התובעים הגישו תביעתם על סך 16,500 ש"ח בגין נזקים שנגרמו לדירתם בעקבות נזילות מים מדירת הנתבע, שהינו שכנם המתגורר מעליהם.
הנתבע בכתב הגנתו טוען, כי הנזילה תוקנה מיידית ע"י שרברב שהוזמן מטעמו והרטיבות נעלמה לאחר מספר ימים.
עוד טוען הנתבע כי מדובר במחסן ששימש בעבר כחדר זבל של הבניין, שגילו 75 שנה, ונרכש ע"י התובעים במחיר של 2,000$ אותם שילמו התובעים לדיירי הבניין, וזאת לאחר התערבות משפטית שהביאה את התובעים לשלם.
הנתבע טוען כי לתובעים מחסן נוסף, וכי הציוד והריהוט הישנים שניזוקו לטענת התובעים, לא הועברו למחסן הנוסף שברשותם למרות שהיה פנוי באותו מועד.
שמאית מקרקעין מטעם התובעים, העריכה את נזקי התובעים בסך 14,000 ש"ח, כשהערכה זו, מתייחסת ל-3 חדרים כולל מקלחת.
בתגובה לחוות הדעת, טוען הנתבע כי חוות דעת המומחה, אינה קושרת בין האירוע שבגינו הוגשה התביעה, לבין מצב המחסנים ועלויות השיפוץ המוזכרות וכי התמונות מאששות, שהעזובה בחדר מספר 2, אינן רלוונטיות לנזילה החד פעמית.
הנתבע טוען כי בניגוד לחוות הדעת, הבניין הינו בן 70 שנה, ומצבו המוזנח של חדר מספר 2, הינו תוצאה של הזנחה רצופה במשך 70 שנות קיומו של הבניין, חדר אשר שימש כחדר זבל של כל הדיירים.
הנתבע טוען עוד כי בחוות הדעת, לא נותחה סבירות העובדות הבאות:
א. האם ההזנחה והעזובה בחדרי מחסן התובעים, הינם כתוצאה מנזילה חד פעמית או תוצאה של הזנחה ועזובה של עשרות שנים .
ב. האם 2,000$ עבור חדר בן 6.5 מ"ר אינו מחיר המגלם בקרבו מצב מוזנח של חדר זבל ציבורי.
ג. מאיזו צנרת נגרם כתם הרטיבות בתקרת חדר 1 של התובעים, לנוכח העובדה כי בדירתו של הנתבע אין צנרת מעל חדר זה.
הנתבע טוען כי הכתם בתקרת חדר 1 מקורו בהצפה שהיתה בדירת התובעים שמעל דירתו לפני כשנתיים ובעקבות ההצפה, נגרם נזק לדירת הנתבע, נזק אשר הוגשה בגינו תביעה על ידי הנתבע נגד התובעים בבימ"ש לתביעות קטנות בת.ק. 133/00, ובפסה"ד שם, נקבע כי הזוג נמני, נושאים באחריות לנזקים והם חוייבו בסך של 12,985 ש"ח + הוצאות.
בדיון שהתקיים בפני, מפנה התובעת 1 להצעת המחיר, אך אינה יכולה להמציא קבלה ולטענתה שילמה ולא קיבלה קבלה ואין באפשרותה לחפש את האדם שתיקן את החדרון.
הנתבע בחקירתו טוען, כי חודשיים לאחר מתן פסה"ד לטובתו, החלה מסכת הטרדות של התובעים וכי אין הוא צריך לשלם עבור שיפוץ החדר.
אין מעל חדר מספר 1, לטענתו, אינסטלציה ומים, והנזק שנגרם מקורו מאותה הצפה שנתיים קודם.
התובעת בחקירתה טוענת, כי מעל לחדר, נמצא קודם חדר האמבטיה של הנתבע.
מעיון בחומר שנמצא בתיק, ולאחר חקירת הצדדים, להלן מסקנותיי:
מדובר בבניין ישן, השמאית מטעם התובע מאשרת כי הבניין ישן
ולדעתה, נבנה בשנות השבעים, דעתה זו, לא נבדקה על ידה לעומק והינה בגדר השערה בלבד.
צודק הנתבע בטענתו, כי חוות הדעת לא התייחסה לעניין ההזנחה והעזובה שראתה בחדרי מחסן התובעים, האם הם תוצאה של נזילה חד פעמית או עזובה והזנחה של כמה עשרות שנים.