פסק-דין בתיק ת"ק 9443-01-11

1.         התובעים הם בני זוג, הנתבעת מס' 1 היא סוכנות נסיעות, והנתבעת מס' 2 היא חברה להשכרת רכב.

            כתב התביעה, שסכומו 6634 ש"ח, עוסק בשני אירועים שונים.

2.         האירוע האחד הוא אירוע מחודש ספטמבר 2010, שבו רכשו התובעים מהנתבעת מס' 1 כרטיסי טיסה לקרואטיה, והעיסקה כללה גם השכרת רכב שהוזמנה באמצעות הנתבעת מס' 2.

            התובעים קיבלו שובר להשכרת רכב, אך כשהגיעו לקרואטיה, התברר להם שהם שכחו את רישיונות הנהיגה בארץ, ולכן חברת ההשכרה שם סירבה להשכיר להם רכב והם נאלצו לשכור את הרכב מחברה אחרת.

            לכן, הם דורשים לקבל בחזרה את עלות השכרת הרכב ששילמו לנתבעות בסכום של 2750 ש"ח בקיזוז דמי הביטוח, ובסה"כ 2634 ש"ח.

3.         האירוע השני הוא אירוע מחודש ספטמבר 2007, שאז הזמינו התובעים רכב השכרה מהנתבעת 2 לצורך טיול בפרובנס.

            לטענת התובעים, הנתבעת 2 לא העבירה את התשלום לחברת ההשכרה בחו"ל, והם נכנסו לרשימה השחורה של החברה.

            בשנת 2009, כשהם הגיעו לפאריז לקבל רכב שהוזמן מבעוד מועד, נאמר להם שהם מופיעים ברשימה שחורה, ושם סירבו להשכיר לתובע רכב.

            בסופו של דבר, הרכב נשכר על שם התובעת בלבד, ללא הוספת שמו של התובע כנהג, מה שהכביד עליהם מאוד בטיול, ומכאן דרישתם לפיצוי של 2000 ש"ח בגין עוגמת נפש.

4.         בכתב הגנתה טוענת הנתבעת מס' 1 שהיא רק המשווקת של החבילות, עורכת את ההזמנות עבור לקוחותיה, היא אינה הספק, ובכל מקרה האחריות לאירוע הראשון היא על התובעים, שברשלנותם שכחו את רישיונות הנהיגה שלהם ולכן לא קיבלו את הרכב.

            לגבי האירוע השני, טוענת הנתבעת מס' 1 טענה שאיננה מוכחשת על ידי התובעים, שאין לה שום קשר אליו.

5.         הנתבעת מס' 2 טוענת בכתב הגנתה שהיא עוסקת בתיווך בין הלקוחות לבין חברות ההשכרה בחו"ל. לגבי האירוע הראשון לא היה לה שום קשר עם התובעים ולא ידעה מיהם עד שלא קיבלה את כתב התביעה הנוכחי.

            הנתבעת מס' 2 טוענת שהיא בסה"כ העבירה את ההזמנה שקיבלה מהנתבעת מס' 1 לספק: חברת אופיר טורס, שהיא זו שביצעה את ההזמנה עבור התובעים.

            לטענת הנתבעת 2, רק בקבלת כתב התביעה נודע לה שהתובעים לא ניצלו את שובר הרכב, ומשנודע לה על כך, היא פנתה לספק בחו"ל, שאישר שהשובר לא נוצל ושחברת אופיר-טורס זוכתה על השובר ללא דמי ביטול.

6.         לגבי האירוע השני, טוענת הנתבעת מס' 2 כי אכן בוצעה הזמנה באמצעות חברת השכרה מקומית בצרפת, אולם בשל טעות של חברת ההשכרה, היה חיוב ביתר (שבוטל לאחר מכן), וככל הנראה בעטיו הוכנסו התובעים לרשימה שחורה אצל הספק, דבר שאינו בשליטתה של הנתבעת מס' 2 ואינו באחריותה, היא לא ידעה על ההכנסה לרשימה השחורה ועד היום היא לא יודעת מהן הנסיבות האמיתיות לכך.

7.         בדיון שהתקיים בפני שמעתי את הצדדים, כל צד חזר על טענותיו.

            באשר לאירוע הראשון - ברור שאין יריבות בין הנתבעת 2 לתובעים, הם לא התקשרו עימה, והיא לא אחראית כלפיהם בדבר, היא אפילו לא ידעה על קיומם.

            התובעים התקשרו עם הנתבעת מס' 1, ובדיעבד מתברר שאופיר-טורס זוכתה בגין השובר של השכרת הרכב.

            במצב דברים זה, זכאית הנתבעת מס' 1, במישור היחסים שלה עם אופיר-טורס, לקבל את הכסף בחזרה.