פסק-דין בתיק תא"מ 1573-10

מבוא

1.      ראשיתה של התביעה שבפני בהתנגדות לביצוע שטר, אשר הוגשה על ידי הנתבע בטענה של כשלון תמורה. ביום 9.03.2010 החליט כב' הרשם א' פוני, לקבל את ההתנגדות, והעבירה לבירור בהליך של סדר דין מהיר.

2. התובע, בעל מוסך בכפר חוסן אשר בשטח הרשות הפלסטינית, טען כי הנתבע מסר לו שיק בסכום של 3,500 ש"ח כתמורה עבור תיקון רכבו. צוין שחלק מהתמורה עבור התיקון שולמה במזומן, והיתרה בשיק נושא התביעה. כן נטען שהשיק לא כובד כיון שבוטל.
3. מנגד, טען הנתבע, כי הוא ביטל את השיק כיון שהתובע לא עמד בהתחייבותו לתקן את הרכב, ועל כן נאלץ הנתבע לבצע תיקון נוסף ומקיף ברכבו, שעבורו שילם למעלה מ- 20,000 ש"ח.
4. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אלה מול אלה ושמעתי את הצדדים במהלך דיון ההוכחות שהתקיים בפניי, מצאתי שהתביעה הוכחה כנדרש. 
5. נימוקי פסק הדין יובאו בתמצית כמצוות תקנה 214 ט"ז ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 .

גרסת התובע

6. על פי האמור בתצהירו של התובע, הביא הנתבע את רכבו לתיקון במוסכו של התובע.  התובע המליץ לנתבע לבצע תיקון בטורבו, נוסף לתיקון המנוע, אף פירט שללא תיקון הטורבו לא יתפקד המנוע כיאות. חרף המלצתו האמורה של התובע, בחר הנתבע שלא להישמע להמלצה, הוציא את הרכב מהמוסך באמצע התיקון, ואף נמנע מלהשיבו להשלמת התיקון.
7. לפני שהנתבע הוציא את הרכב מהמוסך, החתימו התובע על מסמך הצהרה, אשר צורף לתצהיר התובע, שבו נאמר שהרכב יצא מהמוסך ללא טורבו בהסכמת הנתבע, וכי הנתבע נוטל על עצמו את האחראיות לכל נזק שייגרם לרכב או למנוע עקב כך.
8. יומיים לאחר שהרכב המתוקן נמסר לנתבע הוא חזר למוסך לבדיקה יזומה. בבדיקה נמצא שהמנוע ומרכיביו תקינים, ונתגלתה נזילת מים אשר תוקנה במקום.
9. יומיים לאחר שנערכה הבדיקה היזומה, ניגש התובע לסניף צ'ינג' בעיר בית"ר על מנת לפדות את השיק. בסניף הודיעו לו כי השיק לא כובד, החזירו לו את השיק ואף חייבו אותו בעמלת טיפול.
10. התובע פירט בכתב התביעה שהמוסך שבבעלותו אינו מוסך מורשה, ואף אינו מתיימר להציג עצמו ככזה.
11. במהלך הדיון, פירט התובע שלא היה זה ביקורו הראשון של הנתבע במוסכו, וכי הוא תיקן את רכבו במקום בעבר. כן טען שהנתבע הודיעו שישיב את הרכב לתיקון. מספר פעמים ראה את התובע חולף על פניו בכפר, ניסה לעצרו כדי לשכנעו להכניס את הרכב להשלמת התיקון, ואולם הנתבע גידף אותו, ירק לעברו, אף ביצע לעברו תנועה מגונה.
12.  בא כוח התובע טען בסיכומיו כי התובע תושב הרשות הפלסיטינית, ואינו בעל חשבון בנק, ולפיכך הדרך היחידה העומדת לרשותו לקבל את התמורה הנקובה בשיק הינה  באמצעות פידיונו בצ'ינג'.

גרסת הנתבע

13. בתצהיר מטעמו טען הנתבע כי ביום 29.9.09 גרר את רכבו למוסך של התובע. על פי סיכומו עם התובע, נקבעה עלות תיקונו של המנוע לסכום של 6,000 ש"ח. הוסכם שתינתן לנתבע אחריות לתיקון למשך חצי שנה, ושהתיקון יושלם בתוך ימים ספורים.
14. הנתבע טען שהתובע הציג עצמו כבעל תעודת זיהוי ישראלי, ואת המוסך כמוסך מורשה.
15. ביום 15.10.09 שב הנתבע למוסך לבדוק את התקדמות התיקון. בתצהירו הוא מתאר את שמצא כשהגיע למוסך "מצאתי את האוטו עם מכות. באוטו מכה חזקה מאחור עם שבירת פנס ומכות מהצד ונגנב לי מהאוטו מערכת D.V.D ואוזניית בלוטוס חדשה וקופת צדקה שהייתה באוטו עם עשרות שקלים..."
16. למרות הסיכום ביניהם, לטענת הנתבע, ביקש התובע להעלות את תשלום התמורה לסכום של 7,500 ש"ח. בתחילת העבודה שילם הנתבע לתובע סכום של 4,000 ש"ח במזומן.