פסק-דין בתיק תא"מ 32566-05-12

2.         התובע בעל משאית מספר רישוי 3654856. בעת התרחשותה של התאונה נהג במשאית מר מיכאלי רפאל  בעת התרחשות התאונה (להלן: "משאית התובע").

            הנתבע מס' 2 נהג ברכב בבעלות הנתבע מס' 1  מספר רישוי 4664109 (להלן: "רכב הנתבע").

            הנתבעת מס' 3 מבטחת רכב הנתבע , בבטוח צד ג', בעת התרחשות התאונה.

3.         נהג המשאית טעוןב עדותו לפני כי היה בנסיעה בנתיב הימני ביותר במהירות של כ-80 קמ"ש. לפתע הגיע רכב הנתבע מנתיב שמאלי לו  וחתך את נתיב נסיעתו. נהג המשאית הפנה את משאיתו לימין על מנת שלא לפגוע ברכב הנתבע וכששניהם צמודים זה לזה נטו ימינה לכיוון המעקה. משאית התובע נפגעה בחלקה ימני מן המעקה ובצד שמאל מרכב הנתבע.  נהג המשאית הדגיםא ת התרחשותה של התאונה ונערכו תשריטים בהתאם.

4.         הנתבע 2, העיד כי  נסע גם הוא בנתיב הימני. הוא ביקש לעצור בצד הדרך אותת לירד למהירות של 75 קמ"ש. לדבריו עוד לא הספיק לרדת לשולים ומשאית התובע פגעה בו.  המשאית פדעה בו בפינה ימנית אחורית, הדפה אותו למעקה והמכונית התפשפה. לאחר מכן הוא מתקן את עדותו אומר כי אולי כבר התחיל לרדת לשולים ואינו זוכר. גם הנבתע הדגיםא ת הרתחשותה של התאונה ונערך תשריט בהתאם.

5.         לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים בפניי, עיינתי במסמכים שהוגשו ובכללם, הודעת הנתבע לחברת הבטוח, תמונות רכבי הצדדים, הנני קובעת כי גרסתו של התובע סבירה בעיני יותר מגרסתו של הנתבע, בין היתר מהטעמים הבאים:

א.         נסיבות התרחשותה של התאונה כנטען על ידי הנתבע אינן תואמות את תמונות נזקי מכוניתו.  מתמונות התובע לא התרשמתי מפגיעה בחלק האחורי של מכוניתו. לעומת זאת, ישנה פגיעה מעל לגלגל הימני אחורי הנראית כפגיעה חודרת. הגיונם של דברים, בהעדר הוכחה אחרת כי מכוניתו של הנתבע עמדה בזווית ביחס למשאיתו של התובע. אם הנתבע נסע בנתיב הימני והחל או עמד לרדת לשולים והוא עדין במהירות של 75 קמ"ש, הרי הירידה לשולים הינה בזווית מאוד עדינה ולא כל כך משמעותית המאפשרת פגיעה אשר כזו.

ב.         הנתבע מעיד כי מכוניתו קיבלה מכה ממשאית התובע בחלק הימני אחורי שלה. הוא מציין כי כתוצאה מכך המשיכה לכיוון ימין יחד עם המשאית. הגיונם של דברים, ובהעדר הוכחה אחרת, הוא כי פגיעה במיקום כזה  האמור לתת למכונית התובע דחיפה וסיבוב לשמאל.

6.         לפיכך, הנני מעדיפה את גרסת התובע על פני גרסת הנתבע.

7.         שיעור הנזק -

            התובע מאשר כי קיבל מן המבטחת שלו בביטוח המקיף סך של 4,697 ש"ח והוא תובע את היתרה על פי חוות דעת השמאי.

            הנני מאמצת את חוות דעת השמאי מטם התובע בסך של 14,206 ש"ח. לפיכך יתרת חוות הדעת הינה בסך של 9,509 ש"ח. מסכום זה יש גם להפחית את אשר הופחת  גם על ידי המבטחת של התובע "ניכוי בלאי" המופיע גם בחוות דעת השמאי בסך של 3,410 ש"ח. על כן, נותרה יתרה לתשלום בסך של 6,096 ש"ח.

8.         לפיכך, הנני מחייבת את הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובע סך של 6,096 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.12.11  ועד היום.

            כמו כן, ישלמו הנתבעים יחד ולחוד לתובע סך של 1,000 ש"ח הוצאות משפט.

            כל הסכומים ישולמו תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום,  י"ט שבט תשע"ג, 30 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.