פסק-דין בתיק ת"ק 003624/03

בפני תביעה שהוגשה בהליך של תביעות קטנות,  בקשר לטענות של רשלנות מקצועית של עו"ד במילוי תפקידו במהלך מו"מ ובעת כריתת חוזה מכר מקרקעין.

התובעת חתמה על הסכם  לרכישת דירה ברחוב  רש"י 47, תל-אביב, בתאריך  9.7.98 (ההסכם הוגש כת/3) וקיבלה מהנתבע מפתחות לדירה.

תוך זמן קצר לאחר כניסתה לדירה, קיבלה התובעת דרישה להתפנות מהדירה (המכתב הוגש וסומן כת/1), שכן  הדירה בו היא נכנסה איננה  אותה דירה שהיא רכשה, עפ"י החוזה.

הנתבע, אשר ייצג  את הצד שכנגד,  שהינה תושבת חו"ל, ושימש כמיופה כחה בעסקה,  הודה שקרתה טעות  בהסכם והצדדים נאלצו לבטל  את הסכם הרכישה (ביטול הסכם הרכישה הוגש וסומן כ- ת/2).

התובעת דורשת מהנתבע לפצותה בגין הנזקים שנגרמו  לה כתוצאה מטעות רשלנית מצידו  של הנתבע ובין היתר דורשת פיצוי על סכום שכר הטרחה שנאלצה לשלם למשרד "זיסמן אהרוני גייר", אשר את שירותיו היא שכרה בכדי להוציא אותה מאותה תסבוכת משפטית.

התובעת הגישה   כמוצג ת/4, דוגמה של מכתב שהוציא  אותו משרד שאת שירותיו היא שכרה. כמו-כן צירפה התובעת  לתביעתה חשבונית על סך 14 אלף ש"ח ששילמה לאותו משרד.

הנתבע טוען שאין עליו חובה לפצות את התובעת, שכן בעת ניהול המו"מ היא היתה מיוצגת על ידי עו"ד  אחר (עו"ד עוזי זיידמן), והוא אשר  נושא באחריות, אם בכלל.

בנוסף,  טוען הנתבע, כי בסופו של דבר, ההסכם בוטל והנתבעת קיבלה את  הדירה שהיא רצתה ואף זו נרשמה בטאבו על  שמה (דירתו של ד"ר ורטהיים).

בנוסף, טוען הנתבע, שעצם חתימתה של התובעת על ת/2 (הסכם ביטול החוזה שנחתם ביום 9.7.98)  מראה שהיא ויתרה על כל טענה נגד הצד השני של ההסכם המקורי (גב' בלנקא) או מי מטעמה ואם היתה לתובעת טענה כזו, היה עליה להעלות אותה באותו הסדר.

דיון

חובותיו של עורכי דין, במיוחד חובתו לנהוג בזהירות הראויה כפי שאנו מצפים מעורך דין סביר ונבון באותן נסיבות, וחובתו שלא  להתרשל, חלות הן כלפי לקוחותיו והן כלפי צדדים שלישיים שעמם הוא בא במגע כלפיהם, והוא חייב כלפיהם  בחובת  זהירות מושגית.

אין ספק שבמקרה שבפנינו התרשל הנתבע, לא  בדק נכונה את זהות הנכס שמכר לתובעת וכתוצאה מכך אף מסר  החזקה של נכס שלגביו לא נערך כל הסכם מכר (נכון ליום מסירת החזקה בנכס).

ב"כ של התובעת,  באותה עת, ע"ד זיידמן, בדק שמספר גוש, חלקה ותת-חלקה בהסכם תואמים את נסח הטאבו  בו רשומה  הבעלות של לקוחתו של הנתבע, אך לא יעלה על הדעת להעביר אליו את הנטל של זיהוי הפיזי של הנכס, דבר שהוא באחריותו של המוכר ומי שפועל  מכוחו.

אין לראות בחתימה על ת/2 משום ויתור על זכויותיה של התובעת לתבוע את הנתבע במישור הנזקי. כל שאנו למדים מעיון  בת/2 הוא שהצדדים החליטו לבטל את ת/3 שנערך ונחתם בטעות, ולדרוש החזר מס משלטונות המס.

במידה והנתבע רצה לכסות  את עצמו מפני תביעות עתידיות בגין רשלנות היה עליו  לציין מפורשות בת/2 שהסדר זה מביא לקיצו כל סכסוך בין הצדדים ו/או  כל טענה או תביעה עתידית גם במישור הנזקי.

משלא עשה כן, ומכלל לאו, אנו למדים את  ההן ולתובעת שמורה, כל עוד לא חלפה תקופת ההתיישנות, את זכות התביעה בגין העילות הנזקיות נגד הנתבע.

התובעת נאלצה לשכור עורך דין בכדי שיוציא אותה  מן התסבוכת שהכניס אותה הנתבע אליה ואין ספק שקיים קשר סיבתי בין מעשיו הרשלניים של הנתבע לבין הנזק  הישיר שנגרם לתובעת, בסך 14,000 ש"ח, סכום  ששילמה למשרד  עוה"ד  "זיסמן ושות'".

יתר הנזקים אינם מפורטים  כדבעי ואינם מזכים אותה בפיצוי.

אי לכך, הנני מחייב את הנתבע לשלם  לתובעת סך של 14,000 ש"ח  בצירוף הצמדה וריבית כחוק, מיום הגשת התביעה (27.6.03) ועד לתשלום המלא בפועל.