1. תביעה קטנה לתשלום סך 6,500 ש"ח, החזר תשלום ששילמה התובעת עבור סלון שרכשה מהנתבעים, וכן פיצוי בגין עוגמת נפש.
2. לטענת התובעת, ביום 12.7.11 היא רכשה מהנתבעת ספות סלון מעור וזאת לאחר שנאמר לה על ידי נציג הנתבעת כי מדובר בספות מעור. היא שילמה תמורת הסלון סך 5,500 ש"ח. בו ביום סופק הסלון (ספה דו מושבית וספה תלת מושבית) ובמהלך האספקה, טוענת התובעת היא זיהתה קרעים בתחתית הספה. היא בדקה את הספה וגילתה להפתעתה כי המדובר במוצר דמוי עור. במעמד האספקה נמסרה לה חשבונית בגין התשלום הנושאת תאריך 4.7.11 על אף שהרכישה התבצעה ביום 12.7.11, וזאת לטענתה במטרה למנוע ממנה ביטול העסקה לאחר 14 ימים. עוד טוענת התובעת, כי ביום 14.7.11 היא הודיעה לנתבעת 2 על ביטול העסקה עקב אי התאמה. בשיחה טלפונית עם נציג הנתבעת נאמר לבן זוגה כי האפשרות היחידה לביטול העסקה היא מכירת הסלון לקונה תמים אחר, תוך שנציג הנתבעת חוזר ומציין כי המדובר בסלון מעור (תמליל השיחה בין בן זוגה של התובעת ובין הנתבע 1 צורף לכתב התביעה כנספח 2). משלא זכתה לכל מענה מצד הנתבעים, פנתה התובעת למועצה הישראלית לצרכנות לקבלת סיוע, וזו פנתה לנתבעת ביום 28.7.11 (מכתב המועצה מצורף לכתב התביעה כנספח 3). במענה למכתב שלח ב"כ הנתבעים מכתב תגובה בו טען כי מעולם לא נמכר לתובעת סלון מעור אלא סלון דמוי עור (מכתב ב"כ הנתבעים מצורף לכתב התביעה כנספח 4).
3. התובעת טוענת כי הנתבעים הטעו אותה וסיפקו לה מוצר בניגוד למוסכם, ולפיכך היא מבקשת להורות על ביטול העיסקה, ולהשיב לה את התמורה ששילמה עבור הסלון.
4. הנתבעים מכחישים את טענות התובעת. לטענתם, התובעת הגיעה לחנות ביום 1.7.2011, ובאותו יום רכשה את הסלון והוא סופק לביתה, והכל ביודעה היטב כי המדובר בסלון דמוי עור, ומחירו בהתאם. לטענתם, הם פתחו תיק הוצאה לפועל כנגד התובעת בגין השקים שנמסרו על ידה בתמורה לסלון ואשר חזרו, וכי התביעה דנן אינה אלא תגובת נגד לכך. לטענתם, הסלון מעולם לא הושב לחנות והתובעת ממשיכה להשתמש בו וליהנות ממנו על חשבון הנתבעים.
5. בדיון שהתקיים בפניי ביום 26.12.12 העידו התובעת, בן זוגה והנתבע 1. התובעת העידה כי בעת הרכישה נציג הנתבעת בשם מערוף אמר לה כי הסלון הוא מעור אמיתי. לאחר מספר שעות הסלון הומצא לביתה וזאת ללא תעודת יצרן ללא תעודת אחריות, ואז הסתבר לה כי הוא עשוי מחומר דמוי עור. לטענתה במועד התשלום היא שילמה במזומן 2,000 ש"ח וכן מסרה 4 שקים. בן זוגה של התובעת העיד כי יומיים לאחר הרכישה הוא התקשר לנציג הנתבעת אשר טען כי מדובר בספות מעור (תמליל השיחה כאמור צורף לכתב התביעה). מנגד, הנתבע 1 טען כי לא סוכם עם התובעת על רכישת סלון מעור , שמחירו איננו 5,000 ש"ח, כי תעודת אחריות הם לא נותנים וכי לא ניתן כיום לבטל את העסקה בחלוף שנה מאז עריכתה.
