פסק-דין בתיק תא"מ 1823-09

תביעה כספית שעניינה, אי תשלום דמי ניהול על ידי אחד הדיירים בבית משותף לחברה העוסקת בתחזוקת וניהול ענייני בית משותף בו הנתבע הינו בעליה של אחת הדירות בבית.

1.         התובעת הינה חברה העוסקת במתן שירותי אחזקה וניהול לבית המשותף ברחוב יפה נוף 23 באשקלון (להלן:- "הבית המשותף" או "הבית"), אשר התקשרה עם נציגות הבית המשותף בהסכם ניהול לפיו התחייבה התובעת לתחזק ולנהל את ענייני הבית המשותף, כנגד תשלום חודשי של 350 ש"ח מכל אחד מבעלי הדירות בבית.

2.         על פי טענת התובעת, התקשרותה של הנציגות בשם הדיירים נעשתה מכוח הסמכות הנתונה לנציגות בהתאם להוראות סעיף 69 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, בהיותה מורשה מטעם הדיירים.

לטענת התובעת, לא שילם הנתבע את דמי הניהול אשר נדרשו ממנו לתקופה שמחודש יוני 2004 ועד לחודש אוגוסט 2008.

3.         תביעה זו הוגשה בהליך של סדר דין מקוצר.

בבקשת הרשות להגן, שלימים הפכה לכתב הגנתו של הנתבע, טען הנתבע מספר טענות כדלקמן:

·        הנתבע שוחרר מתשלום דמי הניהול על ידי חברת הניהול הקודמת של הבניין, שהיא היתה גם זו בנתה את הבניין, כאשר הוסכם בין הצדדים, על קיזוז דמי הניהול בהם חוייב הנתבע כנגד חיוביה של אותה חברה כלפי הנתבע. לטענת הנתבע, רק עם אותה חברה נחתם עמו הסכם ניהול.

·        התובעת לא קיבלה הסכמת הדיירים לבצע שירותי ניהול ואחזקה של הבניין בין השנים 2005 ועד 2008. והיא אינה רשומה באף מוסד רשמי כנותנת שירותי ניהול לבניין.

·        לשנים האמורות גם אין בין התובעת ובין הנציגות הסכם ניהול תקף, שכן לא התקיימה אסיפת דיירים כנדרש על פי החוק, כך שהסכם הניהול הינו לכל היותר תקופה בת שנה אחת בלבד.

·        התובעת מתנהגת בבריונות כאשר אינה מאפשרת כניסתו של התובעת לדירתו, שכן התקינה בכניסה ללובי הבניין נעילה חשמלית.

4.         בין הצדדים הוסכם, כי התובעת תאפשר לנתבע לעיין במסמכיה הנוגעים לניהול הבית. אחר שהנתבע עיין במסמכים, לא הצליחו הצדדים להגיע לעמק השווה ונשמעו ראיות הצדדים, כאשר מטעם התובעת הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם מנהליה ואילו מטעם הנתבע הוגש תצהיר עדות ראשית מטעמו.

העדים נחקרו (מטעם התובעת נחקר רק מר שרון שטרית, בשים לב לכך שתצהירי מנהלי התובעת היו זהים) והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

5.         טענות הנתבע נוגעות במספר עניינים ואבחן את טענותיו אחת לאחת.

יצויין כבר עתה, כי בתצהירי העדות הראשית מטעם הנתבע הועלו טענות אשר מהוות הרחת חזית, ב"כ הנתבע אישר, כי טענות אלו אינן מהוות חלק מהגנתו, ולכן לא אתייחס אליהן, אלא ככל שהדבר נדרש לצורך הכרעה בטענות הצדדים.

6.         טענתו הראשונה של הנתבע נוגעת לפטור מתשלום אותו קיבל מאת חברת הניהול הקודמת של הבניין.

הנתבע אישר, כי הפטור ניתן לו במסגרת התחשבנות שבינו ובין אותה חברת ניהול, בשים לב לעבודות שביצע עבור החברה ושבגינן אמור היה לקבל מאת אותה חברה תשלום.

כאשר נשאל הנתבע האם יכול להיות שעל בסיס הסתמכותו על התחייבותה של החברה הקודמת הוא אינו צריך לשלם לתובעת השיב: "יכול להיות" (עמ' 13 לפרוטוקול למעלה).

הנתבע צרף לכתבי טענותיו את ההסכם עם חברת הניהול הקודמת בה צויין: "החברה משחררת את הדייר מתשלום דמי ניהול לדירה 125 B". וכן: "הדייר יקבל שחרור מלא של דירה מס' 121  B לרבות אישור המשחרר מתשלום דמי ניהול."

7.         אין מחלוקת, כי אותה חברת ניהול כבר אינה נותנת שירותים לדיירי הבית, זאת לפחות החל מהמועד שבו החלה התובעת ליתן שירותיה.