1. העניין שבפני, תובענה כספית ע"ס 4,500 ש"ח, אשר הגיש התובע כנגד הנתבעת, שכנתו לבנין, בגין נזקים נטענים אשר נגרמו בשל התקנת דוד שמש על גג הבניין.
2. ואלו העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים:
א. הצדדים מתגוררים בשכנות ברח' הזית 7, נשר, מזה שנים.
ב. התובע מתגורר בקומה העליונה של הבניין, כאשר על גג הבניין מותקנים דודי שמש לשימושם של כלל הדיירים.
ג. על גבי גג הבניין מותקן מעמד אשר משמש את מרבית דיירי הבניין, ואולם דוד השמש השייך לנתבעת, מותקן על גבי מתקן עצמאי אחר המקובע לגג הבניין.
ד. על גבי תקרת ביתו של התובע הופיעו סימני נזילה, עקב חדירת מים מכיוון גג הבניין.
טענות הצדדים
3. לטענת התובע, מקורה של הנזילה הינו מהתקנת דוד שמש הנלווה לקולט שמש, על גבי מתקן עצמאי המותקן בגג, מתקן המותקן על גבי הגג, לטענת התובע, בצורה לקויה, באופן אשר פרץ את שכבת האיטום של הגג.
4. התובע טוען כי הנתבעת פעלה שלא כדין, עת הותקן דוד השמש שלא על גבי המתקן המיועד להתקנת דודי שמש, ולטענתו, כתוצאה מהתקנת דוד השמש של הנתבעת בצורה לקויה, חדרו מי גשמים לתקרת דירתו, באופן בו נדרש תיקון אשר עלותו (על פי הצעת מחיר) מגעת כדי 4,500 ש"ח.
5. הנתבעת טענה, כי מדובר בדוד שמש אשר הותקן לפני כ- 12 שנים, אשר לא הסב כל נזק לגג הבניין, כאשר בסיס המחלוקת אשר הביא להגשת התובענה, הינו ניסיונו של התובע לנסות ולגבות את עלות איטום הגג, פעולה אשר לא בוצעה זמן רב, בשל יחסים קלוקלים בין כלל דיירי הבניין.
6. התובע, לגישת הנתבעת, הינו שכן בעייתי אשר אינו משתתף בהוצאות הבניין, ולמעשה התובענה מבוססת על דרישתו של התובע לאיטום הגג, אשר נדחתה בשל מחלוקות אחרות שיש לתובע עם כלל שכניו.
7. עוד מוסיפה הנתבעת ומציינת, כי אותו מתקן ייעודו להנחת דודי שמש, הינו חלוד ומסוכן, וכאשר הותקן דוד השמש, לפני 12 שנים, נציגי החברה המתקינה סירבו להתקינו על גבי אותו מתקן חלוד, אשר אינו בטיחותי ולא עמד בתקנים הנדרשים מאת החברה היצרנית.
דיון והכרעה
8. נטל ההוכחה בתובענה מסוג זה, רובץ על כתפיו של התובע, בבחינת "המוציא מחברה - עליו הראיה" . במסגרת הרמת נטל ההוכחה, על התובע לשכנע, על פי מאזן ההסתברויות, כי אכן ישנו קשר סיבתי בין הפעולה או המחדל אשר בוצעו על ידי הנתבעת או בהוראתה (קרי, התקנת דוד השמש) לרטיבות המצויה בגג דירתו ולחדירת מי הגשמים מהגג.
9. לאחר בחינת העובדות והטענות אשר הועלו, הגעתי לכלל מסקנה כי התובע לא הוכיח את התובענה במידת ההוכחה הנדרשת על פי דין, ואלו טעמי:
א. התובע לא צירף חוות דעת של מומחה או של בעל מקצוע, המפרט את הקשר הסיבתי שבין פריצת האיטום הנטענת, לנזקי הרטיבות אשר הופיעו בגג דירתו. היעדר צירוף מסמך כלשהוא, אינו מקשר בין מעשה/מחדל הנתבעת, לבין הנזק הנטען. התובע מציין במסגרת עדותו בפני בית המשפט, כי הזמין איש מקצוע וזה האחרון אמר לו שמדובר בנזילה ממיקומו של דוד השמש של הנתבעת, ואולם אישור כתוב מטעם בעל המקצוע אשר שמו נשאר עלום, לא צורף, והוא אף לא הוזמן על ידי התובע לעדות.
ב. התובע הציג תמונות של הגג, אשר עולה מהן בבירור, כי משך שנים לא בוצע איטום של הגג, וכי בפועל מצב האיטום של הגג הינו בכי רע. הנתבעת צירפה לכתב הגנתה את מכתבו של התובע מיום 3.12.12, במצורף עם הצעת מחיר מיום 29.11.2012, ע"ס 6,000 ש"ח, שהינה הצעת מחיר לאיטום הגג יחד עם מתן אחריות לתקופה של 7 שנים; יוצא, כי אף התובע סבור כי איטום הגג הינו לקוי, אחרת לא היה דואג לקבלת הצעת מחיר לחידוש שכבת האיטום על הגג. מן המקובץ עולה, כי אף התובע סבור כי ישנו ליקוי או פגם באיטום הגג, אחרת לא היה טורח לקבל הצעת מחיר.
ג. על התובע היה להוכיח את מיקום נזקי הרטיבות, ולהוכיח כי מיקומם הינו במדויק מתחת לדוד השמש אשר הותקן על ידי הנתבעת; התובע לא הביא כל ראיה במישור זה, אלא הסתפק בציון כללי, כי הרטיבות הינה מתחת לדוד השמש. היעדר הבאת ראיה, יחד עם טענת הנתבעת כי מוקד הרטיבות כלל אינו מתחת לדוד השמש, , מהווה הוכחה בלתי מספקת של עילת התובענה.
10. לכל האמור אוסיף כי לא התרשמתי שמדובר בנזק הנובע מפעולה חד פעמית, אשר בוצעה לפני 12 שנים (ואף התובע מציין כי יכול ומדובר בהתקנה אשר בוצעה לפני שנים רבות - ראה כתב התשובה לכתב ההגנה), אלא בנזק אשר מקורו בחלוף שנים של הזנחת איטום הגג, ואוסיף כי לא ראיתי פגם או פסול בהתקנת דוד השמש על גבי מתקן נפרד ולא המתקן המיועד לכך, שכן לא ראיתי כל חובה, חוקית או תקנונית, בהקשר זה.