הוא זה שנהג ברכב. לטענתו, מר ציזין הוא בעל הרכב אך הוא לא היה ברכב בעת התאונה, והוא אינו יודע מדוע נרשם שמו כנהג הרכב.

העד העיד כיצד ארעה התאונה ונסיבות התאונה, לפי עדותו, שונות לחלוטין מהאמור בכתב התביעה ומהאמור בטופס ההודעה של נהג התובעות.

לפי עדותו במקום בו ארעה התאונה ישנם שני נתיבים בלבד, המשאית הפוגעת נסעה בנתיב הימני, הוא נסע מאחוריה, והחל לעקוף לנתיב השמאלי ובעודו בתחילת עקיפה, סטתה המשאית מנתיב נסיעתה וכך ארעה הפגיעה. בעדותו ציין העד כי המשאית הפוגעת היא משאית ונגרר.

מדובר בתאונה אחרת לחלוטין מזו המתוארת בכתב התביעה.

אין מדובר בשוני לא מהותי אלא בשוני משמעותי שמשנה לחלוטין את אירוע התאונה.

השוני מתבטא הן בזהות הנהג, הן במיקום המשאית הפוגעת בכביש, והן במספר הנתיבים בכביש.

יש להוסיף כי לפי העדות הרכב הפוגע הוא משאית ונגרר וגם לפרט זה אין זכר בהודעה הכתובה.

המחלוקת בין הצדדים נתחמת בכתבי הטענות. אינני נמנית על המחמירים ואינני סבורה כי כל עדות שאינה תואמת במלואה לגרסה המצויה  בכתבי הטענות תיחשב כהרחבת חזית או שינוי חזית.

אם זאת במקרה הזה השינוי הוא כה בוטה עד שלא ניתן לראות את המחלוקת שנתחמה בכתבי הטענות, כתואמת לעדות העד מטעם התובעות.

בנסיבות אלו אני מקבלת את הטענה כי התביעה לא הוכחה. בנסיבות אלו אין מקום לטענת ב"כ התובעות כי הוא עומד על חקירת עד הנתבעים.

התביעה נדחית.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.