פסק-דין בתיק ת"א 7539-10-10

לפני תביעה בעילה של לשון הרע שהגישה התובעת, חברה העוסקת בניהול ואחזקה של מבנים, נגד הנתבע, דייר בבניין אותו מנהלת התובעת (להלן: " הבנין"), בגין מודעות שהנתבע פרסם על דלת דירתו ובלוח המודעות הציבורי של הבניין בספטמבר 2010. 

א. עיקר העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים .

1.         בין הצדדים סכסוך ביחס לתשלום דמי ועד הבית המשמשים לצורך ניהול ואחזקה של הבניין. לטענת  התובעת, לא שילם הנתבע את התשלומים שהוא חייב בהם מזה כ- 17 חודשים. בעקבות זאת נשלחו אליו התראות, וסמוך לנקיטת הליכים משפטיים, הציע אביו של הנתבע הסדר תשלומים והתביעה נמחקה. הסדר התשלומים לא בוצע במלואו ולנתבע נשלחו בגינו התראות נוספות.

2.         ביום 1.9.10, לאחר ביקור של נציגי התובע יחד עם נציגי הדיירים, ולאחר שהנתבע סרב לסלק את חובו, פרסם הנתבע שלט גדול על דלת דירתו בו רשם, בין היתר:

" ים ניהול היא חברה של גנבים!!! עשקנים וגזלנים!!!"

וכן:

" מי שמשלם ועד הוא פראייר !"

" להוזיל את מיסי הוועד מיד או להעיף את חברת הניהול"

3.         ביום 6.9.10 שלחה התובעת לנתבע מכתב דרישה להתנצלות והתראה לפני תביעה. בתגובה למכתב פרסם הנתבע בשנית, ביום 9.9.10, על גבי לוח המודעות הציבורי בבניין, מודעה ולפיה, בין היתר:

" דיירים תבינו ים ניהול גונבת אותנו ועושה עלינו קופה שמנה מאוד... אסור להיכנע לסחטנות של ים ניהול!".

4.         התובעת טוענת כי הבניין בו מתגורר הנתבע היא חלק מקבוצה של שלוש מגדלי מגורים המונים, יחד, מעל 200 דיירים המאוגדים על ידי ועד בית כדין. במגדלים דירות בשטח קטן של כ- 50 מ"ר, שעבורן אמורים הדיירים לשלם דמי ניהול ואחזקה בסך של 160 ש"ח לחודש אשר מספיקים בקושי לתחזוקה הולמת, במיוחד שיש לא מעט מאחרי בתשלום. לפני מספר שנים שכר ועד הבית את שירותי התובעת לשם ניהול ואחזקת הבניין, והוועד, הוא שמכתיב את תקציב הבניין לאחר אישורו, ויחד עם התובעת, בוחן את צרכי האחזקה וסדרי העדיפויות. ועד הבית, בשיתוף עם התובעת, הוא שמאשר את ספקי הבניין ועלותם. נוכח ריבוי שוכרי דירות שמפגרים בתשלומים, מצב הגבייה בבניין ובפרויקט אינו מאפשר סילוק כל התשלומים באופן שוטף ונכון ליום הגשת התביעה חייב ועד הבית לתובעת כ- 45,000 ש"ח, כך שהתובעת לא קיבלה שכר משך 5 חודשים, והיא מממנת בפועל מכיסה התחייבויות קודמות לספקים. יתר על כן, מתחילת שנת 2010, אישרה התובעת לוועד הבית, קדימות בהוצאות אחזקה לא צפויות והוצאות לטיפוח הפרויקט בשיעור של מעל 22,000 ש"ח, ללא ביצוע גבייה מיוחדת נוספת מדיירי הפרויקט, כפי שמקובל לעשות וזאת במקום לקבל תשלום על חשבון חובות הפרויקט כלפיה. התובעת מעבירה דו"חות כספיים ודיווחים שוטפים לנציגי הדיירים בכל עת. לוועד הבית יש אפשרות בדיקה אישית של חשבונות הבנק שמנהלת עבורם בנאמנות התובעת, ועד עכשיו לא נמצא רבב באופן ניהול הכספים על ידי התובעת. מאז התאגדה התובעת כחברה בשנת 1997 לא הוגשה נגד ולו תביעה אחת על ידי אף לקוח בגין שירותי הניהול שהיא נותנת.

5.         לפיכך טוענת התובעת כי ייחוס מעשי גניבה ותרמית כלפיה הוא מעשה חמור שיש בו כדי להטיל דופי בה, ובבא-כוחה שהוא אחד ממנהליה ומבעלי המניות בה, כאמור בחוק איסור לשון הרע תשכ"ה - 1965 (להלן: "החוק").

6.         כן טוענת התובעת כי הנתבע לא חזר בו מהאשמותיו, גם לאחר שניתנה לו הזדמנות לעשות כן.

7.         הנתבע טוען כי הוא בעל בעיות רפואיות קשות המוכרות על ידי המוסד לביטוח לאומי, שגרמו לבעיה מהותית בליבון המחלוקות שבין הצדדים, וכי סיטואציה זו היתה נמנעת בנקל לו נקטה התובעת תשומת לב רבה יותר.

8.         הנתבע מודה כי ביצע את הפרסומים הנטענים אך לטענתו הללו הם תוצאה מהתנהלות בלתי תקינה מצד התובעת, שכללה הטרדה בלתי פוסקת של חבר ועד הבית בשם ישי, ועובד של התובעת בשם רובי, שדפקו בכל יום על דלתו, לא נתנו לו מנוחה, והתעלמו מבקשותיו וטענותיו לגבי אופן הניהול גביית הכספים. כתוצאה מכך הרגיש הנתבע כי מתעלמים ממנו ומנסים לקחת ממנו כספים ללא הוכחת תמורה, תוך העלאה בלתי מוצדקת של מחירי המים.

9.         הנתבע טוען בכתב ההגנה לכל ההגנות שבחוק איסור לשון הרע.

דיון.

1.         כאמור, אין חולק כי הנתבע ביצע את הפרסומים שנטען על ידי התובעת כי ביצע.

2.         האמור בפרסום "חברה של גנבים עשקנים וגזלנים" מהווה לשון הרע כאמור בסעיף 1 לחוק.