ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות בקריות
|
14451-10-11
16/01/2014
|
בפני השופט:
נווה ערן סגן הנשיא
|
| - נגד - |
התובע:
1. דביר לנדסמן
2. שרון לנדסמן
|
הנתבע:
1. זאב טוויג
2. ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ
3. מוטי אדהם
|
| פסק-דין |
בפניי תביעת נזקי רכוש לרכב.
על פי גירסתם של התובעים פגע בהם רכב מאחור והסב להם את הנזקים נשוא כתב התביעה.
מדובר בשלושה רכבים, כאשר רכב התובעים היה הראשון בשיירה, רכב הנתבע 3 היה שני בשיירה ואילו הנתבע 1 היה הרכב השלישי בשיירה.
על פי גירסתו של הנתבע 1, הוא נכנס לתוך תאונה קיימת, כאשר הנתבע מס' 3 הספיק לפגוע ברכב התובעת.
התיק עבר מס' גלגולים ומס' ישיבות ובסופו של דבר הוסף הנתבע מס' 3.
על פי גירסתה של נהגת רכב התובעים, מי שפגע בה ואחראי לפיצוי נזקיה היה הנתבע מס' 1, אשר הודה בפניה ביחס לאחריותו לגבי הנזקים שנגרמו לה כמי שהדף את רכב הנתבע מס' 3.
לגבי הנתבע מס' 3 - היא לא סברה כי הוא זה אשר צריך לפצות אותה.
הנתבע מס' 3 שהעיד לבסוף בישיבת ביהמ"ש מיום 15.1.14, ציין מפורשות כי לא פגע ברכב התובעים (בניגוד לעמדת הנתבע מס' 1) וכי הוא נהדף ע"י הנתבע מס' 3.
נציג חב' הביטוח טען, כי נזקיו המאוד קלים של הנתבע מס' 3 על פי הצהרתו במוקד האחורי, תומכים בעמדה זו.
לאחר שבחנתי את עמדות הצדדים ואת פרוטוקולי שתי הישיבות שהיו בתיק זה, במהלכם העידו הנהגים המעורבים, אני סבור שחומר העדויות תומך במסקנה שהנתבע מס' 1 הוא זה שהדף את הנתבע 3 אל עבר רכב התובעים ובנסיבות אלה, האחריות לפיצוי נזקי התובעים הינה על הנתבעים 1 ו- 2.
התביעה כנגד הנתבע 3 נדחית ולאור אי הגעתו לבימ"ש מס' פעמים, ללא צו להוצאות.
משכך, אני עובר לדיון, שהינו דיון נפרד, לעניין הנזק:
בעניין זה נטענה טענה ע"י נציג הנתבעת 2, כי ישנו כפל פיצוי בחוות הדעת השמאית. מצד אחד, צויין בחוות הדעת כי הפגוש הוחלף ומצד שני תוקן. לא ניתן לתת אפוא כפל פיצוי.
עברתי על חוות הדעת השמאית של השמאי ר. דגן ולא מצאתי הצדקה לקבל את עמדתם של הנתבעים, במיוחד לאור העובדה שהוצאה חשבונית המצביעה על תיקון הרכב בהתאם לחוות הדעת.
משכך, טענות בנוגע לנזק דינן להידחות.
הנתבעים 1 ו- 2 יישאו בפיצוי נזקיה של התובעת 3000 ש"ח שומת הנזק על פי חוות דעת השמאי, כאשר הסכום צמוד ונושא ריבית מיום 18.2.11 ועד התשלום המלא בפועל ובתוספת שכ"ט שמאי 686 ש"ח.
כאן המקום לציין, כי התובעת נמנעה מלתבוע את הנתבע מס' 3 ובנסיבות אלה נדחה התיק מס' פעמים.
עם זאת, לאור התוצאה שבמהלכה נדחתה התביעה כנגד הנתבע 3, לא מצאתי הצדקה שלא לפסוק הוצאות לתובעת.
אשר על כן, אני פוסק לה הוצאות בסך 300 ש"ח ומורה בנוסף להחזיר את הסכום שהופקד על ידה בסך 300 ש"ח, ככל שהופקד, ע"י המזכירות תוך 30 יום.