ת"א, תא"מ
בית משפט השלום עכו
|
16667-10-11,33072-11-11
21/01/2013
|
בפני השופט:
ג'ני טנוס
|
| - נגד - |
התובע:
1. אמנה חוסין
2. השואב רמאל אמין את אבו חמדה רדואן
|
הנתבע:
1. ג'נאן עלואן
2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ
3. רושדי ראזק
|
| פסק-דין |
עסקינן בשני תיקים מאוחדים שעניינם נזקי הרכוש אשר נגרמו לצדדים המעורבים בתאונת דרכים אשר אירעה ביום 13/4/11.
התובעת בתיק 16667-10-11, הגב' אמנה חוסין, היא הבעלים של רכב מסוג פיאט פונטו מס' רישוי 47-592-27 (להלן-
"רכב הפונטו"). הנתבעת 1, הגב' ג'נאן עלואן (להלן-
"הנתבעת"), היא הנתבעת בשני התיקים המאוחדים ובזמנים הרלוונטיים לענייננו היתה הנוהגת ברכב מסוג יונדאי גטץ מס' רישוי 92-083-59 (להלן -
"רכב הנתבעת"), אשר היה מבוטח אצל הנתבעת 2 בפוליסת ביטוח אחריות לנזקי צד ג', ואילו הנתבע 3, מר רושדי ראזק (להלן -
"הנתבע"), הוא הנתבע בתיק
16667-10-11 ובזמנים הרלוונטיים נהג ברכב משא כבד (מערבל בטון) מס' רישוי 46-549-00 (להלן -
"המשאית") שבבעלות התובעת בתיק 33072-11-11.
אקדים לציין, כי אין מחלוקת בין הצדדים אודות עצם התרחשות התאונה שבה ניזוקו שלושת הרכבים הנ"ל, ואין מחלוקת כי בזמן התאונה רכב הפונטו היה בחניה ברחבה שנועדה לחניית רכבים, וכי רכב הנתבעת התנגש בו לאחר שנהדף בעקבות ההתנגשות בין המשאית לרכב הנתבעת.
ניתן לומר, כי המחלוקת העיקרית והיחידה בתיק נסובה על נסיבות התרחשות התאונה בין רכב הנתבעת למשאית ואחריות כל אחד מהנתבעים להתרחשותה.
בדיון אשר התקיים היום בפניי העידו: התובעת הגב' חוסין, הנתבעת והנתבע.
מדברי התובעת הגב' חוסין עולה, שהיא החנתה את רכב הפונטו ברחבת החנייה, וכי בזמן התאונה היא היתה במקום עבודתה ולא היתה עדת ראיה לקרות התאונה.
הנתבעת מסרה בעדותה בפניי, כי בזמן שנהגה ברכבה מכיוון כפר יאסיף לכיוון ירכא, ותוך כדי נסיעה, המשאית אשר נסעה מאחוריה התנגשה בה מאחור והדפה אותה לעבר רכב הפונטו שהיה בחנייה מצד שמאל של הכביש (בכיוון נסיעתה). הנתבעת הוסיפה, כי המשאית פגעה בחלק האחורי של רכבה, והיא בתורה פגעה ברכב הפונטו מאחור עם החלק הימני קדמי של רכבה.
לעומת זאת העיד הנתבע, כי בזמן שנהג במשאית מכיוון כפר יאסיף לכיוון ירכא ותוך כדי נסיעה, הגיח רכב הנתבעת מרחבת החנייה שבצד שמאל של הכביש (בכיוון נסיעתו) - אותה רחבה בה חנה רכב הפונטו - והתפרץ בפתאומיות לכביש כדי לבצע סיבוב פרסה ולהשתלב בתנועה לאותו כיוון בו נסע. הנתבע מסר, כי הסיט את המשאית ימינה בניסיון להתחמק מהתנגשות עם רכב הנתבעת ללא הצלחה, ובשל כך פגע ברכבה בצדו הימני קדמי. בעקבות כך, נהדף רכב הנתבעת לכיוון רחבת החנייה ופגע עם חלקו הימני אחורי ברכב הפונטו מאחורה.
לאחר ששמעתי את הנהגים המעורבים ועיינתי במסמכים ובתמונות אשר הוצגו לעיוני, נחה דעתי להעדיף את גרסת הנתבע על פני גרסת הנתבעת.
עיון מדוקדק בתמונות רכב הנתבעת מגלה כי רכבה לא ניזוק בחלקו האחורי, אף לא נזק קל, דבר שאינו מתיישב עם דבריה כי רכבה ניזוק מאחור בשל פגיעת המשאית. יתרה מכן, העובדה כי הנזק המשמעותי ביותר לרכב הנתבעת הוא בחלק הימני-קדמי של הרכב מתאימה יותר לנזק שנגרם כתוצאה מהתנגשות בין המשאית, שהיא רכב גדול ומסיבי, עם רכב קטן כמו רכב הנתבעת, שלגביה אין מחלוקת של ממש כי היתה התנגשות כה חזקה עד שגרמה להדיפת רכב הנתבעת למרחק משמעותי (מרחק של שני נתיבים + חלק משטח רחבת החנייה).
לעומת זאת, העדר נזק הנראה לעין בחלק האחורי של רכב הנתבעת אינו מתיישב עם עוצמת ההתנגשות כפי שתוארה לעיל.
אשר על כן, אני קובעת כי הנתבעת נושאת באחריות להתרחשות התאונה.
על מנת להסיר ספק מלב אציין, כי לא מצאתי כי הנתבע נושא באשם תורם כלשהו בגין התאונה.
לגבי הנזקים - כל אחת מהתובעות הגישה חוות דעת שמאי מטעמה לגבי הנזק אשר נגרם לרכבה (הנזק לרכב הפונטו והנזק למשאית).
הנתבעת לא הגישה חוות דעת נגדית ולא ביקשה לחקור את השמאים. אשר על כן, יש לקבל את האמור בחוות הדעת כראיות שלא נסתרו.
יחד עם זאת, לא מצאתי הצדקה לפסוק פיצוי נוסף מעבר לנזק הישיר, כגון פיצוי בגין הפסד ימי עבודה ועוגמת נפש.
אשר על כן, אני מקבלת את התביעה בתיק מס' 16667-10-11 ומחייבת את הנתבעות 1 ו-2, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת, הגב' אמנה חוסין, סך של 12,774 ש"ח (בגין הנזק לרכב לפי חוות הדעת + שכר טרחת שמאי) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד היום. לסכום זה יש לצרף שכר טרחת עורך דין בשיעור של 17.5% ומע"מ והחזר אגרה ששולמה כשהיא משוערכת נכון להיום.
באותה מידה, אני מורה על דחיית התביעה בתיק הנ"ל כנגד הנתבע 3, מר רושדי ראזק, ללא צו להוצאות.