פסק-דין בתיק ת"ק 013035/04

בחודש יוני 2004, פנתה התובעת לנתבעת 1 (להלן: הנתבעת), במסגרת חיפוש עבודה, לאחר שעיינה במודעה שפורסמה מטעם הנתבעת במדור "דרושים", ממנה השתמע כי דרושים בדחיפות "פנים חדשות, מגיל שנה עד 80 שנה, לפרסומות בערוץ 2, סרטים וסדרות טלוויזיה".

במעמד הפגישה בין השניים, במשרדי הנתבעת, הציגה הנתבעת את תנאי ההתקשרות ביניהם, שכוללים הפקת "בוק", שיווק התובעת באמצעות אתר האינטרנט שלה ובאמצעים נוספים, ומתן ייצוג לתובעת להופעות, פרסומות וסדרות טלוויזיה שונות. עוד נאמר, כי על התובעת יהיה לקחת קורס משחק, אליו תפנה אותה הנתבעת.

עבור מתן שירותים אלה נתבקשה התובעת לשלם סכום כולל של 5,500 ש"ח במעמד אותו מפגש. מעבר לתשלום זה, נמסר לנתבעת כי על העבודות בהם תייצג הנתבעת את התובעת, תקבל הנתבעת עמלה נוספת.

התובעת טוענת כי התמורה לה זכתה בגין הסכמתה לתנאים האמורים, היתה חובבנית לכל היותר, בהתייחס לקורס המשחק; שתי ההתקשרויות היחידות אליהן הופנתה התובעת היו למבחן-בד בודד, אשר בסופו לא נתבצעה כל התקשרות בינה לבין גורם מעסיק כלשהו; והתקשרות נוספת עובר צילומים של אחת מתוכניות "יצפאן", אשר בסופה נמסר לה כי ההופעה באותו יום איננה בתשלום, אלא בהתנדבות. מעבר לכך, לטענת התובעת, לא נעשה עמה כל קשר נוסף ולא הוצעה לה כל עבודה.

טענתה העיקרית של התובעת היא כי במסווה של פרסום הצעת עבודה, פיתתה אותה הנתבעת לרכוש "קורס משחק" ו"בוק" תמורת סכום מופקע של 5,500 ש"ח.

לפיכך, דורשת התובעת את השבת כספה בגין העסקה וכן תשלום בגין עגמת הנפש שנגרמה לה.

מנגד, טוענת הנתבעת כי התובעת חתמה על מסמכים בכתב, בהם הובהר לה כי אין כל התחייבות לספק לה עבודה וכי אין מדובר ב"תרמית" או "הונאה" כנטען, וכי התובעת קיבלה תמורה מלאה לכספה.

שני הצדדים צירפו פסקי-דין בהם נדונו פרשיות תביעה דומות שהוגשו כלפי הנתבעת.

בחלק מפסקי-הדין התקבלה התביעה נגד הנתבעת, תוך העברת ביקורת על אופן התנהלותה, ובחלק מפסקי-הדין נדחתה התביעה נגד הנתבעת.

דיון

במקורותינו, מוכר הביטוי: "נבל ברשות התורה".

ביטוי זה יוחד למי שהתנהלותו  מעוררת שאט-נפש, אף כי אין דבר הלכה ספציפי אשר ניתן להצביע עליו כמופר ע"י אותו נבל.

לעתים, נתקלים אנו במי שהתנהלותו מזכה אותו בתואר "נבל ברשות החוק".

אדם אשר כזה דואג להיות מלווה בייעוץ משפטי צמוד, לבל ייכשל ויפעל בניגוד לחוק או להלכה הפסוקה, וכך הוא סבור כי הוא מוגן מפני תביעות של אלה שבהם הוא פוגע באופן תדיר, במובן מסחרי או אחר.

העידן בו שלטה התפיסה של "ייזהר הקונה", לאמור, רשאי המוכר לנסות ולהכשיל את הקונה בכל דרך אפשרית, וחובת הקונה לבדוק את הממכר בשבע עיניים, חלף לפני שנים רבות.

התפיסה השלטת היום היא, שגם ביחסי מסחר מחוייבים הצדדים לנהוג בהגינות זה כלפי זה, לא להכשיל ולא להטעות.

המקרה שבפני הוא מקרה מובהק בו פועלת הנתבעת כאותו "נבל ברשות החוק". כל התנהלותה, מהחל ועד כלה, נועדה להפיל בפח את הפונים אליה ולסמא את עיניהם בהבטחות חסרות שחר, תוך החתמתם על מסמכים אשר יפטרו את הנתבעת מאחריות לאותה התנהלות. העובדה, שמדובר בשיטת עבודה, ולא במעידה חד-פעמית, מוכחת מן השוואה של המקרה שבפני למקרים המתוארים בפסקי-הדין שצורפו ע"י הצדדים.

אפרט את דברי;