אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק תא"מ 34764-02-12

פסק-דין בתיק תא"מ 34764-02-12

תאריך פרסום : 05/05/2014 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום בחדרה
34764-02-12
11/02/2014
בפני השופט:
קרן אניספלד

- נגד -
התובע:
ברימאג דיגיטל אייג' בע"מ
עו"ד חגית ברק
הנתבע:
חנה אניאלה צרימי
עו"ד סיוון אוחנה
פסק-דין

תביעה שטרית אשר מעוררת שאלה של חתימה בהרשאה.

א.   ההליך והצדדים לו

1.      עיסוקה של התובעת, חברה פרטית, בייבוא ומכירה של מכשירים חשמליים. לתובעת קשרי מסחר עם חברה אחרת, לבטוב שיווק מוצרי חשמל בע"מ (להלן חברת לבטוב), לה סיפקה התובעת מכשירי חשמל. כנגד המכשירים שרכשה חברת לבטוב מהתובעת מסרה לבטוב לתובעת שיקים שקיבלה מלקוחותיה ובתוכם השיקים שבגינם הוגשה התביעה.

2.      התביעה הוגשה לתשלום סך של 57,953 ש"ח בגין עשרים ותשעה שיקים שנמשכו על חשבון הנתבעת בבנק לאומי סניף טירת כרמל שמספרו ­101498/07 (להלן הבנק ו החשבון בהתאמה). ההמחאות נמשכו לתאריכי פירעון עוקבים, החל מיום 31.5.2011 ולסוף כל חודש גרגוריאני עד יום 31.9.2013. עשרים ושמונה מן השיקים הינם על סך 2,000 ש"ח ואילו האחרון שבהם - על סך 1,953 ש"ח (להלן השיקים).

3.      השיק שפרעונו בתאריך 31.5.2011 הוגש לביצוע בתיק הוצל"פ (חד') 12-12271-11-2; ששת השיקים הבאים בסדרה שפרעונם בחודשים יוני-נובמבר 2011 הוגשו לביצוע בתיק הוצל"פ (חד') 12-01109-12-7 (להלן תיקי ההוצל"פ). הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע השיקים הללו וניתנה לה רשות להתגונן כנגדם; בהמשך הוגש כתב-תביעה מתוקן בו נכללו שבעה השיקים שהוגשו לביצוע בתיקי ההוצל"פ וכן עשרים ושניים השיקים הנוספים בסדרה.

4.      אין בין התובעת לנתבעת עסקת יסוד; ההליך נסמך על עילה שטרית. מלכתחילה התגוננה הנתבעת בטענה כי חתימתה על השיקים זויפה וכי לא נתנה לאיש הוראה או הרשאה לחתום עליהם במקומה. עוד טענה כי בשים לב להליך אחר שהתנהל בין התובעת לחברת לבטוב ואשר הסתיים בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק-דין זכאית התובעת לגבות את סכומי השיקים מחברת לבטוב, באופן שאינו מזכה אותה בתשלום הסכומים הנקובים בהם גם מן הנתבעת. 

בקדם-המשפט בא אישורה של הנתבעת על כך שהשיקים נחתמו על-ידי בעלה, מר זוהר צרימי (להלן צרימי); השיקים לא נחתמו בנקיבת שמו של צרימי אלא בשם שנחזה כשמה של הנתבעת. על כן עומדות להכרעה שתי פלוגתות: האחת, אם חתימת בעלה של הנתבעת על השיקים נעשתה בהרשאה, באופן שהיא מקימה חבות שטרית של הנתבעת על-פי השיקים; השניה, אם במסגרת ההליך דנן מבקשת התובעת לגבות מהנתבעת סכומים שקמה לה הזכות לקבלם מחברת לבטוב, וככל שכך הם פני הדברים - מה הנפקות הנודעת לכך. בעניינים הללו נשמעו מטעם התובעת עדויותיהם של מר רמי חייבי, גובה ראשית אצל התובעת (להלן חייבי), ומר סמי זקן, הבעלים והמנהל בחברת לבטוב (להלן זקן); מן העבר השני של המתרס העידה הנתבעת. ההפניות להלן הן לפרוטוקול הדיון מיום 26.1.2014 זולת אם צוין אחרת.

