פסק-דין בתיק ת"ק 4765-03-12

1.         עסקינן בתאונה נטענת מיום 21.12.11, ברח' משה דיין בכיוון מערב.

2.         על פי הנטען בכתב התביעה עת שבנה של התובעת נהג ברכב, עצר רכב התובעת בפקק תנועה בכביש כאשר רכב הנתבע הגיע במהירות מאחוריו, לא שמר מרחק ופגע בו בחלקו האחורי.

3.         על פי הנטען בכתב ההגנה, רכבה של התובעת כלל לא ניזוק וכך גם הדברים נכונים לגבי הרכב הפוגע ומחמת הזהירות בלבד הוסיפו וטענו הנתבעים שרכב הנתבעים כלל לא פגע ברכבה של התובעת.

4.         לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, התרשמתי מעדותם ועיינתי בראיותיהם, הגעתי למסקנה לפיה יש לקבל את גרסת התובעת לעצם קרות התאונה אך לפצותה באופן חלקי בלבד בגין נזקיה וזאת מהטעמים הבאים:

א.         הנתבעים טוענים בכתב ההגנה שרכבה של התובעת כלל לא ניזוק והדברים נכונים גם לגבי הרכב "הפוגע". אך מחמת  הזהירות בלבד טוענים הנתבעים בכתב ההגנה כי לא הייתה כל פגיעה ברכבה של התובעת.

ב.         עסקינן בשתי גרסאות סותרות. תימוכין לגרסתה של התובעת ובנה לקרות התאונה ניתן לקבל מכך שהנתבע 1 עצר עם רכבו בצד הדרך והחליף עמם פרטים. כמו כן, הנתבע 2 הציע לפצות את התובעת כאמור בעדותו:

            "אמרתי, אם זה שריטה אני לא רוצה לערב את הביטוח ואני אסדר. יש לי ביטוח שכר על כל הרכבים. יש לי השתתפות עצמית" (ראה עמ' 3 לפרוטוקול).

            מהאמור לעיל עולה  כי הנחת המוצא של הנתבעים כאמור בכתב ההגנה הינה שלא היו נזקים לרכבים ואך מחמת הזהירות נטען שכלל לא הייתה פגיעה ברכבה של התובעת. זאת ועוד, הנתבע 1 שיתף פעולה עם התובעים בעת קרות התאונה, עצר בצד, בדק הנזקים והחליף פרטים. כמו כן, הנתבע 2 שהינו הבעלים של הרכב, הציע לסיים המחלוקת בין הצדדים. איני סבור שהתנהלות זו מצד הנתבעים יש בה בכדי להעיד על כך שלא היה כל אירוע ונזק.

ג.          יתירה מכך, התרשמתי מעדותם ואמינותם של התובעים. הנתבע 2 ציין שהרכב היה חלק מצי הרכב שבבעלותו. הרכב היה מבוטח בביטוח סחר כלי רכב.  למרות שנטען שבעת קרות התאונה היה לרכב כיסוי ביטוחי, לא הוכח בפניי שאכן לנתבע 1 היה כיסוי ביטוחי בעת קרות התאונה לפי נסיבותיה (אך זו אינה הסוגיה אשר עומדת לפניי להכרעה).

ד.         יחד עם זאת, רכבה של התובעת משנת 1999. כאמור בחוות דעת השמאי מטעמה, התובעת החליפה חלקים ברכבה לחלקים מקוריים. כמו כן, הוחלפו פנסים אחורי ימני ושמאלי מקוריים, וכן , סמל במכסה תא המטען. ראשית, אין הצדקה לכך שלרכב משנת 1999 יוחלפו חלקים לחלקים מקוריים מבלי לנסות קודם לאתר חלפים משומשים. התובעת העידה שאך הזמינה שמאי והכניסה הרכב לטיפול במוסך. אין בפניי כל אסמכתא לכך שנעשה ניסיון מצד התובעת ו/או המוסך לנסות ולהקטין הנזק ולהחליף החלקים לחלקים שאינם חדשים בעלות נמוכה. יתירה מכך, על פי חוו"ד שמאי מטעם התובעת נגרם נזק לשני הפנסים האחוריים, לסמל ולמדבקה. כאשר  הצדדים יצאו לבחון את הנזק לאחר קרות התאונה לא הבחינו בכל נזק חיצוני אשר נגרם לפנסים ואך נטען לנזק לתא המטען האחורי. נזק לתא המטען האחורי יכול ויהיה נזק פנימי אשר סביר בעיניי שלא ניתן להבחין בו מיד עם קרות התאונה, למרות שבתאונה דנא הבחינו הצדדים מיד לכך שיש נזק לתא המטען. יחד עם זאת, הצדדים לא הבחינו בנזק לפנסים, לסמל ולמדבקה. עסקינן בנזקים אשר ניתן לראותם בעין. יש לציין שלא ניתן היה להבחין בנזקים כלשהם בתמונות אשר הציג בנה של התובעת בפלאפון במהלך הדיון מיום התאונה.

5.         לפיכך ולאור מכלול הטעמים המפורטים לעיל, הנני מקבל את גרסתה של התובעת לכך שאירעה התאונה כמתואר על ידה וע"י בנה ונגרם לרכבה נזק. יחד עם זאת, איני מקבל את כל נזקיה כאמור בחוו"ד מטעמה, כנזקים אשר נגרמו כתוצאה מהתאונה וזאת בהתייחס   להחלפת פנס אחורי ימני ושמאלי, סמל ומדבקה.

6.         לסיכומו של דבר, הנתבעים, ביחד ולחוד, יפצו את התובעת בסך של 5,680 ש"ח. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

7.         כמו כן, הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת הוצאות משפט ועגמת נפש בסך של 400 ש"ח. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל.

15.        הנני מיידע הצדדים בדבר זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בלוד וזאת תוך 15 יום.

פסק הדין יישלח לצדדים בדואר.

ניתן היום,  כ"ז כסלו תשע"ג, 11 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.