פסק-דין בתיק תא"מ 2885-10-1

1.         בתאריך 13.2.12 ארעה תאונת דרכים בה נגרמו נזקי רכוש לרכב מזדה בבעלות התובעת, שהיה נהוג על ידי מר אלי לוי. כתוצאה מנזקי רכוש אלו הונחה בפניי תביעה בסדר דין מהיר על סך 12,261 ש"ח. התביעה הוגשה כנגד הנתבע 1 (להלן - "הנתבע"), בגין רשלנותו הנטענת שגרמה לתאונה, וכן כנגד הנתבעת 2 (להלן - "הנתבעת"), בגין אחריותה השילוחית הנטענת. הן הנתבע והן הנתבעת התגוננו בפני התביעה. לאחר שמכלול כתבי הטענות הונחו לנגד עיניי הסכימו ב"כ הצדדים כי יינתן פסק דין מנומק בדרך הרגילה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות.

2.         לנוכח החומר שבפניי אין עוררין כי אין בפניי כל השגה באשר לגובה הנזק. ככל שעסקינן בשאלת החבות הרי נטען, בטופס הודעה על מקרה תאונה בחתימתו של מר לוי הנ"ל, כי "נסעתי בכביש פנימי מס' 4 במפעל ליד עמדת כניסת עובדים עמד רכב צד ג' המשכתי בכיוון נתיב הנסיעה שלפתע רכב צד ג' יצא שמאלה לנתיב ונכנס בי ברכב לכל אורך צד ימין". בכתב הגנתו של הנתבע נטען כי "עצם עמידתו של הרכב הנפגע בצמוד לרכב בו נסע עמית (הוא הנתבע - ש.ל.) למעשה חסמה את שדה הראיה של האחרון" (סעיף 10). מלכתחילה לא היה בכך כדי לשמש הגנה לנתבע, שהרי חובה היה עליו להימנע מלסטות לעבר כיוון נסיעתו של לוי, ככל שלא ניתן לעשות כן בבטחה. ואולם יהא הדבר אשר יהא, בגדר סיכום טענותיו לא חוזר הנתבע על טענתו לעניין החבות בשאלת התרחשות התאונה. כתוצאה מכך, ואף ככל שעסקינן בשאלת החבות, סלולה דרכה של התובעת לזכות במלוא סכום התביעה.

3.         נותרה לפנים, איפוא, הגנתה של הנתבעת. אין עוררין כי הנתבע הוא עובדה לשעבר של הנתבעת, וכעולה מסעיף 12 לכתב הגנתה. בכתב הגנה זה נטען, בין השאר, כי "ככל שייקבע כי אירוע התאונה נגרם בשל אשמתו ו/או רשלנותו ו/או הפר חובה בחוק של הנתבע 1, הרי שעל הנתבע 1, לבדו, לפצות את התובעת בגין נזקיה, היות שהנתבעת הורתה לנתבע 1 לנהוג ברכב על פי הוראות החוק ובאופן סביר ולא רשלני" (סעיף 17).

            טענה זו חוזרת ונשנית בסיכום טענותיה של הנתבעת והרי היא חסרת שחר. סעיף 13(א) לפקודת הנזיקין, המכונן את האחריות השילוחית, קובע, דרך עיקרון, כי "מעביד חב על מעשה שעשה עובד שלו - (1) אם הרשה או אישר את המעשה; (2) אם העובד עשה את המעשה תוך כדי עבודתו".

            והרי טענת הנתבעת, לאמיתו של דבר, מעקרת מכל תוכן את מוסד האחריות השילוחית. כל הגיונה של האחריות השילוחית נגזרת מרשלנותו של העובד, שהמעבידה נושאת באחריות שילוחית באשר אליה. שהרי אם העובד לא התרשל, וממילא הוא פטור בדינו, אין כל צורך להידרש לבחינת האחריות השילוחית של המעבידה.

4.         בסיכום טענותיה נסמכת הנתבעת, בין השאר, על פסק דינה של כב' השופטת אסיף ב-ת.א. (חד') 3678/04 מחאג'נה נ' מחאג'נה (במאגרי "נבו"). רק נשמט מב"כ הנתבעת כי בפסק דין זה קבעה השופטת אסיף כי "הפקודה מטילה אחריות על המעביד לעוולת עובדו גם ללא כל אשמה אחרת של המעביד ורק בשל העובדה שבין השניים מתקיימים יחסי עובד ומעביד, והעוולה בוצעה במהלך העבודה" (סעיף 14). ועוד היא רשמה, ככל שעסקינן בזווית מבטו של התובע-הנפגע, כי "יש לזכור כי האינטרס שעומד בבסיס המנגנון של 'מעוולים במשותף' הינו האינטרס לפיו לא יצא הנפגע נפסד, ולפיכך ככל שהדבר נוגע לנפגע, הוא זכאי לגבות משני המעוולים, אולם אין בהוראה זו כדי להכריע בחלקיהם של הצדדים בינם לבין עצמם" (סעיף 25). 

5.         בפרשה שבפניי, איפוא, חבים הנתבע והנתבעת, כמעוולים במשותף, ביחד ולחוד כלפי התובעת, ומשום כך חסרת שחר היא עתירת ב"כ הנתבעת על פיה "יש להטיל את מירב האחריות על הנתבע ולא על הנתבעת" (סעיף 4). אכן, יכול שיש מקום לשקול שיקולים שונים, ככל שעסקינן בשיפוי בין שני המעוולים ועניין הוא להליכים שיינקטו בין הנתבעים, בינם לבין עצמם פנימה. לא זו בלבד שלא הונחה בפניי כל הודעת צד ג' של הנתבעת כנגד הנתבע, הרי בגדר כתב הגנתה של הנתבעת לא נטענה כל טענה כאמור, במישור היחסים שבינה לבין הנתבע, לאור המצוטט בסעיף 17 כאמור מעלה.

6.         מכאן שהנתבעת, שלא כדין, גרמה להתמשכות הדיון ואילצה את הנתבע להתגונן בנפרד. לנוכח זאת בדעתי לחייב אותה בתשלום הוצאות, הן לתובעת והן לנתבע. ולעניין השיקולים המדריכים בנסיבות אלו מופנים ב"כ הצדדים לפסק דיני ב-ת.א. (חי') 17048/06 יוכבד מזרב נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (במאגרי "נבו").

7.         לפיכך הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 12,661 ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 4.10.12 ועד מועד התשלום המלא בפועל וכן מלוא אגרת התביעה בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כאמור.

            עוד הנני מחייב את הנתבעת 2 לשלם, הן לתובעת והן לנתבע 1, שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

            הסכומים האמורים מעלה ישולמו, בהתאמה, לידיהם הנאמנות של ב"כ הצדדים הזכאים להם תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה.

8.         המזכירות תמציא עותק מפסק דיני לב"כ הצדדים.

ניתן היום,  י"ב תשרי תשע"ד, 16 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.

_________________________

שלמה לבנוני, שופט

סגן נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: