פסק-דין בתיק ת"ק 012053/02

לטענת התובע, במועד הנ"ל נהג ברכב ברח' המעגל בגבעתיים ועצר את הרכב בפינת רח' פועלי הרכבת, וזאת נוכח תמרור עצור המוצב בכיוון נסיעתו. מיד לאחר מכן החל התובע בנסיעה ימינה לרח' בן גוריון, אולם נאלץ לעצור את הרכב בשל מכונית שעצרה לפניו ואשר נהגה התכוון להחנותה לצד הדרך. מכונית נהוגה על ידי הנתבע ואשר נסעה מאחורי הרכב פגעה ברכב מאחור. כתוצאה מהתאונה נגרמו נזקים לשני כלי הרכב.

2.         הנתבע הגיש כתב הגנה ותביעה שכנגד כנגד הנתבע ומבטחת הרכב איילון חברה לביטוח בע"מ (להלן: " איילון").

הנתבע טען, כי נהג במכונית ברח' המעגל, בהגיעו לפינת רח' פועלי הרכבת, עצר את המכונית בשל התמרור עצור כיוון נסיעתו, מיד לאחר מכן החל בנסיעה ימינה. רכב התובע שעמד בצד הכביש, החל לפתע בנסיעה לאחור מבלי שנתן דעתו למכונית. עקב כך ארעה תאונה ונגרמו נזקים לשני כלי הרכב.

הנתבע הוסיף וטען, כי התובע יצא מהרכב כשהוא המום ושאלו הכיצד לא הבחין כי הוא נוהג לאחור ברכב מתוך כוונה להחנותו.

3.         התובע והנתבע העידו בפני בדיון שהתקיים ביום 6.3.03 ושבו וחזרו על טענותיהם כמפורט בכתבי הטענות המפורטים לעיל.

מטעם הנתבע העיד  מר תמיר בן עמי ( להלן:" העד"). לדברי העד, הוא אינו מכיר את הנתבע וכי הוזמן, טלפונית, על ידי הנתבע למתן עדות וזאת מאחר ונכח במקום אירוע התאונה שארעה שעה שטייל במקום עם כלבו.

לטענת העד והנתבע, מספר דקות לאחר התאונה שב התובע וחזר למקום אירוע התאונה תוך שהוא מחפש את רשיון הנהיגה שלו. העד סיפר לנתבע, כי היה עד לאירוע התאונה וכי הוא מוכן יהיה להעיד בבית המשפט ולמסור את גרסתו. העד תמך בגרסת הנתבע במלואה.

4.         בעדותו בפני טען התובע, כי לאחר התאונה התקשר האב לביתם והציע לעשות "קומבינה". מאחר והמכונית לא היתה מבוטחת בביטוח אחריות כלפי צד ג' ובביטוח מקיף, הציע האב, כי התובע ייטול על עצמו את האחריות לאירוע התאונה וכי האב ישלם לו בו במקום את כל הנזקים שנגרמו לתובע בגין התאונה. במקרה זה יכול היה הנתבע להגיש תביעה כנגד התובע ואיילון בגין הנזקים שנגרמו למכונית בתאונה הנ"ל.

התובע ואשתו דחו את הצעת האב.

בעדותו בפני טען האב :

"חמור מי שאמר על הקומבינה. אם ימצאו שהם משקרים, לדעתי יש לעצור אותם. אני לא איימתי. אני התקשרתי ורציתי להבין מה קרה. רציתי לברר סוגיה אחת שהדאיגה אותי. איך הבן שלי שאומר לי שהוא נסע ימינה, וכך צריך כי זה רחוב חד סיטרי, מדוע הבן שלי פגע בו מצד ימין קדימה, אם הבן שלי לא עצר בעצור הוא היה צריך לפגוע בו בצד שמאל..."

התובע ואשתו העידו, כי האב הטרידם  ברציפות במשך מספר ימים באמצעות הטלפון עד אשר הודיעם כי "מצא עד" וכי אינו זקוק לשיתוף הפעולה שביקש מהם.

מאחר והתעוררו בי ספקות באשר לכנות עדויות הנתבע והעד מטעמו, אפשרתי לצדדים להמציא תדפיסי שיחות הטלפון של מכשירי הטלפון שברשותם להוכחת טענותיהם בשאלה האם אביו של הנתבע ( להלן:" האב") ניסה להשפיע על התובע לשנות את גרסתו באשר לנסיבות אירוע התאונה.

הצדדים הגישו לתיק בית המשפט את תדפיסי שיחות הטלפון של מכשירי הטלפון שבבעלותם, ומהם לא ניתן למצוא תימוכין לטענות התובע ואשתו. יחד עם זאת,  מאחר וקיימת האפשרות כי האב התקשר לבית התובע, שלא באמצעות הטלפונים שבבעלותו, אין מקום לשלול את האפשרות  כי האב אכן העלה  הצעה זו.

מאחר וסוגייה זו אינה מהווה את לב המחלוקת, אני פוטר את עצמי מלהכריע בשאלה זו.

5.         ביום 17.3.03 הגישו הנתבעים לתיק ביהמ"ש תצלום כתבה שפורסמה ביום 6.3.03 במקומון רמת-גן - גבעתיים של עיתון מעריב. בכתבה מופיעה תמונת העד ובה מוזכר שמו של מר בנאי שי - שחקן באותה קבוצה בה משחק העד. מר בנאי שי הינו אחיו של הנתבע.

התובע ואיילון  העלו ספקות הכיצד הנתבע, העד ואביו של הנתבע, אשר העידו בביהמ"ש, לא הכירו זה את זה, כטענתם.

6.         בהחלטתי מיום 17.3.03 ביקשתי את תגובת הנתבע, בתוך 10 ימים ממועד קבלת החלטתי, להודעת הנתבעת ולכתבה הנ"ל.

ביום  13.04.03, הגיש האב לתיק בית המשפט את תגובתו לכתבה ובה טען, בין היתר,  כדלקמן: