פסק-דין בתיק ת"א 8296-03-09

תובענה לפיצויים בגין נזקי גוף בעקבות תאונת דרכים.

1.          האירוע, הצדדים והמחלוקת

התובע, מר אמיר פכרי קאסם, יליד 14.3.1984 (להלן: "התובע") נפגע בתאונת דרכים ביום 15.1.2009, כשנסע במכונית מס' רישוי 48-182-10 שבה נהג הנתבע 1 (להלן: "התאונה").

נהיגתו של הנתבע 1 לא הייתה מבוטחת בביטוח תקף במועד התאונה. משכך חייבת הנתבעת 2, קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "קרנית") לפצות את התובע בגין נזקיו הנובעים  מהתאונה.

קרנית שלחה הודעה לצד ג' לנתבע 1 וזה האחרון שלח הודעה לצדדי ד'. הודעות אלה סולקו ביום 22.7.12 וביום 13.11.12 ומשכך נותרה במחלוקת אך שאלת גובה נזקיו של התובע.

2.         נכותו של התובע ותוחלת חייו הצפויה

ממקום התאונה הועבר התובע כשהוא מחוסר הכרה לבית החולים מאיר. עקב חשד לדיסקציה באבי העורקים הועבר התובע בדחיפות לבית חולים בלינסון כשהוא במצב אנוש, חסר הכרה ומונשם. ביום 8.3.09 הועבר התובע לבית חולים לוינשטיין במצב וגטטיבי. במהלך האשפוז הותקנה לתובע הזנה ישירות לקיבה (PEG) והוא עבר קרניופלסטיקה. לנוכח העדר התקדמות במצבו של התובע הוחלט לשחררו מהאשפוז בבית חולים לוינשטיין ולאחר שהותאם ביתו של התובע לצרכיו, הוא שוחרר ביום 18.1.2010 לביתו.

לצורך הערכת נכותו של התובע וצרכיו מונה מומחה השיקום פרופ' זאב גרוסוסר מטעם בית המשפט. בחוות דעתו מיום 17.6.10 כתב המומחה שביתו של התובע הותאם לצרכיו, כולל כניסה מסודרת עם מעלה שיפועי, מיזוג אויר ביחידת המגורים של התובע וציוד מתאים לטיפול בו כולל פינת מקלחת המתאימה לשימוש בעגלת רחצה. נמסר לפרופ' גרוסוסר כי מדי יום מבקרת בבית התובע אחות מקופת חולים המזריקה לו זריקת קלקסן וכן מגיע מעת לעת רופא מקופת חולים שדואג להחלפה סדירה של הטרכיאוטומיה ושל ה-PEG מדי חודש. עוד נמסר למומחה כי "הטיפול בחולה נעשה על ידי המטפל האישי המטפל בו מדי יום כאשר משעה 18:00 ועד לבוקר יום המחרת יש מטפל נוסף השוהה עם החולה... החולה מקבל טיפול פיסיותרפי פעמיים בשבוע ובשאר הימים מבצע המטפל את התרגילים, כולל את העמדת החולה".

המומחה בדק את התובע בביתו בנוכחות "הוריו, אחיו והמטפל האישי". התובע נראה בזמן הבדיקה כשעיניו פקוחות והגיב בצחוק כאשר המטפל פנה אליו. הוא הגיב בבירור לגרויי כאב, צחק ללא קול כאשר פנו אליו וביצע באופן לא עקבי תנועות בידיו. במהלך הבדיקה לא נצפו תנועות ספונטאניות, אך הייתה תנועה ברורה של רתיעה לגירוי מכאיב.

לסיכום קבע פרופ' גרוסוסר שהתובע שרד כשנה ומחצה לאחר פגיעה רב מערכתית עם פגיעה מוחית קשה. הוא נמצא כיום במצב של תגובה מינימאלית, מצבו הכללי יציב, הוא אינו סובל מהתקפים כפיוניים תחת טיפול תרופתי מתאים ונראה כי המכלול הטיפולי שנוצר בביתו נחזה כמבטיח טיפול אופטימאלי בהתחשב בפציעתו.

את נכותו של התובע העריך המומחה בשיעור 100% בשל המיפלגיה מלאה משמאל, היפרזיס קשה מימין, חסר בעצמות הגולגולת וחיבור לקוי באמת יד שמאל.

המומחה קבע שהתובע זקוק למעקב רפואי שיקומי פעמיים בשנה שיתבצע על ידי רופאים מיומנים כמו רופאי המחלקה לטיפול נמרץ בבית לוינשטיין; להמשך טיפול אנטי-כפיוני במסגרת המעקב השיקומי הכללי; טיפול פיזיותרפי משמר פעמיים בשבוע; מעקב והערכה על ידי קלינאי תקשורת ומרפא בעיסוק מדי 3 חודשים עד לתום 4 שנים ממועד הפציעה; טיפול תרופתי להורדת הספסטיות ובהתאם להוראות רופאיו; מעקב במרפאת א.א.ג. ונגישות ליחידה גסטרואנטרולוגית בבית חולים במידת הצורך.

את צרכיו האישיים של התובע העריך המומחה כדלקמן:

א.         טיפול והשגחה בכל שעות היממה.

ב.         בית ושירותים מותאמים לשימוש בכסא גלגלים ונגישות לרכב.

ג.          שולחן העמדה.

ד.         מנוף לביצוע מעברים.

ה.         כסא גלגלים עם משענת ראש שיוחלף מדי כ-5 שנים.

ו.          אלונקת רחצה.