פסק-דין בתיק תא"מ 2098-08

1.         בפניי תביעה שטרית בגין שיק שנמשך ע"י הנתבעת לפקודת התובע, בסך של 9,000 ש"ח, זמן פירעון 25.9.06 (להלן: השיק).

            הבקשה לביצוע שטר הוגשה על סך של 4,500 ש"ח, לאחר שהתובע הפחית מהחוב סך של 4,500 ש"ח ששולם בעבר.

2.         טענת ההגנה של הנתבעת היא כי לא ניתנה תמורה כנגד השיק, וכי השיק ניתן כנגד שטר של התובע, שחולל (להלן: השיק הנוסף).

תמצית העדויות מטעם הנתבעת

3.         הנתבעת טענה כי היא ובעלה ביקשו לקבל הלוואה מחלפן כספים - ערפאת קאסם (להלן: החלפן או ערפאת). מאחר שהחלפן לא הסכים לקבל שיק דחוי שלהם, ביקשו מהתובע שיק שלו, שכן התובע הוא עו"ד, והחלפן הסכים לקבל המחאה שלו.

4.         התובע נתן לבעלה של הנתבעת (להלן: אבו חיט) את השיק הנוסף, ובתמורה נתן אבו חיט את השיק לתובע.

            אבו חיט העיד כי נתן לתובע שיק בסך 9,000 ש"ח כנגד השיק הנוסף, שהיה בסך 8,800, כאשר סך של 200 ש"ח היה עמלה או ריבית בגין החלפת השיקים (פרו' עמ' 11 ש' 28).

5.         אבו חיט ניכה את השיק הנוסף אצל החלפן, אך השיק הנוסף לא כובד ע"י הבנק, ולפיכך נאלץ אבו חיט לשלם את סכום השיק הנוסף לחלפן.

6.         לאחר התשלום ביקש אבו חיט לקבל את השיק הנוסף בחזרה מהחלפן, אך האחרון אמר שהשיק הנוסף הוחזר לתובע ע"י  עורך דינו של החלפן, עו"ד קוציי קאסם.

            מאחר שאבו חיט פרע לחלפן את תמורת השיק הנוסף שחזר, אבו חיט ביקש מהתובע להשיב את השיק, אך התובע התחמק, ולבסוף טען כי הוא מחזיק בשיק כנגד חוב קודם של אבו חיט, בסך של 4,300 ש"ח, חוב מוכחש.

7.         פרט לעדויות הנתבעת ובעלה, אבו חיט על האמור, הוגשו שני תצהירים נוספים.

            האחד, של וסאם עבד אלחי (להלן: וסאם), שהעיד כי הגיע עם אבו חיט לחלפן, ערפאת, עם השיק הנוסף של התובע. השיק הנוסף נפרע ע"י החלפן ווסאם נתן מילתו כי יכובד. מאוחר יותר, השיק הנוסף לא כובד ע"י הבנק, ואז פנה החלפן לוסאם. וסאם פנה לאבו חיט, שארגן את התשלום חלף השיק הנוסף לחלפן, ושילם את תמורת השיק הנוסף לחלפן בנוכחותו של וסאם. באותו מעמד אמר החלפן כי אינו מחזיר את השיק הנוסף לאבו חיט מאחר שהשיק נמצא אצל בא כוחו.

            בחקירתו הנגדית, וסאם עומת עם גרסתו של התובע, לפיה התובע עצמו פרע את השיק הנוסף, ועמד על דעתו כי הוא שילם את התמורה, ישירות לחלפן (פרו' עמ' 8 ש' 22).

            התצהיר השני היה של החלפן, ערפאת קאסם.

            החלפן העיד כי ניכה את השיק הנוסף, לבקשתם של אבו חיט ווסאם. זאת, בסוף חודש 8/06. מאוחר יותר, כאשר השיק הנוסף לא כובד הביא אבו חיט את תמורת השיק הנוסף במזומן, והחלפן הורה לבא כוחו לשחרר את השיק הנוסף. החלפן העיד כי למיטב זכרונו וסאם נכח בעת ביצוע תשלום זה.

            בעדותו בבית המשפט, ערפאת אישר תחילה שכאשר אבו חיט וויסאם שילמו את תמורת השיק הנוסף (שחזר) הוא היה במקום. בהמשך, חזר בו ואמר כי ייתכן שמי שהיה במקום הוא עובד שלו, בשם סהאר. כאשר נשאל כיצד, אם כן, הוא יודע שאבו חיט וויסאם פדו את השיק הנוסף, אמר כי יש להזמין לעדות את סאהר. בחקירה החוזרת, נשאל ערפאת באשר למקור ידיעתו בדבר מי פרע את השיק הנוסף והשיב כי הוא מתעדכן מעובדיו או מהספרים. ערפאת הוסיף כי אותו לא עניין מי שילם את השיק הנוסף, כל עוד הוא שולם.

עדות התובע

8.         התובע טען כי השיק ניתן כנגד מספר הלוואות שנתן לאבו חיט.

            ההלוואה הראשונה הייתה בסוף חודש 2/06, אז אבו חיט ביקש וקיבל סך מזומן של 6,000 ש"ח עבור תשלום שנדרש לבצע כחלק מסיום של יחסי עבודה. מתוך סכום זה החזיר אבו חיט סך של 1,700 ש"ח בלבד.