1. התובע השכיר את דירתו לנתבעים ודמי השכירות נקבעו לסך 2,250 ש"ח לחודש. לטענת התובע, התקיימה בין הצדדים הסכמה בעל פה, שתנאי הסכם השכירות ימשיכו לחול גם לאחר תום תקופת השכירות המקורית שנקבע בהסכם בכתב, ברם שהחוזה הוארך ולמרות הבטחות חוזרות ונשנות, החל מחודש ינואר 2012 ובמשך 7 חודשים לא משלמים הנתבעים לתובע דמי שכירות בגין המושכר ולכן, עד יום הגשת התביעה הצטברו דמי שכירות בסכום של 15,750 ש"ח ובשל כך, הגיש התובע תביעה זו לחייב הנתבעים לשלם לו את דמי השכירות הנ"ל.
2. א. א) מעדות התובע עולה, שבין הצדדים הייתה התקשרות חוזית בקשר למושכר הנדון, כבר לפני 5 שנים ושרק בשנה האחרונה הפסיקו הנתבעים לשלם דמי שכירות.
החוזה אותו צרף התובע לכתב התביעה נושא תאריך התקשרות של יום 14.3.10 ותקופה השכירות שנקבעה בו מתחילה מיום 1.4.10 ומסתיימת ביום 1.4.11.
בעוד שבכתב התביעה תבע התובע דמי שכירות בעד 7 חודשים, פתח התובע את עדותו בבית המשפט בכך, שהנתבע חייב דמי שכירות למשך שנה וכל ששילם על חשבון דמי שכירות אלה הוא סך 800 ש"ח.
בהמשך מסביר התובע את ההפרש בין 7 חודשים ובין שנה בכך, שבעת שהגיש התביעה, אכן היו חייבים הנתבעים עבור 7 חודשים והיות והתובע חשב שהתביעה תהא קצרה, תבע רק עבור 7 חודשים, אבל בפועל לא שילמו הנתבעים עבור כל השנה (עמ' 2 לפ', ש' 23-24).
ב) עוד ציין התובע, שהנתבעים גרו בדירה עד יום 20.12.12 - אם כי הנתבע העיד שהם גרו בדירה עד חודש מרס 2012 ועד חודש זה שולמו דמי השכירות (ראה טענות התובע בעמ' 1 לפ' לעומת טענות הנתבע בעמ' 2 לפ', ש' 3).
ב. הנתבע מעלה טענות שונות נגד התובע ובין היתר, טוען הנתבע הטענות הבאות:
א) לפני חמש שנים, עת שכרו הנתבעים את הדירה, היו בה 4 כיווני אוויר ומסביבה לא היה דבר.
הנתבעים גרו חצי שנה בדירה ויצאו לטיול ולאחר שחזרו, נוכחו לדעת שהתובע סתם את החלון במטבח ובמקום החלון קיים קיר וכך כך נאטמו החלונות של המקלחת, של השירותים - כל זאת ביצע התובע עקב כך שהוא בנה עוד דירה מאחורה ועל ידי כך סתם את כל הבית.
ב) בעקבות האמור לעיל, נוהל מו"מ בין הצדדים ובמהלך המו"מ הבטיח התובע לפצות את הנתבעים במעשים אלה או אחרים ואף הסכים, שהנתבעים ימשיכו לשכור את הדירה והתובע יוותר להם על דמי שכירות למשך שנה (ראה עדות הנתבע בעמ' 2 לפ', ש' 3-5 וש' 9).
בשלב מסוים, הודיע התובע לנתבעים, שהיות והבת שלו מתחתנת הוא רוצה את הדירה וביקש מהנתבעים לפנותה ופתאום לא התאים לו הפיצוי שהציע בדבר וויתור על דמי שכירות לשנה.
ג. התובע מכחיש את טענות הנתבע ומוסיף, שכבר עם כניסת הנתבעים לדירה, הם ידעו שהתובע מתעתד לבנות. התובע אינו מכחיש את עצם הבנייה ועצם ביטול החלונות שהיו קודם לכן בדירה, אך לטענתו הוא שם וונטה למטבח, צינורות אוורור במקלחת ובשירותים - עם זאת מציין התובע, שלא נתן הסכמתו לפטור את הנתבעים מתשלום דמי שכירות למשך שנה (ראה בעמ' 2 לפ', ש' 16-21).
3. א. הדיון בתיק זה נקבע לראשונה ליום 17.1.13 ובעת שהתייצב הנתבע, הוא טען, שלא הגיש כתב הגנה, משום שנשלחה אליו הזמנה מבלי שיצורף אליה כתב תביעה, אך עם זאת הצהיר הנתבע, שהוא יודע מה מבקש ממנו התובע, אך לטענתו - לא מגיע לתובע דמי השכירות הנתבעים על ידו.
למרות שהנתבע לא הגיש כתב הגנה, אפשרתי לו להעלות את טענותיו בפני כנגד הטענות שהעלה התובע.
ב. לאחר שהצדדים העידו ביום 17.1.13 ביקש הנתבע, שתינתן לו אפשרות להביא את כל המסמכים והאישורים ולהגיש כתב הגנה מסודר וגם התובע אמר לבית המשפט, שיש לו מסמך בכתב ידו של הנתבע ומאחר ושני הצדדים ביקשו להשלים עדויותיהם על ידי המצאת מסמכים- נדחה מועד הדיון ליום 28.2.13 על מנת לאפשר לכל צד לטעון טענותיו, תוך הצגת מסמכים.
ג. א) התובע הציג בפני בית המשפט מסמך הנושא תאריך 22.6.12, שאיננו חתום על ידי אף אחד מהצדדים - אם כי לטענת התובע, נכתב מסמך זה בכתב ידו של הנתבע. בהצגת המסמך רצה התובע להוכיח, שהייתה הסכמה של הנתבע לשלם את חוב דמי השכירות בתשלומים של 800 ש"ח לחודש ולטענת התובע - לא היה הסכם נוסף ביניהם ולאחר שהנתבע לא עמד בהסכם, הגיש בתובע תביעת פינוי לבית המשפט ובסופו של יום פונה הנתבע מהמושכר באמצעות בית המשפט (ראה המסמך ת/1 וראה עדות התובע בעמ' 4 לפ', ש' 10-12).
ב) בישיבה הנדחית, הציג הנתבע תמונות של הדירה על מנת להוכיח את סגירת החלונות ואת מצב הבית (ראה תמונות נ/1). גם הנתבעת העידה על מניעת כניסה אוויר לדירה עקב סגירת החלונות ובשל כך אף הפסיקה לטגן וקנתה אוכל מוכן, כי היה עשן והיה מסריח בבית (ראה בעמ' 5 לפ', ש' 10- 16).
לאור מצב הדירה לאחר הבניה, סבור הנתבע שאין עליו לשלם דמי שכירות, גם בשל עוגמת הנפש שנגרמה לו והן לאור הבטחות התובע לפצות את הנתבעים. הנתבע גם חוזר על טענותיו הקודמות בדבר הבטחת התובע לוותר לו על דמי השכירות למשך שנה (ראה עדות הנתבע בעמ' 4 סיפא לפ' ועמ' 5 רישא).
4. לאחר שבחנתי ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בחומר הראיות שצורף לכתב התביעה ואשר הוגש לבית המשפט, אני מחליט שיש לקבל את תביעת התובע - זאת מהנימוקים הבאים: