פסק-דין בתיק ת"א 3097/09

1.           ביום 2.3.09 הוגשה לבית משפט זה בת"א 3097/09 תביעה מטעמו של עו"ד חיים שפרן, ככונס נכסים על זכויותיו של מוחמד טאהא עבד אלקאדר ג'אבר (להלן - מוחמד ג'אבר), באמצעות עו"ד קרמר, להצהרה בדבר זכויותיו של מוחמד ג'אבר בנכס מקרקעין הסמוך ליישוב אורנית, וידוע כחלקה 24 בגוש 4 (להלן - המקרקעין). על פי הנטען בתובענה, אביו המנוח של מוחמד ג'אבר ושל אחיו, הנתבעים 1-6, היה בעליהם של המקרקעין. אחר פטירתו, ירשו צאצאיו את הזכות במקרקעין ומכרוה ביום 15.2.94 למוחמד ג'אבר. בהמשך אף ניתן צו ירושה בבית הדין השרעי בקלקיליה, שבו אושרה הסתלקות האחים לטובת מוחמד ג'אבר.

2.           ברקע הדברים, תובענה שהוגשה לבית משפט זה בתיק ה"פ 3263/04 בידי יוסף מימון, נגד מוחמד ג'אבר, ביום 17.6.04. בתובענה זו עתר יוסף מימון להצהרה, כי בידיו מלוא זכויות הבעלות והחזקה במקרקעין, וכן לאכיפת הסכם מיום 23.2.04 בינו לבין מוחמד ג'אבר. ביום 28.6.04 הודע לבית המשפט על הסכמה למתן פסק דין חלקי בין יוסף מימון לבין מוחמד ג'אבר בדבר זכויות יוסף מימון במקרקעין, ומינוי כונסי נכסים על הנכס. מסמך זה נושא עליו, לכאורה, את חתימתו של יוסף מימון ואת חתימתו של מוחמד ג'אבר. בית המשפט נעתר למבוקש ונתן להסכמה תוקף של פסק דין חלקי.

3.           בהמשך לפסק דין חלקי זה, הוגשה כאמור תובענה בת"א 3097/09 בידי עו"ד קרמר, מטעם עו"ד שפרן ככונס נכסים של זכויות מוחמד ג'אבר, להצהרה אודות זכויותיו של מוחמד ג'אבר במקרקעין, זכותו להעברת זכויותיו כפי שנעשה בהסכם מיום 23.2.04 והסמכת כונס הנכסים להעביר את הזכויות לצדדים שלישיים.

4.           על פי הנטען בכתב תביעה זה, הנדון בפניי עתה, ביום 23.2.04 התקשר מוחמד ג'אבר עם צד שלישי בהסכם למכירת מלוא זכויותיו במקרקעין, על מנת שאלו יועברו על שם התובע מס' 8, אלי מימון. כמו כן, חתם על תצהיר המאשר את זכויותיו; על ייפוי כוח בלתי חוזר, המסמיך את עו"ד שפרן להעברת המקרקעין על שם מימון; וכן חתמו הצדדים על הצהרות לטובת מיסוי מקרקעין. על פי הנטען, אחר שהתגלעו קשיים ברישום הזכויות במקרקעין על שם מימון, פנה עו"ד שפרן, ככונס נכסים, בשמו של מוחמד ג'אבר לבית משפט זה במסגרת תיק ה"פ 3263/04 הנ"ל, בבקשה למתן סעד הצהרתי בדבר זכויות מוחמד ג'אבר במקרקעין ובדבר התחייבותו להעביר את הזכויות לאחרים, כאמור בהסכם מיום 23.2.04. על פי האמור בכתב התביעה, ברקע התובענה מצוי גם חוסר שיתוף פעולה מצדו של מוחמד ג'אבר ביישום ההסכם.

5.           בתגובה לתובענה זו טען מוחמד ג'אבר, באמצעות בא כוחו, עוה"ד חנא, כי המסמכים שצורפו לכתב התביעה, ונחזים להיות נושאים את חתימתו, הינם כולם מזוייפים, וכי הוא לא התקשר בכל הסכם כנטען. כן נטען, כי המסמך המתיימר להיות צו ירושה של בית הדין השרעי בקלקיליה מזויף אף הוא.

בנוסף, ביום 1.9.10, בעקבות החלטת בית המשפט העליון בתיק רע"א 2066/10, הגיש מוחמד ג'אבר, באמצעות עו"ד חנא, תובענה למתן סעד הצהרתי בדבר בטלות פסק הדין בה"פ 3263/04, ואף בה נטען כי מדובר במסמכים מזוייפים (ת"א 425-09-10).

