אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק תא"מ 18890-02-11

פסק-דין בתיק תא"מ 18890-02-11

תאריך פרסום : 29/07/2013 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום טבריה
18890-02-11
03/02/2013
בפני השופט:
אילונה אריאלי

- נגד -
התובע:
עו"ד אסידו-חכים דיקלה
הנתבע:
1. יהודה מליחי
2. שמעון מליחי

עו"ד ניסים תקוע
עו"ד נחום אבנר יחיאל
פסק-דין

מבוא

זוהי תביעה לתשלום שכר טרחת עורך דין.

התובעת ייצגה את הנתבעים בתביעה כספית שהגישו בגין הפרת חוזה מכר מקרקעין.

בהסכם שכר טרחה עליו חתמו הצדדים הוסכם, כי ככל שתושג פשרה במסגרת אותה תביעה, ישלמו הנתבעים לתובעת 10% מסכום הפשרה + מע"מ.  

פשרה אכן הושגה, הסכם הפשרה אף הוגש לבית המשפט, אך בטרם ניתן לו תוקף של פסק דין ביקשו הנתבעים לבטל אותו, תוך שהגיעו להסכמות עם הצד שכנגד מחוץ לכותלי בית המשפט, וזאת, לטענת התובעת, על מנת לחמוק מתשלום שכר טרחתה.

הנתבעים טוענים, מנגד, כי התובעת הטעתה אותם ו"ניפחה" בכוונה את סכום התביעה שהגישה בשמם ואת סכום הפשרה בהתאם, תוך שכללה בהם סכום שלא היה שנוי במחלוקת עם הצד שכנגד, וזאת על מנת להגדיל את שכר טרחתה.

טענות התובעת

הנתבע מס' 2 היה במועד הרלוונטי בעל זכויות החכירה של דירה המצויה בטבריה. הנתבע מס' 1 הוא אחיינו ומיופה כוחו. ביום 18.8.2010 נחתם הסכם מכר ולפיו מכר הנתבע מס' 2 את הדירה לאברהם וגולדה משי זהב (להלן " הסכם המכר" ו- " משי זהב"). הסכם המכר הופר על ידי משי זהב, בכך שלא שילמו לנתבע את התשלום האחרון ע"ח התמורה בסך של 276,000ש"ח (להלן " יתרת התמורה"), סכום אותו היה עליהם לשלם לנתבע עד ליום 30.10.2010.

נוכח הפרת הסכם המכר, פנה הנתבע מס' 1 למשרדה של התובעת, הציג עצמו כמיופה כוחו של  הנתבע מס' 2 וביקש כי התובעת תייצגו בתביעה שתוגש נגד משי זהב. הנתבע אמר כי הוא מעוניין לקבל את יתרת התמורה וכן גם את הפיצוי המוסכם בסך של 42,000 ש"ח שנקבע בהסכם המכר (להלן " הפיצוי המוסכם").  

ביום 16.12.2010 חתמו הנתבעים על יפויי כוח לתובעת וביום 20.12.2010 חתם הנתבע מס' 1 על הסכם שכר הטרחה, בו הוסכם כי שכר הטרחה שישולם לתובעת יעמוד על 10% מסכום התביעה ואם תושג פשרה - 10% מסכום הפשרה (לא כולל מע"מ והוצאות). עוד הוסכם כי סך של 2,600ש"ח + מע"מ ישולם על ידי הנתבעים כמקדמה לפני הגשת התביעה (להלן " הסכם שכר הטרחה").

התובעת טוענת כי בטרם חתם הנתבע על הסכם שכר הטרחה, הוא הגיע למשרדה מספר פעמים, קרא וידע את תוכנו היטב ואף שאל שאלות רבות בנוגע לתביעה שעתידה להיות מוגשת נגד משי זהב וכן בנוגע לשכר הטרחה שישולם לתובעת.

בהתאם להסכמת הצדדים, הכינה התובעת והגישה בשם הנתבעים את התביעה נגד משי זהב (ת.א. 34303-12-10). על פי בקשת הנתבע, התביעה הייתה לאכיפת הסכם המכר (קרי - תשלום יתרת התמורה) ולתשלום הפיצוי המוסכם, כאשר במועד הגשתה לא היה ברור אם בסופו של דבר ההסכם ייאכף או יבוטל.

לאחר הגשת התביעה, הגיעו הצדדים להסכם פשרה אותו הגישו לבית המשפט ולפיו משי זהב ישלמו לנתבעים סך כולל של 305,761 ש"ח על פי הפירוט שלהלן: יתרת התמורה בסך של 276,000 ש"ח, מחצית מן הפיצוי המוסכם בסך של 21,000 ש"ח, החזר אגרת בית משפט בסך של 3,975 ש"ח, שכ"ט עו"ד בסך של 3,016ש"ח, סך של 1,200ש"ח עבור מערכת הגז ו- 570ש"ח עבור ארנונה. עוד הוסכם בהסכם הפשרה, כי יתרת התמורה תשולם בשיק בנקאי (מכוח משכנתא) שיועבר לתובעת ביום 30.1.11 ואילו יתרת סכום הפשרה בסך של 29,761ש"ח תועבר עוד באותו יום בהעברה בנקאית לחשבון הנאמנות של התובעת (להלן " הסכם הפשרה").

הסכם הפשרה נחתם על ידי בני הזוג משי זהב ועל ידי התובעת בשם הנתבעים. משי זהב פעלו על פי ההסכם והעבירו לחשבון הנאמנות של התובעת את הסכום האמור.

התובעת טוענת כי על פי הסכם שכר הטרחה, על הנתבעים לשלם לה 10% מסכום הפשרה (לא כולל שכר הטרחה והחזר האגרה), היינו - סך של 29,870ש"ח בתוספת מע"מ.

התובעת טוענת כי הנתבע ביקש במפורש לתבוע ממשי זהב את יתרת התמורה שלא שולמה על פי  הסכם המכר, הוא ידע בוודאות מהו סכום התביעה וגם לפני ששילם את האגרה באותה תביעה הוא שאל את התובעת מדוע סכום האגרה כה גבוה והתובעת הסבירה לו כיצד חושב הסכום לאור סכום התביעה. גם לאחר שהוגשה התביעה ובמסגרת המשא ומתן לפשרה, הנתבע היה מעורה בפגישות שקוימו עם משי זהב, עורך דין מטעם משי זהב שוחח עם התובעת מספר פעמים לשם גיבוש הסכם הפשרה, אשר הכיל באופן מפורש גם רכיב של אכיפה (תשלום יתרת התמורה) וגם רכיב של פיצוי מוסכם.

התובעת טוענת כי הנתבעים, שהסכימו לפשרה, ביקשו לבטלה רק על מנת להתחמק בצורה בוטה מתשלום שכר טרחתה והם פנו על דעת עצמם למשי זהב בטרם יינתן להסכם הפשרה תוקף של פסק דין, כשבכוונתם להגיע לפשרה בכוחות עצמם.

טענות הנתבעים

הנתבעים מאשרים כי הנתבע מס' 1 הוא מיופה כוחו של הנתבע מס' 2, שהינו נכה צה"ל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