ב.   דיון והכרעה

דין התביעה להתקבל במלוא סכומה. להלן יובאו הטעמים לכך.

1.      חתימה בהרשאה - המסגרת הנורמטיבית

אפילו לא חתמה הנתבעת על השיקים היא בעצמה, אין בכך כדי להוות סוף פסוק בקביעת חבותה השטרית בגינם. סעיף 23(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן הפקודה), שעניינו בחתימה שזויפה או שנחתמה שלא ברשות, מורה כך:

חתימה על שטר שהיא מזויפת או שומה בו שלא בהרשאת האדם שהחתימה נחזית כשלו, אין כוחה יפה כלשהו, ואין רוכשים על ידיה או על-פיה כל זכות להחזיק בשטר או להפטיר ממנו או לאכוף פירעונו על כל צד שבו, אלא אם האדם שכנגדו באים להחזיק את השטר או שעליו באים לאכוף פירעונו מנוע מלטעון טענת זיוף או היעדר הרשאה, והכל בכפוף להוראות פקודה זו .

הוראה זו עוסקת בשני מקרים שיש ביניהם קרבה רעיונית ויחד עם זאת הם שונים זה מזה בחומרתם ובתוצאתם: המקרה האחד נסב על חתימה שזויפה; השני - על חתימה שנחתמה ללא הרשאה מבלי שהדבר יעלה כדי זיוף. בעוד שזיוף אינו ניתן לאשרור ותוצאתו מוחלטת, חתימה ללא הרשאה ניתן לאשרר גם למפרע ובכך ליתן לה תוקף [שלום לרנר דיני שטרות 450-488 (מהדורה ראשונה, 1999)]. אכן, סעיף 22(א) לפקודה קובע כי " אין אדם חב בתור מושך או מסב או קבל על שטר אם לא חתם עליו בתור אחד מאלה", אך בסעיף 92(א) לפקודה הכיר המחוקק בחתימה שנעשתה בהרשאה ככזו שמקיימת את יסוד החתימה שנדרש בסעיף 22(א) לשם כינון חבות שטרית. לשון אחר, כדי שתקום חבות שטרית אין הכרח שהשיק ישא חתימה של בעל השטר עצמו; גם בחתימת מורשה מטעם בעל השטר די לשם חיוב בעל השטר [ע"א 1286/90 בנק הפועלים בע"מ נ' ורד הלבשה, פ"ד מח(5) 799, 805 (1994); להלן עניין בנק הפועלים].

כך נקבע גם בפסיקה מאוחרת יותר: " [...] כאשר חותם אדם בחתימתו של אחר או חתימה הנחזית ככזו [...] אפשר כי האחר הוא שיחוב על פי השטר, על פי הוראת סעיף 92(א) לפקודת השטרות [...] וזאת בתנאי שהחתימה אכן נעשתה בהרשאתו [...]" [ר' ע"א 4085/07 אוזן נ' תבל נכסים והשקעות י.מ (1994) בע"מ, פסקה 4 לפסק-דינו של כב' השופט ג'ובראן וההפניות שם (2009); להלן עניין אוזן]. יודגש כי המצב האחר שנדון בעניין אוזן וכונה 'חתימה בתוקף הרשאה' (להבדיל מ'חתימה בהרשאה') - בגדרו חתם על השטר מי שאיננו בעל השטר בשמו של החותם ולא בשם שנחזה כשמו של בעל השטר - אינו רלוונטי לענייננו שכן צרימי חתם על השיקים במה שנחזה להיות שם הנתבעת, ולא בשמו שלו. על-מנת שחתימתו של אדם על שטר תיחשב חתימה שנעשתה בהרשאה ותקים חבות שטרית של בעל השטר, שאינו החותם, אין צורך שלחתימה תתווספנה מילים כלשהן שתעדנה על קיומה של הרשאה: " גדר הבחינה אינו בשאלה האם הוספו מילים כאלו או אחרות לשטר אלא בבדיקה האם אכן התקיימה הרשאה בנסיבות העניין" [עניין אוזן, שם, בפסקה 7].

