ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
|
6793-03-09
22/04/2012
|
בפני השופט:
אברהם טננבוים
|
| - נגד - |
התובע:
אליהו גרשון מעוז
|
הנתבע:
עיריית ירושלים מחלקת אכיפה
|
| פסק-דין |
בקליפת אגוז- מה דינה של רשות שהתרשלה כלפי אזרח תמים ועיקלה חשבונו שלא כדין?
(התשובה ברורה- רשאי הוא לקבל פיצוי מהרשות שהתנהגה שלא כשורה)
התובע שלפנינו הגיש תביעה אזרחית כנגד עיריית ירושלים מחלקת אכיפה (להלן: "
הנתבעת") לאחר שהנתבעת עיקלה את חשבונו, בגין חוב ארנונה שאינו שלו שלא שולם.
למעשה השאלה המרכזית היא, האם הנתבעת התרשלה בכך שעיקלה את חשבונו של התובע מבלי לבדוק כיאות קודם לעיקול מיהו בעל החוב הנכון? התשובה הברורה לשאלה זו היא, שאין ספק ברשלנותה של הנתבעת במקרה שלפנינו.
כבר בשלב זה אומר שציינתי במספר פסקי דין שניתנו על ידי כי פיצויים הנפסקים כנגד העירייה או כנגד כל רשות מינהלית אחרת מעוררים בצדק לעיתים תחושה לא נוחה. וזאת מהטעם שמדובר בכספים המגיעים מהציבור עצמו. אולם במקרים המתאימים, כמו במקרה שלפנינו, אין מנוס מהטלת הוצאות.
לצורך כך נתאר בקצרה את העובדות הרלוונטיות, לאחר מכן נסביר את חובת התקינות המינהלית החלה על הרשויות, ומתוך כך נגיע למסקנות הברורות.
טענות התובע- העיקול, הנזק ורשלנות הנתבעת
התובע שלפנינו מר אליהו גרשון מעוז (להלן: "
התובע") המתגורר בישוב קצרין בצפון מאז שנת 1980, טוען כי ביום 13.01.2009 עוקל חשבונו על ידי הנתבעת למשך כמעט חודש ימים.
התובע שלא הבין את סיבת עיקול חשבונו ניסה לברר מול סניף הבנק בעירו, קצרין, ושם נאמר לו כי חשבונו עוקל על ידי מחלקת האכיפה של עיריית ירושלים. התובע שלא ידע באיזה חוב מדובר טלפן לנתבעת ולבא כוחה ורק לאחר שלושה ימים של נסיעות מקצרין לירושלים נאמר לו כי חשבונו עוקל בגין אי תשלום ארנונה של בית שבבעלותו הנמצא ברח' קנאי הגליל 36 בירושלים.
התובע שהיה המום למשמע דברים אלה, ציין בפני בא כוח הנתבעת עו"ד גרינבוים כי אין לו נכס בירושלים, וכי מעולם לא גר בירושלים, וכי הוא גר בקצרין מאז שנת 1980. לדבריו, בא כוח הנתבעת שהסכים עימו שהעיקול אינו תקין, הורה על הסרת העיקול, בד בבד הבטיח לתובע כי יבדוק העניין וישיבו דבר.
לאחר הסרת העיקול, פנה התובע אל ההוצאה לפעול בבקשה לקבלת התיק בעניינו, זאת לדבריו במטרה להבין את סיבת העיקול ואת השתלשלות העניינים. למרבה הפליאה, לאחר עיון במסמכים גילה התובע כי הנתבעת ציינה בדרישת העיקול כי הוא מתגורר בירושלים, ולא שילם את חשבון הארנונה חרף פניותיה הרבות.
התובע שהבין כי למעשה מדובר בחוב ארנונה של גרושתו הגב' נחום רויטל, שבאותה תקופה התגוררה בירושלים, הסביר לב"כ הנתבעת כי אין מדובר בחוב שלו אלא של גרושתו וכי אין לו יד ורגל בדבר.
התובע סבור כי הנתבעת פעלה כפי שפעלה על מנת להפעיל לחץ על גרושתו לשלם את החוב באמצעות התובע. התובע ציין חזור ושנה כי הוא גר מאז ומתמיד בקצרין, וכי הוא גרוש מאז שנת 1985 ונישא בשנית בשנת 1989.
עוד הדגיש התובע כי העיקול בחשבונו הסב לו נזק עצום. כך, למשל, מכיוון שהוא קבלן חשמל לא יכול היה לשלם את החוב לספקים השונים בשל העיקול, לדבריו, מה שערער את אמונם של הספקים בו. בנוסף, מאחר שהתובע הינו חבר מועצת העיר קצרין ויו"ר ועדות הביקורת שהיה מעומד באותה תקופה לרשות העיר וחבר בתנועה לאיכות השלטון, הפרשה הסבה לו פגיעה בשמו הטוב ובסיכוייו לנצח בבחירות.
בגין המעשה המתואר לעיל של הנתבעת מבקש התובע לחייבה לתשלום פיצויים בסך 15,000 ש"ח כולל הוצאות משפט.
טענות הנתבעת - פעולותיה היו כסדרן
מנגד, הנתבעת ציינה בכתב הגנתה, כי ביום 18.09.08 פתחה כנגד התובע תיק הוצל"פ לביצוע חיוב קצוב, בגין חוב ארנונה שלא שולם, שבו רשום התובע כמחזיק הנכס יחד עם אשתו או אשתו לשעבר הגב' נחום רויטל.
עוד טוענת, כי מסמכי ההוצל"פ לתובע ולגרושתו הועברו לידי מבצע מסירות של כתבי בי דין, שהחזיר את אישור המסיר לב"כ הנתבעת. לטענתה מבצע המסירה ציין בפני ב"כ הנתבעת עו"ד גרינבוים כי מבדיקה עם אחד השכנים ברח' שחר 18 בירושלים, העלה כי התובע וגרושתו אכן גרים בנכס.
כיוון שכך השליח הדביק את מסמכי התביעה ברח' שחר 18 בירושלים. לטענתה, מאחר שלא הייתה התנגדות מצד בעלי הנכס החוב הפך להיות "חלוט" ונשלחו לבנקים ולמשרד הרישוי מספר עיקולים.