ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
|
2353-09-12
15/01/2013
|
בפני השופט:
יגאל נמרודי רשם בכיר
|
| - נגד - |
התובע:
שלום פנסטר
|
הנתבע:
הוט - מערכות תקשורת בע"מ
|
| פסק-דין |
1. התובע נקשר עם הנתבעת בהסכם לאספקת שירותי תקשורת, כאשר קודם לכן הוא קיבל שירותים מהחברות "yes" ו"בזק". הנתבעת התחייבה לספק לתובע את השירותים בהתאם לתעריפים מיוחדים וכן לשלם לו את ה"קנס" הכרוך בסיום ההתקשרות עם חברת "yes" והמעבר אל הנתבעת. התובע טוען כי הנתבעת חייבה אותו בתעריפים גבוהים מהתעריפים המוסכמים, נמנעה מלשלם לו את שיעור ה"קנס" בו הוא חויב בעת המעבר לשירותי הנתבעת וכן חיברה את מכשיר הפקסימיליה בביתו באופן לא תקין, עובדה שהסבה לו נזקים. בהתאם לנטען, הטיפול בפניות הרבות אל הנתבעת גזל מהתובע זמן יקר והסב לו עוגמת נפש מרובה.
2. הנתבעת מאשרת בכתב ההגנה כי מחמת טעות מחשב חויב התובע בהתאם למחירון ולא בהתאם לתעריף תנאי המבצע. נטען שהטעות תוקנה והתובע זוכה בסכומי הגבייה העודפים. ביחס ל"קנס" - נטען שהתובע נמנע מלהעביר לנתבעת אסמכתא המעידה על שיעור הקנס. הנתבעת טוענת שבשתי הזדמנויות ביקרו טכנאים בבית התובע וביצעו תיקונים שונים וכי עומדת לה חסינות ואחריותה בנזיקין מוגבלת.
3. לאחר שבחנתי את כתבי הטענות, טענות הצדדים והראיות שהוצגו, החלטתי לקבל את התביעה, בחלקה:
(א) לא עלה בידי התובע להניח תשתית עובדתית המעידה על שיעורו המדויק של הסכום אשר על פי הנטען נגבה ממנו ביתר, בניגוד לתעריף הקבוע. אין די בציון הערכה לפיה מדובר בחיוב ע"ס של כ - 500 ש"ח. משנמצא שציון הפרטים בכתב התביעה לא היה מדויק, היה על התובע להציג בדיון תחשיב מדויק; איני פוסק לתובע פיצוי בגין גבייה עודפת;
(ב) תשלום בגין הקנס אותו שילם התובע לחברת "yes" שולם על ידי הנתבעת (לאחר הגשת התביעה); איני פוסק פיצוי בגין רכיב זה (גם לא בכל הקשור לטענה לפיה היה על הנתבעת לשאת בתשלום עוד קודם למועד הדיון, וזאת מאחר ולא הוצגה בפני אסמכתא המעידה על כך שנספח ד' לכתב התביעה (האסמכתא אודות שיעור הקנס) אכן נשלחה לנתבעת);
(ג) עלה בידי התובע להניח תשתית עובדתית מספקת לביסוס הטענה בדבר פניות חוזרות ונשנות שערך אל הנתבעת לעדכון התעריף המוסכם (להבדיל מהמחירון המלא). מעבר לפנייתו הכתובה מיום 5.6.2012 של התובע אל הנתבעת (נספח ג' לכתב התביעה), טען התובע שנערכו על ידו עשרות שיחות טלפון אל הנתבעת. עדותו של הנתבע - בסוגיה זו ובכל הקשור ליתר הפרטים שנמסרו בעדותו - מהימנה עלי. התובע לא זכה למענה עניינו ומיידי גם לאחר שהוא פנה אל הנתבעת בכתב (בנוסף לפניותיו הטלפוניות הרבות) ויוצא שמחודש פברואר 2012 ולמשך מספר חודשים חויב התובע בסכומים שאינם משקפים את העלויות המוסכמות - בשיעורים גבוהים ביותר, כאשר הנתבעת זיכתה את התובע ברישומיה רק ביום 17.7.2012, בעוד שבפועל זוכה חשבונו של התובע רק ביום 27.7.2012.