הדיון בתובענות אוחד.

6.           משך זמן התעכב הדיון בתובענות, אחר שתהליך המצאה לחו"ל לנתבעים 1-6, אחיו של מוחמד ג'אבר המתגוררים בירדן, לא הושלם. בסופו של דבר, הגיעו ביום 24.11.11 עוה"ד קרמר ועוה"ד חנא להסדר לקידום בירור התובעות, כדלקמן:

"מקובל עלינו כי התביעה בדבר השאלה אם המסמכים מזויפים או לא מזויפים, מכריעה את ההליך לכאן או לכאן. לכן, איננו רואים צורך בהגשת ראיות, מלבד חוות דעת המומחה [מומחה לכתבי יד מטעם בית המשפט - הח"מ], אלא אם תוכנה של חוות דעת המומחה תצריך זאת, משום שמסקנתו לא תהיה חד משמעית".

בהמשך, ניתנה גם הסכמת נתבע 7 לכך שממצאי המומחה יחרצו את גורל התיק, כך שאם יתברר כי חתימתו של מוחמד ג'אבר על המסמכים שבמחלוקת מזויפת - אין לשנות את הרישום ויש לבטל את ההערה, ואם יתברר כי חתימתו אותנטית - יש להשלים את הרישום על פי ההסכם הנטען, בכפוף להמצאת אישורי מיסים (פרו' מיום 7.7.11, ע' 9). כמו כן הוסכם בהמשך, כי המומחה יהיה ממומחי משטרת ישראל - המז"פ.

7.           ביום 27.3.12 הוגשה לתיק בית המשפט חוות דעת שנערכה בידי מומחית המז"פ, הגב' ליאת רוטנברג. בחוות הדעת נבחנו 8 קבוצות "חתימות בטיעון" - הן חתימות הנחזות להיות חתימותיו של מוחמד ג'אבר, לטענת מימון ולטענת עו"ד קרמר בשם עו"ד שפרן ככונס נכסים של מוחמד ג'אבר - אל מול דוגמאות כתב יד בשם מוחמד ג'אבר. תוצאת הבדיקה באותה עת הייתה "זיהוי מספר אי התאמות" בין תכונות הכתיבה ב"חתימות שבטיעון" לבין דוגמאות כתב היד.

8.           בתגובה לכך הלין עוה"ד קרמר על כי לא צורפו לחוות הדעת דוגמאות החתימה, וכן ביקש לוודא כי לפני המומחית תצהירים חתומים בידי מוחמד ג'אבר, אשר הוגשו לבית משפט זה ולבית המשפט העליון במסגרת תיק רע"א 2066/10, בקשר עם דרישתו של מוחמד ג'אבר לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן בה"פ 3263/04. בהמשך לכך דאגה הפרקליטות לצירוף דוגמאות החתימה שעמדו בפני המומחית, אשר עקב טעות נשמטו מנספחי חוות הדעת. כמו כן הובהר, כי לפני המומחית עמדו דוגמאות חתימה שנתן מוחמד ג'אבר לצורך עריכת חוות הדעת, ולא באו לפניה דוגמאות כתב יד אקראיות. או אז, בדיון מיום 24.6.12, הוסכם כי לפני המומחית יובאו דוגמאות כתב יד אקראיות של מוחמד ג'אבר, כאשר עוה"ד חנא ימציא לבאת כוח הפרקליטות מסמכים מקוריים, ובהם חתימת מרשו, מהמועדים שסביב החתימות שבמחלוקת (מחודש ספטמבר 2003 ועד חודש אוגוסט 2004). כן הוסכם, כי יומצא נוסח מקורי של התצהירים שהוגשו בתיקי בית המשפט מטעמו. עם קבלת המסמכים נקבע, כי על המומחית להשלים את חוות דעתה, לאחר שתופנה תשומת לבה לטיעוניו של עוה"ד קרמר כנגד חוות הדעת, כפי שהייתה באותו שלב, וזאת חלף שאלות הבהרה. זכותם של הצדדים לפנות בבקשה להפניית שאלות הבהרה לחוות הדעת המשלימה, נשמרה.

