לפניי תביעה לתשלום תגמולי ביטוח עקב אירוע פריצה.
רקע כללי מוסכם -
1. שתי התובעות הינן חברות בבעלות אותם הבעלים ועוסקות בשיווק סיטונאי של מזון ומשקאות חריפים ובייצור ערק (להלן ביחד: " התובעות"). עד תחילת 2010 ניהלו התובעות את עסקיהן במבנה באזור התעשייה בנצרת עלית (להלן: " המבנה הישן"). לתובעות היה "ביטוח בתי עסק" של הראל חברה לביטוח בע"מ, הנתבעת 1 (להלן: " המבטחת"), שנערך באמצעות סוכן הביטוח מר סוהיל עיסאוי, הנתבע 2 (להלן: " הסוכן").
2. במסגרת הרחבת הפעילות העסקית של התובעות, התכוונו התובעות להעביר את עסקיהן למבנה חדש באזור התעשייה "ציפורית" בנצרת (להלן: " המבנה החדש" או " המפעל"). התובעות פנו לסוכן וביקשו ממנו לפעול לעריכת פוליסת ביטוח מעודכנת אצל המבטחת, לקראת המעבר.
3. בין התובעות לבין הסוכן לבין המבטחת הוחלפו מספר רב של מסמכים אשר הצדדים חלוקים באשר למשמעותם, אך אין מחלוקת כי בין היתר הוחלפו הצעות ביטוח, דוחות של סוקר שביקר במבנה החדש, מסמכים באשר לאמצעי מיגון ותכתובות רבות נוספות.
4. התובעות החלו את פעילותן במבנה החדש בחודש מרץ 2010.
5. בסוף חודש אוגוסט 2010 פרצו אלמונים למבנה החדש, גרמו לו נזקים ונטלו סחורה (לעיל ולהלן: " הפריצה"). הצדדים חלוקים לגבי שאלות כגון מתי בדיוק ארעה הפריצה ומתי גילו התובעות את הפריצה - ביום 29.8.10 (שהיה יום א' בשבוע) או ביום 30.8.10 (יום ב') - ועל כך עוד נרחיב בהמשך, אך העובדה שהפריצה אכן התרחשה אינה שנויה במחלוקת.
טענות הצדדים -
6. התובעות טוענות כי המשמעות המצטברת של מכלול המסמכים שהוחלפו בין הצדדים הינה כי בינן לבין המבטחת נכרת חוזה ביטוח לגבי המבנה החדש ומכאן שעל המבטחת לשלם להן תגמולי ביטוח בשל הנזקים עקב הפריצה. לחילופין, טוענות התובעות כי אם ייקבע שלא נכרת בין הצדדים חוזה ביטוח, אזי שהדבר נובע מרשלנותם של הסוכן והמבטחת וממצגי שווא שהם הציגו בפני התובעות - ולכן יש לחייבם לפצות את התובעות בגין נזקיהן.
7. באשר לגובה הנזק - טוענות התובעות כי המדובר בסך של כ-870,000 ש"ח בגין עלות הסחורה שנגנבה ונזק לתשתיות ולמבנה, סך של כ-250,000 ש"ח בגין נזקים ממוניים ולא-ממוניים הנובעים מהפרת חוזה הביטוח, וריבית מיוחדת בשיעור המקסימאלי בהתאם לסעיף 28א' לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: " חוק חוזה הביטוח"). סך התביעה - למעלה מ-1,120,000 ש"ח.
8. המבטחת והסוכן הגישו כתב הגנה משותף. טענת ההגנה העיקרית היתה כי אמנם הועברו הצעות ביטוח מטעם התובעות לגבי המבנה החדש, אך התגבשותו של חוזה ביטוח היתה מותנית בקיום מספר רב של תנאי מיגון אשר לא מולאו ולכן מעולם לא נכרת חוזה ביטוח ולא הונפקה פוליסת ביטוח. בנוסף, נטען כי הפריצה ארעה לפנות בוקר ביום 29.8.10, וכי התובעות ידעו על כך באותו יום, אך פעלו בחוסר תום לב ותוך ניסיון מרמה, עת ניסו במהלך יום זה להשיג אישורים שהיו חסרים לצורך השתכללותו של חוזה הביטוח, והודיעו למבטחת באמצעות הסוכן שהפריצה התגלתה רק ביום 30.8.10. לחילופין, טוענת המבטחת כי התובעות לא התקינו את אמצעי המיגון הנדרשים ובכך לא הקטינו את הסיכון מפני פריצה כגון זו שאירעה.
9. באשר לגובה הנזק - מוכחש האמור בחוות הדעת מטעם התובעות, ולחילופין - נטען שמכל סכום שייפסק, ככל שייפסק, יש לקזז את דמי הפרמיה לגבי הפוליסה הנטענת (שמעולם לא שולמו) ואת ההשתתפות העצמית שהיתה נקבעת בפוליסה כגון זו אשר לקיומה נטען.
המסכת הראייתית -
10. מטעם התביעה העידו מר עלאא קעואר (אחד ממנהלי התובעות, להלן: " עלאא", לגבי תצהירו ת/1); מר ענאן קעואר (אחיו של עלאא ובעלים נוסף של התובעות, להלן: " ענאן", לגבי תצהירו ת/2); מר סעיד סאלם (המנהל האדמיניסטרטיבי של התובעות ומנכ"ל התובעת 2, להלן: " סאלם", לגבי תצהירו ת/3); מר ערן אייזיק (מומחה בתחום מערכות אבטחה ומיגון, להלן: " אייזיק", לגבי חוות דעתו ת/6); ומר אבי אייזיק (שמאי מטעם התביעה, להלן: " שמאי התביעה", לגבי חוות דעתו ת/7). עלאא, ענאן וסאלם יחדיו יכונו להלן: " מנהלי התובעות".
11. מטעם ההגנה העידו מר קונסטנטין מילנסקי (הסייר של חברת האבטחה, להלן: " הסייר", בעדות ראשית); גב' ביאן זועבי (ממשרדו של הסוכן, להלן: " זועבי", לגבי תצהירה נ/9); הסוכן (לגבי תצהירו נ/10); מר גיל קלר (סוקר סיכוני הביטוח מטעם המבטחת, להלן: " קלר", לגבי תצהירו נ/11); מר שבתאי עזר (מומחה בתחום מערכות אבטחה ומיגון מטעם המבטחת, להלן: " עזר" לגבי שתי חוות דעת מטעמו - נ/12 ו- נ/13); הגב' ליזי חזק (חתמת אצל המבטחת, להלן: " חזק", לגבי תצהירה נ/14); ורו"ח אלי זיתוני (להלן: " זיתוני", לגבי חוות דעתו נ/16).
דיון והכרעה -
12. לאחר שבחנתי את הראיות ושקלתי את טענות הצדדים, עמדתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה. לשיטתי לא הוכח כי נכרת חוזה ביטוח בין הצדדים ואין חבות במישור החוזי, אך הדבר נובע מרשלנותם של כל הצדדים המעורבים בפרשה ויש ברשלנות מצד הסוכן והמבטחת כדי לחייבם בתשלום חלקי במישור הנזיקי - והכל מחמת הנימוקים אשר יפורטו להלן.
העובדות שהוכחו לגבי השתלשלות האירועים -
13. נסקור את הנתונים שהוכחו לגבי רצף האירועים כרונולוגית, בתמצית ככל שניתן, כאשר יש לבצע אבחנה בין האירועים לפני קרות מקרה הביטוח (הפריצה) לבין האירועים לאחר מכן.