6. לאחר עיון בטענות הצדדים ושמיעת עדותם, אני רואה להעדיף את גרסת התובעת על-פני גרסת הנתבעים, ולהורות על ביטול העסקה. כאמור לעיל, התובעת הגישה תמלול של הקלטת שיחה שערך בין זוגה עם נציג הנתבעת בסמוך לאחר הרכישה. הנתבעת לא טענה כי תוכן השיחה היה אחר מהמוצג בתמליל. עיון בתמליל מעלה, כי נציג הנתבעת לא טען כי מדובר בסלון מחומר דמוי עור, וכי זהו המוצר עליו הוסכם בין הצדדים, כגרסת הנתבעים דהיום, אלא להיפך: הוא עמד על כך שמדובר בעור, תוך מתן הסבר מפולפל כי קיימים סוגים רבים ומגוונים של עור. דברים עלה אינם מתיישבים עם עמדת הנתבעת במכתבה מיום 28.7.11, כמו גם עם הגרסה המועלית כעת. בנסיבות אלה, אני רואה לתת אמון מלא בגרסת התובעת, שהינה עקבית החל ממועד העסקה ועד כה, ולהעדיפה על גרסת הנתבעת. יצויין כי מהתמליל אף עולה, שנציג הנתבעת העלה בפני התובעת אפשרות לפתור את הבעיה בכך שככל שהוא יצליח למכור סלון מאותו סוג ללקוח אחר, או-אז יועבר לאותו לקוח הסלון שנמסר לתובעת. דבר זה בוודאי שאיננו מוסיף מהימנות לנתבעת ולטענותיה בדבר התנהלות מסחרית תקינה מצידה.
7. אני מקבלת איפוא את טענת התובעת, כי במסגרת ההתקשרות עם הנתבעת נאמר לה כי מדובר בספה מעור. משאין חולק כי הספה עשוי מחומר שאיננו עור, הרי שמדובר באי-התאמה באשר לסוג הנכס ומרכיביו, שהינה אי-התאמה מהותית, ובהטעיה של הקונה בפרט מהותי אודות הנכס, ולפיכך זכותה של התובעת לבטל את ההסכם. טענת הנתבעים בדבר הזמן שחלף מאז ביצוע העסקה איננה יכולה לעמוד בנסיבות דנן, שכן התובעת פעלה ללא דיחוי והעלתה את טענותיה בפני הנתבעת, ואילו הנתבעת היא שמנעה את ביטול העיסקה, באופן שאין לה אלא להלין על עצמה.
8. אשר על כן אני מורה על ביטול העסקה. משעולה מהחשבונית שצורפה ומגרסת התובעת, כי ההתקשרות היתה בינה לבין הנתבעת 2, ואילו הנתבע 1 הוא בעלי החברה, אני מוחקת את התביעה נגד הנתבע 1, ומחייבת את הנתבעת 2 להשיב לתובעת סך של 2000 ש"ח ששולמו במועד הרכישה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום התשלום ועד התשלום בפועל, וזאת בתוך 30 ימים מהיום. לפי העולה מדברי התובעת, יתרת הסכום שולמה בשיקים, ובעניין זה קיים הליך בהוצל"פ. על הנתבעת 2 להשיב לתובעת את השיקים האמורים בתוך תקופת 30 הימים האמורים, ולפעול לסגירת תיק ההוצאה לפועל. בידי התובעת אף לפנות בבקשה מתאימה ללשכת ההוצאה לפועל אליה הוגשו השיקים לביצוע, בצירוף פסק הדין. הנתבעת תיטול את הספות בתוך 14 ימים ממועד החזרת התשלום והשיקים כאמור לעיל, וזאת לאחר תיאום מראש ותוך נשיאה בעלויות, ככל שקיימות.
9. הנתבעת 2 תשלם לתובעת הוצאות בסך 400 ש"ח, אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין עד מועד התשלום בפועל.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, י"ז טבת תשע"ג, 30 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.