על כן אם חתם צרימי על השיקים בהטבעת שם הנתבעת עליהם או בחתימה שנחזית כשם הנתבעת, תוטל חבות שטרית על הנתבעת כלפי התובעת מכוח סעיף 92(א) לפקודה, ובלבד שצרימי פעל במסגרת הרשאה שנתנה הנתבעת. ודוק: לא התנהגות השלוח מכוננת הרשאה אלא התנהגותו של השולח [עניין בנק הפועלים, עמ' 810-809 ו-815]. יש לבחון אפוא את התנהלות הנתבעת בכל הקשור ליחסיה עם צרימי ולפעילות בחשבון שעליו נמשכו השיקים.  

2.   חתימה בהרשאה - ראיות הצדדים

(א)    הנתבעת וצרימי נשואים מאז שנת 1998 ולהם שלוש בנות [עמ' 10 ש' 16-11]. הם גרים תחת קורת גג אחת [עמ' 21 ש' 8-6]. בעלה של הנתבעת עסק במכירת מכשירי חשמל לצרכנים וחנויות ובתוך כך רכש מחברת לבטוב מכשירי חשמל; תמורת הסחורה מסר צרימי ללבטוב שיקים אישיים שלו, שיקים של הנתבעת ושיקים של צדדים שלישיים. שיקים של הנתבעת נמסרו לחברת לבטוב בידי צרימי כשהם חתומים ומלאים - למעט שם הנפרע. את השיקים שבאמצעותם שילם לה צרימי העבירה חברת לבטוב לסוכני התובעת, עבור סחורה שנטלה לבטוב מהתובעת [עדות זקן: ת/1 בסע' 5-2 ו-9 ועמ' 6 ש' 16-6, 23-20; עדות חייבי: סע' 6-4 ל- ת/2 ועמ' 8 ש' 12-2].

קיומו של קשר נישואין בין הנתבעת לצרימי במועד הרלוונטי למתן השיקים מצדד בקיומה של הרשאה ביניהם מן הסוג שנדרש לחיובה של הנתבעת בגין השיקים: " כמו בדין הכללי, גם בדיני שטרות עשויה הרשאה להיווצר על-ידי התנהגות, וככל שהקשרים בין השולח לבין מי שנחזה כשלוחו הדוקים יותר, כך תהא נטייה להסיק על קיומה של הרשאה. הרשאה נוצרת בדרך זו, בעיקר במקרה של שותפים, בני זוג או עובד בכיר בחברה" [שלום לרנר דיני שטרות 340 (מהדורה שניה, 2007); ר' גם עניין בנק הפועלים בעמ' 816].

(ב)    לצד עשרים ותשעה השיקים הנדונים בהליך זה מסר צרימי שישה שיקים נוספים, אף הם משוכים על חשבון הנתבעת בבנק, על סך 2,000 ש"ח כל אחד. ששת השיקים הללו נפרעו על-ידי הבנק תוך חיובם בחשבון הנתבעת; השיקים המאוחרים יותר, הנדונים כאן, סורבו - תחילה בשל היעדר כיסוי מספיק בחשבון ובשלב מאוחר יותר עקב הגבלת החשבון [סע' 9 ונספחים ו'-ז' ל- ת/2]. התובעת אישרה את הדברים, לרבות את פירעונם של ששת השיקים הראשונים מאותה סידרה שנחתמו כפי שחתומים השיקים הנדונים כאן [עמ' 11 ש' 14-6].

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