בפני תביעה לתשלום סכום של 20,000 ש"ח בגין נזקים שנגרמו לתובעת לטענתה מעבודת איטום גג רשלנית שבוצעה על ידי הנתבע. לטענתה היא שילמה לו 4,000 ש"ח והוא התחייב לעבודה מקצועית וכי האיטום יעשה עם מיטב החומרים שבשוק כולל אחריות אולם עם תחילת עונת הגשמים הגג דלף וכשנתבקש להגיע ולתקן זאת דחה אותה בטענות שונות. מנזילת הגשם לטענתה נגרמו לה נזקים לקירות הגבס, לקופסת החשמל, לקרמיקה ולמכשיר הטלויזיה.
התביעה נתמכת בהצעת מחיר של בנימין ברגר מיום 21.11.11 לביצוע התיקונים תמורת תשלום של -6000 ש"ח , ממנה עולה כי העבודה שבוצעה כחודשיים לפני כן הייתה בלתי מקצועית , כי השיפוע מתון מדי, וכתוצאה נגרם נזק בחדר שעליו נבנה הגג, לתקרת הגבס ולאריחי קרמיקה, וצריך לבנות גג חדש ואטום עם שיפוע נכון להולכת המים החוצה.
לטענתה שילמה לנתבע על החשבון 1,000 ש"ח ולאחר העבודה 2,500 ש"ח נוספים ועוד 500 ש"ח לעובד שלו. היא תובעת החזר הסכום ששילמה לדבריה לבנימין ברגר בסך 6,000 ש"ח, אך לא העידה את מר ברגר ואפילו לא המציאה קבלה/חשבונית, כמו כן תובעת נזקיה הלא מוכחים אך הגישה אלבום עם תמונות בהם לדבריה הם תועדו.
הנתבע הגיש כתב הגנתו רק ביום הדיון וטען כי ביצע העבודה ללא תמורה וכטובה. גרסתו הינה כי כל שקיבל ממנה היה סכום של 1500 ש"ח עבור החומרים.
גם ביתה של התובעת העידה על כך שביצע העבודה תמורת תשלום ועל הנזק שנגרם.
לעדות הנתבע, מכאל גרינברג חברו , שהוא שכן של התובעת ביקש שיעזור לתובעת ולכן שניהם וכן חבר נוסף סרגיי ,הסכימו. הם הביאו קלקר, פוליגג, וחומר הדבקה . נתנה להם 1000 ש"ח עבור החומר וכשהוציאו עוד כסף מיכאל אמר שתיתן ההפרש כשתדע שאין נזילה מהגג. אחרי זה מיכאל הביא את יתרת הכסף עבור החומרים והבין לכן שהכל בסדר.סה"כ קיבל 1500 ש"ח. חשב שהיתה בעיה של רעש ולכן שם קלקר, בעוד לטענת התובעת הקלקר רק החמיר המצב.
העיד השכן מיכאל גרינברג על כך שהנתבע חבר שלו והם עובדים יחד בגבס. התובעת פנתה אליו בבקשה שיעשה עבודה בגג: אמרה שיש רעש של ציפורים ונזילה של מים. הוא לא חש בטוב ולכן המליץ על שני חבריו סרגיי ופבל. הוא אמר להם שצריך לעשות בידוד מקלקר ופוליגג. אמר שהחומר יעלה 1500 עד 1600 ש"ח. הם עבדו שם יומיים , שמו על הגג שתי שכבות של פוליגג, ועל זה קלקר, ובפינות דקפלקס חומר חזק מסיליקון המונע חדירת מים. הוא סבור כי % 70 מהנזק שצולם היה שם לפני שהם החלו לעבוד. מדובר בתוספת מעל הכניסה לבית, שהיא בניה לא חוקית, שגרמה לכל הנזקים. מקובל עליו ש- 30% מהנזק נגרם בשל איטום לא טוב.
שילמו להם רק 1600 ש"ח ולא יותר.
העיד סרגיי קורנייב, העובד הנוסף, על כך שהתובעת פנתה אל מיכאל וביקשה כי יבצע עבודת איטום הגג . קנו חומר ב-1000 ש"ח וזה מה ששילמה להם. העיד כי סיכמו על תשלום של 4000 או 5000 ש"ח אם תהיה מרוצה אך שילמה רק עבור החומר.
הצדדים הסכימו לעבור בדיקת פוליגרף אך לאחר מכן הנתבע סירב לשלם ולכן קבעתי כי רק התובעת תעבור בדיקת פוליגרף להוכיח טענתה כי שילמה לנתבע 4,000 ש"ח.
נתקבלה תוצאת הבדיקה מיום 27.3.12 מהמכון הירושלמי לחקירות פוליגרף ומסקנתם הייתה כי היא דוברת אמת.
בתגובה שלח הנתבע חוו"ד מטעמו ממכון ש.כספי על פיה גם הוא דובר אמת, ואז הגישה התובעת שני תצהירים של אנשים הטוענים שנכחו בעת שהתובעת שילמה לנתבע סכום של ,2500 ש"ח.
למותר לציין כי לא היה מקום שהנתבע יפנה על דעת עצמו למכון פוליגרף אחר, שכן הכלל הינו כי יש ללכת לאותו מכון, והואיל וכאמור במהלך הדיון סירב לשלם, נקבע בהסכמתו כי רק התובעת תפנה לבדיקה.
לאור האמור, אתעלם מתוצאת בדיקת הפוליגרף של הנתבע.
בה במידה אתעלם מהתצהירים שהגישה התובעת על דעת עצמה של עדים שלא נחקרו.
לא בכדי ציינתי בהחלטתי מיום 26.3.12 כי אם תמצא התובעת דוברת אמת בשאלה של תשלום 4000 ש"ח, יחוייב הנתבע בהחזר הסכום ששולם לו, למעט החומר, והוא ישא בעלות הבדיקה, ואנמק זאת:
התובעת לא הוכיחה נזקיה ולא די בעניין זה בהמצאת אלבום תמונות. כמו כן היא העסיקה את שכנה ואת חבריו מבלי להעלות ההסכם על הכתב ומבלי לקבל חשבוניות/קבלות או כל אישור אחר לתשלום. כך גם לגבי טענתה כי נאלצה לשלם לבעל מקצוע אחר 6000 ש"ח לביצוע העבודה: אף שהמציאה הצעת מחיר , היא לא צירפה קבלה או חשבונית שתעיד על תשלום לאותו בעל מקצוע ואף לא זימנה אותו להעיד.
כמו כן, לא נסתרה טענת השכן מיכאל גרינברג כי מדובר בתוספת בניה בלתי חוקית לביתה, שבוצעה באופן לקוי , ואשר גרם לסדקים בגג בחלקי החיבור, ההולכים ומתרחבים, והיא שגרמה מלכתחילה לחדירת מי הגשמים , ולכן לא היה די באיטום שהזמינה אלא רק תיקון של הגג יכול היה למנוע זאת .
ניכר כי התובעת מתנהלת באופן שלכאורה חוסך לה כסף , תוך שמחפשת עבודה זולה, אך בפועל זה עולה לה הרבה יותר.