פסק-דין בתיק ת"ק 121795/01

בפני תביעת שיבוב בגין נזק שנגרם למכונית המבוטחת ע"י התובעת בעת שהיתה נהוגה ע"י עת/1 אידה בוקסר (להלן: "עדת התביעה") בתאונת דרכים. אין מחלוקת שהמכונית המבוטחת נפגעה ע"י מכונית פיאט הנהוגה בידי הנתבע 1 ומבוטחת ע"י נתבעת 2, ואולם הנתבעים 1,2 טוענים כי התאונה נגרמה כתוצאה מכך שנתבעת 3 שנסעה במכונית הונדה המבוטחת ע"י נתבעת 4, פגעה, קודם לכן במכונית הפיאט. לטענת נתבעים 3,4 הנתבע 1 אשר נסע בזיזג, פגע תחילה במכוניתה של הנתבעת 3 ומייד לאחר מכן במכונית המבוטחת, והאחריות לתאונה מוטלת עליו. 

עדת התביעה העידה תחילה כי מי שפגע במכוניתה הוא הנתבע 1 (עמ' 1 שורה 12 לפרוטוקול) ולאחר מכן כי לא ראתה את הרכב שפגע בה בעת התאונה (עמ' 2 שורה 6 לפרוטוקול), אלא שעניין זה איננו רלוונטי לשאלה מי מבין המכוניות פגעה במכוניתה שכן כאמור גם נתבעים 1,2 לא חלקו על כך שמכוניתו של הנתבע היא זו שפגעה במכונית המבוטחת. יחד עם זאת, ניתן ללמוד מכך כי לא ראתה את שהתרחש קודם לכן, דהיינו אם נתבע 1 סטה לנתיבה של נתבעת 3 או ההיפך.

נתבעת 3 העידה כי נסעה בנתיב הימני ולא היתה לה סיבה כלשהי לסטות ממנו שכן היה בכוונתה לפנות ימינה. על פי עדותה שמעה חריקת בלמים ואז פגעה בה מכוניתו של הנתבע 1 אשר נסעה בזיגזג, ומייד לאחר מכן פגעה במכונית המבוטחת. כן העידה שהנהג שפגע בה הגיע משמאל לימין, כך הרגישה את החבטה במכוניתה, ומכיוון זה שמעה את חריקת הבלמים. עדותה היתה עקבית ועשתה עליי רושם מהימן.

נתבע 3 אשר עדותו נשמעה בישיבה מאוחרת יותר בשל כך שבישיבה ראשונה לא היה בארץ, העיד תחילה כי נסע בנתיב האמצעי בעוד הנתבעת 3 נוסעת בנתיב הימני וקצת מאחוריו ואילו המכונית המבוטחת נוסעת בנתיב הימני וקצת לפניו (עמ' 6 לפרוטוקול). כאמור גירסתו היא שנתבעת 3 פגעה במכוניתו. על פי עדותו נפגעה מכוניתו בחלק הימני אחורי (עמ' 6 שורה 18 לפרוטוקול). מייד לאחר מכן העיד (עמ' 7 שורות 4,5 לפרוטוקול) כי הנתבעת 3 היתה בצד שמאלי אחורי שלו כאשר פגעה בו, וכן העיד כי את המכה קיבל מאחור (עמ' 7 שורה  9 לפרוטוקול). עדות זו לבד מכך שהיא סותרת את עצמה, איננה סבירה. אילו נתבעת 3, אשר נסעה בנתיב הימני ולפניה המכונית המבוטחת, היתה פוגעת בפינה ימנית אחורית של מכוניתו של נתבע 1 , היתה הודפת אותה שמאלה ולא ימינה למקום שבו נסעה המכונית המבוטחת. יתר על כן מצילומי הנזק במכוניתה של הנתבעת 3 עולה כי הפגיעה אירעה מהדופן השמאלית (בכנף), ולא מהפינה קדמית שמאלית של המכונית אשר נשרטה בלבד. נוסף על כך, נתבע 1 העיד כי לא ערך חוו"ד לגבי הנזק שאירע למכוניתו ומכר אותה לפירוק. ראשית, אילו היה נתבע 1 סבור כי נתבעת 3 היא האחראית לתאונה, מן הסתם היה עורך חוו"ד ותובע את נזקיו, כמו כן אילו היה עורך חוו"ד היה יכול להיעזר בה על מנת לתמוך את גירסתו לתאונה.

לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את גירסת נתבעים 3,4 לתאונה וקובעת כי האחריות הבלעדית לתאונה מוטלת על הנתבע 1.

התובעת שילמה למבוטח סך של 11,812 ש"ח וכן נשאה בשכ"ט שמאי בסך 560 ש"ח, סה"כ

12,372 ש"ח מיום 18.12.00.

הנתבעים 1,2 יחד ולחוד ישלמו לתובעת סך של 12,372 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה מיום 12.12.00 ועד למועד התשלום, הוצאות עדת התביעה כפי שפסקתי בסך 250 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה עד למועד התשלום בפועל, הוצאות אגרה בצירוף הפרשי הצמדה מיום התשלום ע"י התובעת ועד למועד התשלום ע"י נתבעים 1,2, הוצאות העדה - נתבעת 3 בסך 250 ש"ח, וכן שכ"ט עו"ד לתובעת בשיעור של 10% מסכום הפיצוי המוצמד (ללא הוצאות אגרה ועדות) ובתוספת מע"מ כדין, וכן סכום זהה לשכ"ט עו"ד של נתבעים 3,4.

ניתן היום י"ב בשבט, תשס"ג (15 בינואר 2003) בהעדר הצדדים.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 ימים מהיום.

מותר לפרסום היום, 15.1.03.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים .

                                                                        ____________________

                                                                        רונית פינצ'וק-אלט,שופטת