פסק-דין בתיק ת"א 6438-02-08

רקע

1.      לפני תביעה ותביעה שכנגד על רקע ביצוע עסקאות נוגדות בדירה הממוקמת ברחוב בן יהודה 13ב' בעיר עפולה הידועה כחלקה 15/5 בגוש 17770 (להלן: "הדירה").

2.      התובע מר שרון ביטון הגיש תביעה כספית כנגד הנתבעים הנ"ל. על פי הנטען על ידו הוא רכש את הדירה בתיווכו של הנתבע מס' 2 מר דוד נתיב (להלן: "נתיב") כל זאת באמצעות הנתבע מס' 3 עו"ד שטרסלר (להלן: "עו"ד שטרסלר") אשר טיפל בעסקה.

3.      התובע טוען בכתב התביעה המתוקן כי רכש את הדירה בשנת 1998 מאת נתיב. בעת הרלוונטית נתיב לא היה הבעלים הרשום של הדירה אלא בני הזוג שמעון ויפה אבוטבול (להלן: "בני הזוג אבוטבול"). על פי הנטען נתיב קיבל את הדירה מבני הזוג אבוטבול ותמורתה מסר להם דירה אחרת.

4.      בעת הרלוונטית, ועל כך אין חולק, נתיב היה הבעלים והמנהל של חברת בניה קבלנית הלא היא הנתבעת מס' 1 (להלן: "החברה"). החברה מכרה בעבר את הדירה לבני הזוג אבוטבול. סמוך לפני 1998 ביצעו בני הזוג אבוטבול עסקת "טרייד אין" אל מול החברה כאשר החזירו את הדירה לרשותה ורכשו מהחברה במקומה דירה אחרת.

5.      עוד אין חלוק כי עו"ד שטרסלר שימש בתקופות הרלוונטית עו"ד של החברה וייצג אותה בכל העסקאות שעוד יפורטו להלן. עו"ד שטרסלר הינו אחיו של נתיב.

6.      התובע טוען כי חתם על הסכם לרכישת הדירה שלושה פעמים כאשר בפעם הראשונה הוא חתם על ההסכם בשנת 1998 אך העתק מההסכם הראשון לא נמצא בידו. התובע טען כי למרות שההסכם נכרת לטענתו  בשנת 1998 עו"ד שטרסלר מצא לנכון לרשום הערת אזהרה לטובתו רק בשנת 2000. בין לבין,  טוען התובע כי, נערך הסכם בין בני הזוג אבוטבול לבין נתבע מס' 3 (להלן: "בן חמו") ולצורך מימון רכישה זו נטל האחרון  משכנתא מבנק אותה פרעה ונשאה בשיעוריה החודשיים  החברה. הערת אזהרה לטובת בן חמו והבנק הממשכן נרשמו ביום 23.3.1999.

7.      לאחר מכן נחתם חוזה לפיו הזכויות בדירה נמכרו מבן חמו לתובע שלאחריו החזקה בדירה נמסרה לתובע. בעקבות ועל סמך הסכם זה נרשמה הערת אזהרה לטובת התובע.

8.      דא עקא, החברה  לא עמדה בתשלומי המשכנתא ובשל כך היא מומשה והתובע הוצא מהבית.

9.      מכאן תביעת התובע כלפי הנתבעים להחזר התמורה אשר שילם בעבור הדירה לטענתו בסך של 160,000 ש"ח, פיצוי בגין הפרה יסודית של ההסכם בסך של 27,000 ש"ח כספי שיפוץ והשקעה בדירה בסך של 80,000 ש"ח ועוגמת נפש בסך של 30,000 ש"ח.

10.  אציין כי לאחר שמיעת התיק ועיון בשלל הראיות שהוגשו כמוצגים  התגלתה בפני תמונה קשה, לפיה התובע ששם את מבטחיו  בעו"ד שטרסלר, הולך שולל על ידו ועל ידי נתבי וחברתו, כאשר עו"ד שטרסלר לא בחל באמצעים והחתים את התובע  על מסמכים למיניהם בניגוד לטובתו תוך הפרה קשה ובוטה של חובתו הנאמנות כלפיו ותוך שהוא שם לנגד עיניו אך ורק את אינטרס החברה ואחיו נתיב, הכל כפי שיפורט להלן. אף למעלה מכך עו"ד שטרסלר הטעה את התובע ביודעין מתוך מטרה להטעותו ובכך חטא בעוולת התרמית.

טענות הצדדים

11.  התובע טוען בכתב התביעה המתוקן את הטענות כדלקמן:

א.   מבירור עם משפחת בן חמו עולה כי הוא נמלט מהארץ בשל חובות דומים אותם יצר נתיב על חשבונו.

ב.   עוד נטען כי בן חמו היה עובד של נתיב. בעת עריכת הסכם המכר בין בני הזוג אבוטבול לבן חמו היה האחרון בן 18 שנה. התובע טוען כי לא יעלה על הדעת כי הבנק הממשכן נתן הלוואה לאדם בן 18 שנה. עוד נטען כי מבירור שנערך עולה כי יש לווה נוסף בעסקה עם בן חמו והוא אביו של בן חמו.

ג.    התובע טוען כי לאחר השתלשלות האירועים הנ"ל פנה למשטרת ישראל מחלקת הונאה שם התברר לו כי בידי המשטרה עדות ל- 32 תרגילי עוקץ שנערכו על ידי נתיב וכי החקירה כנגד נתיב ועו"ד שטרסלר עדיין בעיצומה. התובע טוען כי עו"ד שטרסלר ונתיב הם אחים אשר היו חלק מקנוניה ותרגילי עוקץ.

ד.   התובע טוען כי עניין לנו בשתי עסקאות נוגדות כאשר הראשונה נערכה בשנת 1998 ולאחריה נערך הסכם עם בן חמו  כאשר אף אחת מהעסקאות לא נגמרה ברישום.