9.           ביום 18.3.13 הובאה לפני בית המשפט חוות דעת נוספת, החתומה בידי המומחית, ליאת רוטנברג, לאחר שהוספו לעיונה מסמכים נוספים הנושאים "חתימות בטיעון" וכן דוגמאות כתב יד של מוחמד ג'אבר. בניגוד לחוות הדעת הקודמת, שתוצאתה הייתה "מספר אי התאמות" בין החתימות שבטיעון לבין דוגמאות החתימה, עתה הועלתה עוצמתה של מסקנת חוות הדעת. כך נכתב בחוות הדעת המשלימה:

"לא מצאתי זהות בתכונות כתיבה בין החתימות שבטיעון... לבין דוגמאות כתב יד וחתימה בשם מוחמד עבד אלקאדר ג'אבר שקיבלתי לבדיקה".

חוות הדעת גם התייחסה לשאלה האם ייתכן שמדובר בסילוף עצמי של החתימות, ושללה אפשרות זאת. נכתב, כי קשה מאוד לבצע סילוף מושלם, וככל שיש יותר כתב יד, כמו במקרה דנן, הסילוף נעשה קשה ומסובך. כאשר נעשה סילוף, יש בו אותות למאמץ, ולקונפליקט בין תכונות הכתב המודעות והלא מודעות ולניסיון לכתוב אחרת. במצב כזה, הכתיבה נראית פחות מיומנת מכתב ידו הטבעי של הכותב, יש חוסר שקף, חוסר עקביות ולעיתים רעד והיסוס בכתיבה. המומחית מצאה, כי החתימות שבמחלוקת הן שוטפות ומהירות, תכונות הכתיבה בהן עקביות וכי אין בהן הסימנים לכתב יד מסולף.

10.       בעקבות חוות הדעת המשלימה, ביקש עוה"ד קרמר לחקור את המומחית בחקירה נגדית, תחת האפשרות שניתנה לו להפנות שאלות הבהרה. בדיון מיום 12.6.13 נחקרה המומחית, ולאחר מכן, ביום 30.6.13 נשמעו סיכומי הצדדים, אחר שהוגשה תמצית טיעון בכתב.

11.       כעולה מטיעוני עו"ד קרמר בסיכומיו, אין הוא מתכחש להסכמות שהושגו, ומקובל עליו כי אם בית המשפט ישתכנע כי קביעתה של המומחית בחוות הדעת מבוססת, זכאי מוחמד ג'אבר, באמצעות בא כוחו עוה"ד חנא, לקבלת תביעתו, ודין התביעה שהוגשה בידיו של עוה"ד קרמר, להידחות. עם זאת נטען בסיכומים, כי העובדה שלא נשמעו ראיות נוספות חיצוניות, מלבד חוות דעת המומחית, וכי מוחמד ג'אבר לא נחקר, וכך גם הנוטריון שאימת את החתימות, יש בה כדי להקים ספק באשר למסקנת חוות הדעת ולאפשר הבאת ראיות נוספות מטעמו (לאחר שתושלם מסירה כדין של כתב התביעה בת"א 3097/09 לנתבעים 1-6, אחיו של מוחמד ג'אבר).

דיון

12.       אין בידי לקבל את הטיעון, כי אי שמיעת עדותו של מוחמד ג'אבר, כמו גם של הנוטריון, מכרסמת בחוות דעתה של מומחית המז"פ. טיעון זה עומד בסתירה ישירה להסדר שעליו הוסכם בין הצדדים, באשר לאופן בירור השאלה אם התביעה שהוגשה באמצעות עוה"ד קרמר מבוססת על מסמכים מזויפים, אם לאו. הטיעון אף אינו עולה בקנה אחד עם דבריו של עוה"ד קרמר בסיכומיו, כי "אילו לא הייתה לי איזושהי טענה כנגד המומחית, בעקבות החקירה הנגדית, בכך היה נגמר העניין... מובן שאם בית המשפט ישתכנע שקביעתה של חוות הדעת מבוססת, אני מסכים שאין לי זכות להגיש ראיות נוספות" (פרו' מיום 30.6.13, ע' 40, שורות 15-20). כאמור, בהסכמת הצדדים נאמר, כי הם אינם "רואים צורך בהגשת ראיות, מלבד חוות דעת המומחה, אלא אם תוכנה של חוות דעת המומחה תצריך זאת, משום שמסקנתו לא תהיה חד משמעית". הסכמה זו סותרת מניה וביה, טענה על פיה היעדר הראיות נוספות מקים כשלעצמו ספק באשר לחוות דעת המומחית.