פסק-דין בתיק ת"ק 55132-01-11

תביעה כספית על סך של 7,437 ש"ח.

התובעים סיפקו שירות לתלמידי בית הספר עמיעד.

אין מחלוקת ביחס לעצם מתן השירות וביחס לתמורה המגיעה לתובעים בגינו (היא הסכום שנתבע).

בית הספר לא שילם לתובעים את התמורה בגין השירות ובדיעבד הסתבר, כי בית הספר הזמין את השירות מבלי שיש לכך כיסוי תקציבי.

מדובר בפעילות נוספת שנעשית במסגרת בית הספר, מעבר לשירותים שחובה על המדינה והעירייה ליתן לתלמידים לפי חוק לימוד חובה, תש"ט - 1949 ( החוק), והיא ממומנת מתשלומי הורים, בהתאם לסעיף 6(ד) לחוק זה ( פעילות נוספת).

על פני הדברים,  המנהל פעל שלא כדין או באופן רשלני כאשר התחייב מול ספקים (התובעים) ללא בדיקה כנדרש, של יכולת תקציבית לעמוד בתשלום. זאת, מכל מקום, ההנחה לצורך הדיון גם לפי טיעוני הצדדים.

המחלוקת היא בין המדינה לבין העירייה מי נושא בתוצאות ההתנהלות הנ"ל של בית הספר, באמצעות המנהל, וכתוצאה מכך, בתשלום החוב לתובעים.           

המדינה טוענת כי האחריות רובצת לפתחה של העירייה, בתוקף אחריותה לפיקוח על ההתנהלות הכספית של בית הספר ועל חשבון הבנק שהעמידה לרשות בית הספר; ומהטעם שמדובר בפעילות נוספת שבסמכות העירייה להעניק לתלמידים על פי החוק. למעשה, נתנה העירייה את השירותים הנוספים, באמצעות מנהל בית הספר שמהווה לצורך העניין, שלוחה.

לפיכך, הגישה המדינה הודעה לצד ג' כנגד העירייה.

העירייה טוענת כי האחריות היא על המדינה, שכן המנהל, שהתקשר עם התובעים, הוא עובד של המדינה, שאחראית למעשיו באחריות שילוחית; ומשום שלא הייתה לה כל מעורבות באישור הפעילות הנוספות, שהינה בסמכות משרד החינוך, או ידיעה על הבעיה התקציבית ואף לא קיבלה כל עדכון או דיווח מהמפקח על המנהל (אף הוא עובד המדינה), שידע על המצב.

דיון והכרעה

לפי סעיף 7 לחוק, "קיום מוסדות-חינוך רשמיים למתן חינוך-חובה חינם לפי חוק זה לילדים ולנערים הגרים בתחום-שיפוטה של רשות-חינוך מקומית מסוימת, יהא מוטל על המדינה ועל אותה רשות-חינוך מקומית במשותף..."

חלוקת הנטל הכספי בגין שירותים שניתנים לפי החוק (בחינם) בין המדינה לבין הרשות המקומית מוסדרת בצו שנעשה מכוח החוק.

לפי סעיף 6(ד) לחוק, רשות חינוך מקומית רשאית, באישור השר, לגבות מההורים תשלומים והחזר הוצאות בעד שירותים נוספים שבסמכות הרשות ליתן לתלמידים, מעבר למקובל (היא הפעילות הנוספת) .

נושא גביית הכספים בעבור הפעילות הנוספת מההורים וניהולם, מוסדר ב תקנות לימוד חובה (ייעוד כספי תשלומים), תשס"ה - 2004 ( התקנות). לפי התקנות, על הרשות המקומית להעמיד לרשות המוסד החינוכי חשבון בנק נפרד, שמיועד אך ורק לצורך כך, במימונה של הרשות המקומית. עליה לשאת בהוצאות ניהול החשבון ועליה למסור למנהל בית הספר את מספר החשבון (תקנה 2(א) ותקנה 3). מורשי החתימה בחשבון הם מנהל בית הספר, עובד הרשות המקומית שהוסמך לכך ונציג ועד ההורים. לפי תקנה 2(ב) הרשות המקומית תסמיך, בין היתר, את מנהל בית הספר לפעול מטעמה לניהול כספי התשלומים שהתקבלו בעד התלמידים לגבי חשבון הבנק. כל משיכה צריכה לשתי חתימות, שאחת מהן היא של המנהל (תקנה 4).

לפי תקנה 7, על מנהל בית הספר חובה למסור דיווח שנתי לועד ההורים. מנכ"ל משרד החינוך (או מי שהוא מינה מטעמו) וגזבר הרשות המקומית רשאים לדרוש ולקבל עותק הדו"ח השנתי וכל אסמכתא להוצאות. על הגזבר חובה לדווח למנכ"ל על כל ליקוי שנמצא בניהול הכספים.           

חובת הפיקוח השוטף והסדיר של העירייה על נושא ניהול וגביית הכספים, לצד אחריות מנהל המוסד החינוכי לפעולות כספיות של המוסד,  מעוגנת גם בסעיף 12.2 להנחיות חוזר מנכ"ל 3.11-9. 
עולה מהאמור כי מצד אחד, למנהל, שמועסק ע"י המדינה, תפקיד מרכזי בניהול החשבון בפועל ובגביית התשלומים מההורים, והפעילות הנוספת וגביית הכספים בגינה, מאושרת ע"י המדינה; ומצד שני, הרשות המקומית מספקת את הפעילות הנוספת שהיא מוסמכת להעניק לפי החוק, באמצעות המנהל, וקמה לה חובת פיקוח באמצעות הגזבר על התנהלות החשבון, שהוא כאמור, חשבון שמעמידה העירייה, על חשבונה, לרשות פעילות בית הספר.