1. התובע הזמין אצל הנתבעת מערכת אלקטרונית להרחקת עטלפים שתותקן בביתו ברח' הגלעד 6 הוד השרון (להלן:
"הבית") לאחר שהוצג בפניו לטענתו טיבה המשובח והצלחותיה. בין הצדדים נכרת הסכם בכתב ביום 24.3.10 ותמורת המערכת שילם התובע סך של 24,000 ש"ח.
2. על פי ההסכם נקבעו תנאי הצבה של מכשירי ההדברה לתקופת ניסיון של 90 יום ממועד התקנתה של המערכת ועד מתן הפתרון.
לגרסת התובע, סיכם עם הנתבע 2 (להלן - הנתבע ) כי אם יבקש להשיב את המערכת, יהיה על הנתבעת 1 (להלן- הנתבעת ) לפרקה ותושב לו מלוא התמורה ששילם בעדה וזאת מבלי שיהיה עליו לנמק את החלטתו. עוד הובטח לו, כי ההרחקה תהא מלאה כך שלא ימצאו לכלוך או לשלשת על הבית, החצר, המכוניות והחומה המקיפה את הבית.
3. הנתבעת התקינה את המערכת בכל מתחם הבית הכולל מספר מבנים, 2 סככות, בריכת שחיה וגדר היקפית.
4. לטענת התובע, לאחר חלוף שבועיים ממועד התקנת המערכת פנה לנציגי הנתבעת, התלונן על קיומו של לכלוך על הבית והגדר והוסבר לו כי עליו לשטוף את הלכלוך הישן ע"מ להיווכח בשוני. התובע המשיך לקרוא לנציגי הנתבעת בתלונות דומות, ואז הוצע לו לתגבר את המערכת באמצעות תאורה מוגברת של זרקורים למן שעות החשכה ועד לעליית השחר.
לטענת הנתבעים, המערכת שהותקנה נושאת תו תקן ופעלה כשורה להרחקת העטלפים.
5. אין חולק, כי ביום 20.10.10 ביקש התובע ודרש את פירוק המערכת בהעדר הצלחתה. כעבור חמישה ימים קוים מפגש בין הצדדים, שלא הביאו לפתרון המחלוקת.
לטענת הנתבעים, עפ"י דו"ח נתמך בתמונות שנערך ע"י הנתבע באותו מעמד עלה כי המבנים, הדקים, משטחי החניה ופנים הגדר נקיים. ממצא זה מוכיח לטענתו כי המערכת פועלת כמצופה, וכי העטלפים אינם חוצים את השטחים הממוגנים ע"י מערכת הסונרים. עוד התברר לו לטענתו, כי התובע לא הפעיל באופן רציף את התאורה, וזאת ע"מ לחסוך בחשמל. ממילא הוצעה לתובע הוספת אמצעי תאורה אלו ללא חיוב נוסף ומתוך רצון לרצותו.
מנגד טען התובע, כי לא רכש מערכת שיש לתגברה בתאורה הצורכת חשמל רב ולא הוסבר לו הצורך בכך מלכתחילה. נהפוך הוא, לטענתו הובהר לו כי המערכת אינה צורכת חשמל. יתר על כן, על פי תמונות שהציג עולה כי הגדר ההיקפית מלוכלכת לרבות שער הכניסה לבית ועל כן ביטל את ההסכם על פי זכותו החוזית וביקש את פירוק המערכת.
6. התביעה כוללת מלבד עילה חוזית גם עילה נזיקית .לטענת התובע בעת שהתקינו נציגי הנתבעת את זרקורי התאורה גרמו נזק לרעפים, שהתגלה רק עם בוא החורף עת שפרצה נזילת מים בבית. לאחר שעלה על גג הבית גילה כי עובדי הנתבעת שברו את רצועת הבטון שנועדה לאיטום, קדחו ברעפי החרס וגרמו לנזק. משכך נאלץ להדרש לתיקון הנזק שבעבורו שילם סך 3,000 ש"ח עפ"י קבלה שהוצגה לאחר הדיון.
7. משפניות התובע הושבו ריקם, והוצעה לו ע"י הנתבעים השבה חלקית של התמורה ששולמה, הגיש התובע את התביעה ועתר לחייב את הנתבעים בתוצאות ביטול ההסכם, קרי פירוק המערכת והשבת התמורה במלואה וכן פיצוי בגין הנזק שנגרם לו.
8. גדר ההתחייבות החוזית של הנתבעת מוצא את ביטויו בהסכם בכתב שנערך בין הצדדים, וכן באתר האינטרנט שאליו היפנה התובע.
וכך מציין ההסכם:
"מגנור נושאת הדגל בשינוי תפיסת ההדברה בישראל, ע"י מעבר מריסוס בחומרים כימיים רעילים ומעבר לציוד אלקטרוני המרחיק את המזיקים, וכל זאת על פי ניסיון החברה ובדיקות הנערכות על ידה וע"י גופים אחרים, לבחינת יעילותם של המוצרים.
בשיטה האלקטרונית מתבצע תהליך הרחקת מזיקים כאשר לעיתים לוקח פרק זמן אשר משתנה ומאוד ייחודי למיקום ולסוג בעיית המזיקים.
ההשפעה והפעילות היא לטווח ארוך, מניסיון המצטבר יכולה מגנור לתת הערכת זמן לתחילת ההשפעה ולאחוז ההצלחה המשוער, וכמו כן למיקום, וכמות המכשירים המינימאלית, והאופטימאלית.
בכדי להבטיח מתן תמורה הולמת לרוכשים, ניתנת תקופת ניסיון של 30 יום בממוצע או תקופה אחרת לפי ניסיון והחלטה של נציג החברה, עד להצלחה ברורה.
באחריות הרוכש להודיע לפני תום תקופת הניסיון על חוסר ההצלחה."
המסקנה המתחייבת היא כי הנתבעת הסכימה מראש לביטול ההסכם בתום תקופת הניסיון במידה והמערכת לא תצלח במילוי תפקידה וכתוצאה מכך גם התחייבה להחזר כספי.