פסק-דין בתיק ת"ק 6572-05-12

1.         לפני תביעה ותביעה שכנגד שעניינן נזקי רכוש שנגרמו לרכבו של התובע ולאוטובוס של הנתבעת, עקב תאונת דרכים בה היו מעורבים ביום 27.2.12.

2.         בזמנים הרלוונטיים לתביעה התובע נהג ברכב מסוג סיאט לאון, שנת ייצור 2011, מ.ר. 7297773 ואוטובוס של הנתבעת שמספרו 8745901 היה נהוג ע"י מר מזלבט איהאב.

3.         התובע תיאר בתביעה את נסיבות התרחשות התאונה בזו הלשון "נסעתי אחרי האוטובוס צ"ג, לאחר סיום בכיכר הבחנתי שאורות הרוורס של האוטובוס נדלקו. כדי למנוע תאונה סטיתי ימינה ועצרתי. האוטובוס המשיך בנסיעה לאחור ופגע ברכבי. יש לציין כי בכיכר האוטובוס בקו 2 צריך לפנות שמאלה ולכן נסע לאחור".

4.         בכתב ההגנה נטען "עובר לתאונה נסע נהג אוטובוס ....ופנה שמאלה במעגל התנועה (כיכר הגפרורים) לפי מסלול קו 2 אותו ביצע.....בעת הפנייה, פגע התובע, שניסה לעקוף את האוטובוס מימין, בדופן ימין של האוטובוס".

5.         התביעה העיקרית הוגשה ע"ס 9,351 ש"ח והיא כוללת בחובה נזק ישיר לרכב בסך של 4,048 ש"ח, ירידת ערך בסך של 4,533 ש"ח ושכ"ט שמאי בסך של 750 ש"ח.

סכום התביעה שכנגד הינו סך של 1,914 ש"ח המורכב מנזק לאוטובוס בסך של 1,392 ש"ח ושכ"ט שמאי בסך של 522 ש"ח.

            שני הצדדים ביססו את תביעותיהם על חו"ד שמאי.

6.         בדיון שמעתי את עדותם של שני הנהגים.

התובע העיד כי הוא נסע אחר האוטובוס ובכיוון נסיעתו, כאשר בהתאם למסלול האוטובוס, בקו הנסיעה הספציפי, היה אמור לפנות שמאלה בכיכר, ואולם הוא המשיך ישר  ונעצר ליד מעבר החצייה (אותו רואים בתמונה שהציג התובע) והתחיל בנסיעה אחורנית, לאחר שככל הנראה גילה את הטעות במסלול.

עפ"י עדות התובע, הוא ברח לצד ימין ועצר במקום והאוטובוס פגע בו בצד המראה השמאלית, בזמן שנסע לאחור.

התובע ביקש להבהיר בעדותו כי לא היתה לו אפשרות לעקוף את האוטובוס שכן מדובר בכיכר עם נתיב נסיעה אחד.

נהג הנתבעת העיד כי הוא טעה במסלול הנסיעה שכן זו היתה הפעם הראשונה או השנייה, בה נסע בקו זה, כאשר במקום לפנות שמאלה בכיכר הוא המשיך ישר, אלא שעפ"י גרסתו הוא עצר עצירה מוחלטת עת העמידו אותו הנוסעים על טעותו. אז, התובע בא מאחור עקף אותו מצד ימין ופגע בו.

7.         לאחר שעיינתי היטב בכתבי הטענות של הצדדים ובתמונות שהוגשו בדיון ולאחר ששמעתי את הנהגים והתרשמתי מעדותם באופן בלתי אמצעי, נחה דעתי לקבל את התביעה העיקרית ולדחות את התביעה שכנגד.

א. בתמצית אציין כי עדותו של התובע היתה עדות עקבית, אחידה ועשתה עלי רושם אמין. מנגד, עדותו של נהג הנתבעת לא תאמה את הגרסה שהובאה בכתב ההגנה, שם נטען כי התאונה אירעה לאחר שהתובע עקף את האוטובוס מצד ימין, בזמן שזה פנה בכיכר שמאלה.

מגרסת נהג הנתבעת בדיון עולה כי הוא לא פנה שמאלה בכיכר וכי בסופו של יום, לאחר שגילה את הטעות, הוא המשיך בנסיעה ישר והסתובב בכיכר שהיתה לאחר הכיכר בה אירעה התאונה (גם התובע אישר כי בסופו של דבר, התובע המשיך בנסיעה ישר).

זאת ועוד, בכתב ההגנה לא הזכיר נהג הנתבעת את דבר הטעות במסלול וטען כי הוא נסע במסלול הרגיל של קו 2, מה שברור היום כי אינו נכון. 'הודאת' הנתבע בטעות במסלול מחזקת, לטעמי, את גרסת התובע והעובדה כי הוא (נהג הנתבעת) לא פנה שמאלה בכיכר מחלישה עד מאוד את גרסת ההגנה.

ב. עיון בתמונות הכיכר מראה כי ביציאה מהכיכר, הכביש הוא חד נתיבי. גרסת נהג הנתבעת לפיה התובע ביקש לעקוף אותו מצד ימין אינה הגיונית לטעמי, שכן דומה כי במקום שבו גילה האוטובוס את דבר הטעות, תנאי הכביש לא אפשרו עקיפה מצד ימין שכן למעשה לא היה לרכב התובע מרווח להמשיך בנסיעה אל מחוץ לכיכר.

מנגד, גרסתו של התובע היא יותר הגיונית שכן נראה כי נהג הנתבעת ניסה לתקן את הטעות במסלול הנסיעה, ע"י נסיעה לאחור לצורך פנייה שמאלה בכיכר, מה שלא התאפשר, ופגע קלות ברכבו של התובע, אשר ברח לצידו הימני של הכיכר.