תא"מ
בית משפט השלום ירושלים
|
26841-06-11
19/04/2012
|
בפני השופט:
גד ארנברג
|
| - נגד - |
התובע:
אסאמה אבו פרחה
|
הנתבע:
1. עלי אבו פרחה
2. הראל חברה לביטוח בע"מ
|
| פסק-דין |
ביום 16.6.10 ארעה תאונת דרכים. התובע יצא מחניה, הנתבע 1 יצא אף הוא מחניה ליד ביתו אך הוא נסע ברוורס. הנתבע לא ראה את רכב התובע יוצא מהחניה ועל אף שהתובע צפר לו הוא לא הספיק לעצור ופגע עם רכבו ברכב התובע . הרכב של הנתבע 1 מבוטח על ידי נתבעת 2. התובע טוען שנגרמו לו נזקים בסך 20,617 ש"ח לפי חו"ד שמאי וכן שכ"ט השמאי בסך 800 ש"ח, בדיקת פרונט בסך 230 ש"ח וכן הוא תובע 500 ש"ח בגין עגמת נפש ובסה"כ 22,147 ש"ח.
הנתבעת 2 טוענת הן לענין האחריות והן לענין הנזק. לענין האחריות טענתה היא שכיוון שהתובע יצא מחניה יש להטיל עליו, או למצער גם עליו, אחריות לתאונה. לגבי הנזק המציאה הנתבעת חוו"ד נגדית לפיה הנזק קטן יותר.
הנהגים וכן השמאים נחקרו בפני.
מעדות הנהגים עולה כי תיאור אופן אירוע התאונה כמפורט לעיל הוא נכון. היינו התובע יצא מחניה, הנתבע נסע רוורס כשהוא יוצא מחנייה ליד ביתו בירידה. הנתבע לא ראה את התובע ולמרות שזה צפר לו, הוא לא הספיק לעצור ופגע ברכב התובע.
באשר לנזקים: השמאי מטעם התובע העיד כי לא ראה את הרכב לאחר התיקון. לדבריו, הוא התבקש להעריך נזקים ולא לבדוק תיקון. לדבריו, הוא אישר חלפים מקוריים כיוון שלא היו בשיק באותו מועד חלקים משומשים. לדבריו, הוא בדק אם יש חלפים משומשים במוסכים בוואדי גו'ז ובתוכנת מחשב הנקראת דטה קאר.
השמאי מטעם הנתבע העיד כי כאשר הוא בדק את הרכב הוא מצא שהפגוש הקידמי משומש וזאת למרות שהשמאי מטעם התובע אישר פגוש חדש. כמו"כ הכנף לא היתה חדשה ומקורית. לדבריו, הוא בדק בעת מתן חוה"ד אצל ספק חלפים בשם שחל ומצא שיש חלקים משומשים וכן מצא שמחירם לא השתנה מאז התאונה ועד מועד בדיקתו שהיתה כשנתיים לאחר מכן.
הצדדים סיכמו טענותיהם ולאחר עיון בהם באתי למסקנות כדלקמן:
א. עיקר האחריות על התאונה נופל על כתפי הנתבע שנסע לאחור במהירות ולא הבחין ברכב התובע ואולם יש להטיל גם על התובע רשלנות תורמת שכן הוא יצא מחניה ולפיכך יציאתו היתה צריכה להיות זהירה יותר ומתחשבת בזכות הקדימה שעליו לתת לכלי רכב הנוסעים בכביש שאליו יצא. אני מטיל איפוא על התובע 20% רשלנות תורמת.
ב. באשר לנזקים, מחד יש להעדיף את חו"ד השמאי מטעם התובע שבדק את הרכב מיד בסמוך לאחר התאונה כמו"כ בנוסף לחוות דעתו יש גם חשבונית שלכאורה מלמדת על הסכום ששולם עבור התיקון. מאידך, אין להתעלם מכך שהשמאי מטעם התובע לא ראה את הרכב לאחר שזה תוקן ולא יכול היה לאשר כי אכן הוחלפו חלפים מקוריים כפי שהוא קבע בחוות הדעת. לכך יש להוסיף את עדותו של השמאי מטעם הנתבעת לפיה בעת שהוא בדק את הרכב לא היה בו פגוש חדש אלא פגוש משופץ וזאת על אף שהשמאי מטעם התובע אישר פגוש חדש. הוא הדין לגבי הכנף.
בהתחשב בכל האמור היינו ברשלנותו התורמת של התובע ובבעיות שהתגלו לגבי כל אחד מהמשאיות אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע את הסך של 14,000 ש"ח וכן את הוצאות האגרה וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ש"ח.
המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.
ניתן היום, כ"ז ניסן תשע"ב, 19 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.
קלדנית: כרמלה עובדיה