צרכנים אשר בוחרים מעת לעת לעבור מספק שירותים אחד לאחר, כמו במקרה הנוכחי, עושים כן על מנת לחסוך בהוצאותיהם. על פי רוב לא מדובר בחיסכון משמעותי ביותר, כאשר המעבר עצמו כרוך בטרחה לא מבוטלת; חלק משמעותי מהרווח ממנו מנסים הצרכים ליהנות יורד לטמיון כאשר הספק החדש נמנע מלפעול בהתאם להתחייבויותיו וכאשר לצורך מימוש זכויותיו נדרש הצרכן לפנות (בענייננו - אינספור פעמים) אל הספק לצורך עדכון התעריפים וכיוב'.
מעבר לעובדה שמצאתי את עדותו של התובע מהימנה - בכל הקשור לניסיונותיו הרבים להשיב את הסכומים שנגבו ממנו ביתר משך מספר חודשים - הרי שעמדת התובע נתמכת בעצם הימנעות הנתבעת מהצגת תדפיס של דף הלקוח המתעד את פניותיו אל מוקד פניות הציבור (יצוין שהתובע נקב בכתב התביעה בשמות נציגי השירות שהיו עמו בקשר), כל זאת על אף שהתובע עמד על הצגת תמלילים של השיחות (ר' סעיף 36(ו) לכתב התביעה). הימנעות הנתבעת מלהציג תיעוד מלא של פניות התובע אל הנתבעת נזקפת לחובת הנתבעת (
ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד(4) 595, 602; ע"א 27/91
קבלו נ' ק' שמעון, עבודות מתכת בע"מ
, מט (1) 450, 457).
בגין הטרחה המרובה שנגרמה לתובע - משך מספר חודשים - בגין הצורך להבטיח שהוא מחויב בהתאם לתעריף המוסכם ולצורך קבלת הזיכוי בגין הסכומים שנגבו מהתובע ביתר זכאי התובע לפיצוי. נסיבותיו המיוחדות של העניין אינן מקימות לנתבעת חסינות או פטור מפיצוי התובע. כמו כן, לא מצאתי ממש בטענת הנתבעת לפיה היה על התובע להקטין את נזקיו באמצעות מעבר לחברה המתחרה.
(ד) התובע טוען שנמנעה ממנו האפשרות - משך מספר חודשים - לעשות שימוש במכשיר הפקסימיליה, בשל בעיה בהתקנה (התקנה שבוצעה על ידי נציג הנתבעת); גרסתו של התובע בסוגיה זו הייתה מפורטת, עדותו בדיון מהימנה עלי והנתבעת נמנעה מהצגת תיעוד מלא ומקיף של פניות התובע אל הנתבעת בנושא הפקסימיליה (כאמור, תיעוד אודות מלוא פניותיו של התובע אל הנתבעת לא הוצג) והמסמכים המתייחסים לביקורי הטכנאים בדירת התובע אינם מפורטים ולא מציינים בבירור מהו התיקון שבוצע ומהו מקור התקלה. במסמך המתייחס לביקור הטכנאי ביום 12.7.2012 מצוין שה"משימה" היא
"אין פקס", כאשר מצוין שהתובע לא חויב עבור ביקור הטכנאי. המשמעות הינה שמדובר היה בתקלה המצויה באחריות הנתבעת ובהיעדר ראיה לסתור את טענת התובע, מדובר למעשה בתקלה שאירעה במועד התקשרותו של התובע לשירותי הנתבעת, באופן שמכשיר הפקס לא היה פעיל בביתו משך מספר חודשים. התובע זכאי לפיצוי בגין התנהלות זו. הבאתי בחשבון את העובדה שמכשיר הפקסימיליה משמש את התובע לקידום עסקיו.
(ה) על אף האמור לעיל, לא מצאתי בסיס לשיעור הפיצוי שנתבע בכתב התביעה. הסכום שנתבע גבוה ביותר והוא אינו סביר.
4. אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע בתוך 30 יום סך של 4,000 ש"ח, בצירוף אגרת משפט ע"ס 50 ש"ח (בהתאם לשיעור הסכום שנפסק) ובצירוף הוצאות משפט ע"ס 500 ש"ח.
זכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי - בתוך 15 יום.
המזכירות מתבקשת לשלוח העתק מפסק הדין אל הצדדים.
ניתן היום, ד' שבט תשע"ג, 15 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.