פסק-דין בתיק תא"מ 15058-03-10

רקע וטענות הצדדים

1.      ראשיתו של הליך זה בבקשה לביצוע שטר חוב, שהגיש התובע (להלן: " הבנק") בלשכת ההוצאה לפועל בנתניה, על סך 19,059 ש"ח.

שטר החוב נחתם על ידי הנתבע ביום 29.11.99, כערבות להלוואה שלקחו ה"ה חודזייב בוריס ונטליה.

2.      לטענת הנתבע, הוא לא ידע שהבנק החתים אותו על שטר הערבות נשוא תיק זה ואף לא ידע שהוא חותם על ערבות לאדם כלשהו. לטענת הנתבע, הפר הבנק את חובת הגילוי כלפיו כערב, הפרה המהווה הטעיה, והגוררת ביטול של הערבות.

לטענתו, הוא הגיע לבנק לצורך קבלת הלוואה, וחתם על כל המסמכים שנדרש לצורך כך. הנתבע טוען כי ההלוואה נלקחה מהבנק בתיווכה של גב' טטיאנה ויטר (להלן: " טטיאנה" ו/או " המתווכת"), אשר קיבצה מספר עולים חדשים מחבר העמים והביאה אותם באופן מאורגן אל הבנק. לטענתו, איש מטעם הבנק לא הסביר לו על אילו מסמכים הוא חותם, אלא הבנק הסתפק בתרגומה של המתווכת - אשר לטענתו לא הסבירה לו כי כחלק מהמסמכים לקבלת ההלוואה הוא גם חותם על ערבות לאדם אחר.

3.      לטענת הבנק, משהגיע הנתבע בליווי מתווכת דוברת רוסית, רשאי היה הבנק להניח כי זו מסבירה לו את תוכן המסמכים ואם לא כך היה - אין לנתבע להלין אלא על עצמו (או להפנות טענותיו למתווכת). עוד טוען הבנק, כי הסביר לנתבע את הנתונים המהותיים בקשר למסמכים, וכי הנתבע ידע כי הוא חותם על ערבות להלוואה של ה"ה חודזייב.

דיון והכרעה

4.      לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ושמעתי את העדויות מטעמם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

5.      ההגנות להן זכאי הנתבע כערב, מעוגנות ב חוק הבנקאות (שירות ללקוח) התשמ"א - 1981 (להלן: " חוק הבנקאות"), כמו גם ב חוק הערבות התשכ"ז - 1967 (להלן: " חוק הערבות"). הוראות חוק אלה מבססות את ההסדרים העיקריים בנוגע לעיסקה לגביה חותם הערב את הערבות ולמניעת הטעייתו.

6.      ההסדר המרכזי שבחוק הבנקאות, הנוגע להסברת פרטי העיסקה ולמניעת הטעיות, הוא זה המפורט בסעיף 3 לחוק, סעיף 3 לחוק הבנקאות מחייב, בין היתר, את התאגיד הבנקאי לגלות ללקוח פרטי העיסקא הנחשבים פרטים מהותיים, וזו לשונו:

לא יעשה תאגיד בנקאי - במעשה או במחדל, בכתב או בעל-פה או בכל דרך אחרת - דבר העלול להטעות לקוח בכל ענין מהותי למתן שירות ללקוח (להלן - הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים:

           (1)  המהות והטיב של השירות;

           (2)  מועד מתן השירות;

           (3)  התשואה והתועלת שניתן להפיק מהשירות;

           (4)  זהות נותן השירות;

           (5)  החסות, העידוד או ההרשאה שניתנו למתן השירות;

(6)  המחיר הרגיל או המקובל או המחיר שנדרש בעבר בעד השירות;

(7)  חוות דעת מקצועית שניתנה לגבי טיב השירות או מהותו;

(8)  תנאי אחריות לשירות;