1. א. התובע ביטח תכולת ביתו אצל הנתבעת ובתביעה זו תובע התובע מהנתבעת פיצוי בגין נזקי מים שנגרמו כתוצאה מפיצוץ צינור מים בדירתו, שאירע ביום 27.4.10.
כתוצאה מפיצוץ זה, זרמו מים משך מספר שעות דרך התקרה אל תוך יחידת המגורים ובין היתר זרמו המים על שני מזרנים אורטופדיים (להלן:"המזרנים") ומיטת נוער (להלן:"המיטה")- עבורם שילם התובע סך של 11,800 ש"ח- וכתוצאה מאותה זרימה נגרמו נזקים הן למזרנים והן למיטה.
על מנת למזער את הנזק, פנה התובע כבר למחרת קרות האירוע אל חברת סימונס - החברה שייצרה את המזרנים (להלן:"סימונס") על מנת לנסות לשקם את המזרנים והמיטה.
מנהל סימונס הבהיר חד משמעית, שהנזק למזרנים ששהו במים למספר שעות הינו בלתי הפיך ולא ניתן לשיקום.
את חוות הדעת שנתן מנהל סימונס העביר התובע אל הנתבעת ובעקבות כך, שלחה הנתבעת שמאי להעריך את הנזק והוא קבע, שניתן לשקם את המזרנים אצל חברת "אחים עיני" (להלן:"אחים עיני").
התובע פעל על פי עצת השמאי והזמין נציג מטעם אחים עיני להעריך את עלות השיקום של המזרנים ושל המיטה.
ב. התובע טוען, כי בשיחה שניהל עם נציג מטעם אחים עיני, רצה לדעת כיצד מתכוונים האחים עיני לשקם את המזרנים ועל כך השיב, שאחים עיני עושה ניקוי וחיטוי חיצוני בלבד לריפוד ואין הם מטפלים בחלקים הפנימיים של המזרנים, כגון קפיצים וספוגים.
תשובה זו, לא סיפקה את התובע ומסר התשובה לנציג הנתבעת ובהתאם לחוות הדעת של מנהל סימונס ונציג אחים עיני ולאור מצב המזרנים, החליט התובע לרכוש מזרנים אורטופדיים ומיטת נוער חדשים ואת הקבלה העביר לנתבעת על מנת לקבל החזר הסכום ששילם.
עוד מוסיף התובע וטוען, שלאחר המצאת הקבלה, החליטה הנתבעת לשלם לתובע אך ורק את עלות הניקוי והחיטוי על פי הצעת המחיר של אחים עיני בסך של 1,991 ש"ח.
ג. התובע סבור, שהיה על הנתבעת לשלם לו את מלוא סכום הנזק, קרי את עלות המזרנים והמיטה והיות והנתבעת שילמה רק 1,991 ש"ח, תובע התובע בתביעה זו את סכום ההפרש בסך של 9,809 ש"ח, אך גם הוסיף לתביעתו סכומים נוספים: סך של 3,100 ש"ח עבור הפסד שני ימי עבודה שבזבז עבור טיפול במזרנים ובמיטה, סך של 1,500 ש"ח עבור ייעוץ שקיבל מעו"ד ועוד סך של 4,500 ש"ח עבור עוגמת נפש שנגרמה לו עקב הטיפול הכושל של הנתבעת ובאופן כזה הגיש התובע תביעתו לחייב את הנתבעת לשלם לו סך של 18,909 ש"ח.
2. הנתבעת סבורה, שיש לדחות את תביעת התובע - זאת, בין היתר, בשל הטענות הבאות:
א. התובע לא המציא חוות דעת כלשהי המצביעה על נזק כלשהו שנגרם למיטה ולעניין המיטה, קבע שמאי מטעם הנתבעת, שניתן לשקם אותה בעלות של 856 ש"ח (לכינון) או 599 ש"ח (לשיפוי) וזה גם הסכום שהנתבעת שילמה לתובע.
ב. מנהל מחלקת השירות של סימונס, אשר נתן חוות דעתו לתובע, כלל לא ראה את הרכוש שניזוק והסתפק בתיאורו של התובע טלפונית בניגוד לשמאי ולמומחה מטעם הנתבעת אשר ראה ובדק את הנזק.
זאת ועוד, הנתבעת סבורה, שהיה על התובע לפעול על פי הנחיות השמאי לשיקום המזרנים.
ג. בנוסף לטענות העובדתיות הנ"ל, מכחישה הנתבעת את גובה הסכום הנתבע על ידי התובע וטוענת, שהשמאי מטעמה העריך את המזרנים הניזוקים לסך של 7,200 ש"ח בערכי כינון והקבלה שהעביר התובע אל הנתבעת, אינה מפרטת בעבור מה שילם את הסכום הנטען. כמו כן, טוענת הנתבעת לגבי יתרת סכומי התביעה, אשר אינה מגובה בראיה כלשהי.
3. א. אין מחלוקת בין הצדדים על עצם האירוע, כפי שתיאר התובע בכתב התביעה, ברם מחלוקת היא בין הצדדים היא: האם הייתה אפשרות לשקם המזרנים והמיטה ולהשיב המצב לקדמותו, או האם לא הייתה כל אפשרות לשקמם והדרך היחידה הייתה לפצות את התובע עבור רכישת מזרנים ומיטה חדשים.
אין גם חולק, שהתובע הציג פוליסה ממנה עולה, שהתכולה בוטחה וכן קיים:"כיסוי נזקי מים לתכולה".
התובע צרף אך ורק את העמוד הראשון של הפוליסה ולא הוצגו יתר הדפים מהם ניתן ללמוד, כיצד משולמים תגמולי הביטוח לתובע: האם על פי תשלום ערך הנזק, האם על פי תיקון המוצרים הניזוקים והבאתם למצבם ערב קרות אירוע הנזק או האם יש להחליף המזרנים והמיטה הניזוקים בפריטים חדשים על פי אותו סוג ואיכות של אלה שניזוקו.
ב. לאחר ששקלתי את חומר הראיות - כפי שזה הובא בפני בית המשפט- אני מחליט שדין התביעה להידחות, משום שמהעובדות שהובאו בפני בית המשפט עולה, שהתובע לא הוכיח שלא ניתן להשיב מצב המזרנים והמיטה הניזוקים לקדמותם ושבעקבות כך הייתה חובה על הנתבעת להשיב לתובע את ערכם המלא של המוצרים.