פסק-דין בתיק ת"א 23832-03-11

1.      התובעים, אילן ורחל איפרגן הזמינו מהנתבעת חברת פונטין מזרקות בע"מ הספקה והתקנה של בריכה שחיה בחצר ביתם בקיבוץ בחן בהתאם להסכם מיום 13.6.10 תמורת סך  של 62,000 ש"ח וכן מע"מ כמפורט בהסכם.

לטענת התובעים עבודת ההתקנה של הבריכה על ידי הנתבעת היתה רשלנית ועל כן חדרו מי גשם לחללים, דבר שגרם להתרוממות הבריכה אל מעבר לשפת ריצוף העץ בו הותקנה ולקריעת כלל החיבורים בהם היתה מחוברת. התובעים צירפו לתביעתם חוות דעת שמאי מטעמם של מר ישראל אביטל המפרטת שהנזק הנגרם להם הינו בגובה 82,650 ש"ח.

2.      הנתבעת בכתב הגנתה הכחישה רשלנותה. כן טענה שהתובעים לא שילמו את מלוא התמורה נותרו חייבים סך של 11,000 ש"ח וכן מע"מ. לטענתה הנזק נגרם כתוצאה מסחף שנוצר בעקבות ירידת גשמים ממושכת ובשל תוואי השטח והבניה באזור מגורי התובעים. עוד הגישה הודעת צד ג' כנגד קיבוץ בחן. כן הוגשה מטעמה חוות דעת שמאית של  ינון שטרית פסיפיק שמאים.

3.      קיבוץ בחן בכתב הגנתו טען דחה הטענות נגדו. כן טען לרשלנות הנתבעת בביצוע עבודת ההתקנה של הבריכה.  עוד טען לכך שהתובעים בנו הבריכה ללא כל היתר כדין. לחילופין טען לכח עליון בלתי צפוי.

4.      בהמשך הגישה הנתבעת חוות דעת מהנדס, של המהנדסים דוניו דוד לפיה הנזק אירע שכן התובעים רוקנו הבריכה על מנת לנקותה וכי מי הגשם שהגיע גרמו לכניסת מים מתחת לבריכה ויצרו לחצים להרמת הבריכה. מיד לאחר מכן הבריכה מולאה במים ואז נוצר הנזק של התרוממות הבריכה.

5.      צד ג' הגיש אף הוא חוות דעת מהנדס מטעמו, של המהנדס יקי נחמן לפיה התרוממות הבריכה הינה כתוצאה מביסוס לקוי, מאחר ואם תחתית הבריכה היתה מבוססת על מצע ראוי ומצופף לא היתה מתאפשרת חדירת מי גשם אל האדמה. בהמשך קובע המומחה שחדירת מי הגשם והצטברותם מתחת לבריכה היתה יכולה להתאפשר בשל עבודות תשתית לקויות הן בביסוס והן במילוי חוזר בהיקף הבריכה. כן מאחר והבריכה הוקמה באיזור שהאדמה בו אדמה חקלאית ותופחת אזי היה מקום להתייעץ עם יועץ ביסוס קרקע ולנהוג בהתאם, דהיינו להדק האדמה מתחת לבריכה ובדפנות הבריכה,. כן היה צורך לחפור ולהחליף את האדמה הקיימת באדמה מתאימה.

בדיון ההוכחות שהתקיים הוברר שהתובעים נשאו במחצית שכר המומחה מר נחמן ומשכך חוות דעת זו הינה גם מטעמם.

לדיון ההוכחות לא התייצבו שמאי התובעים ושמאי הנתבעת ומשכך נמשכו חוות דעת שמאים אלה מתיק בית המשפט.

6.      דיון משפטי:

מה הוא הגורם  לנזק שנגרם לבריכה?

המהנדס דוניו קבע שהנזק נגרם כתוצאה מכך שהבריכה היתה ריקה ממים. איני יכולה לקבל מסקנתו זו שכן לא הוצגו כל ראיות כיצד הגיע למסקנה זו. יתרה מכך, יום לאחר האירוע ניתן לראות מהתמונות שהבריכה מלאה במים. האם לאחר שנגרם הנזק לבריכה והבריכה התרוממה ימהרו התובעים למלא בה מים? אין זה סביר והגיוני.

מנגד העיד המהנדס נחמן שהנזק נגרם בשל הידוק לא נכון של הבריכה, כאשר מי גשמים חדרו (ראה עמ' 27 שורות 2-5 לפרוטוקול). למרות חקירתו הנגדית שב וקבע שהנזק נגרם בשל הידוק הקרקע. כן הסביר שגם אם הבריכה לא היתה מלאה במים אולם התשתית היתה מהודקת אזי לא היה נגרם הנזק לבריכה (ראה עמ' 27 שורות 25-26). מחוות דעתו זו למדה אני שהכשל נגרם בשל הידוק לקוי, עבודה שהיה על הנתבעת לבצע בהתאם להסכם שבין הצדדים.

מעדות מר לדר מהנתבעת לא התרשמתי שקיבל יעוץ מקצועי טרם התקנת הבריכה. אף מר לדר בעצמו העיד שלא זוכר כלל האם התייעץ עם המומחה דוניהו לפני שהתקין את  הבריכה למרות שנוהג להתייעץ עימו (ראה עמ' 14 שורות 11-13 לפרוטוקול).

כעולה מן העדויות עבודות ההרחבה באיזור הקיבוץ החלו קודם להתקנת הבריכה, (ראה תשובה 14 לתשובות התובע - מוצג ד' לתיק המוצגים מטעם הצד השלישי). הווה אומר לא ניתן לטעון שעבודות ההרחבה הן שגרמו לסחף. משהחלו קודם עבודות ההרחבה,היה על הנתבעת כבעל מקצוע מיומן לפנות ולברר את הסיכון בבניה הבריכה על גבי סוג האדמה שבנדון ומיקומה.

הנתבעת אף לא הגישה כלל את הוראות היצרן ולא הזמינה לעדות עד כלשהו מהיצרן על מנת שיעידו שאכן פעלה היא במיומנות ועל פי הוראות יבואנית הבריכה.

משכך ולאור האמור לעיל סבורני שהנתבעת התרשלה בהתקנת הבריכה, לא פעלה כפי שמצפים אנו מחברה מקצועית אשר מתקינה בריכות,  וגרמה לנזק התובעים.

7.      הנתבעת הגישה הודעת צד ג' כנגד קיבוץ בחן. לאור חוות הדעת אשר אף לא אחת מהן הטילה האחריות לנזק על כתפי צד ג' לא ברור מדוע הוגשה הודעת צד ג' כנגד קיבוץ בחן. עוד עלי להוסיף שעלה מהעדויות שהיה צורך בקבלת היתרים מתאימים להתקנת הבריכה, כאשר לא נעשתה כל פניה לצד ג' מהתובעים או מהנתבעת לקבלת ההיתרים.  ראה לענין זה עדות השמאי דונהיו (עמ' 11 שורות 20-21) לפיה קיימת חובה לקבלת היתר בניה לבריכה אולם לא הוגשה כל בקשה כזו. משכך איני סבורה שהנתבעת הוכיחה ההודעה כנגד הקיבוץ.

בסיכומיה טוענת הנתבעת שהיה על צד ג' לבצע תשתית מתאימה למניעת סחף וחול. כלל לא הוכח בפני שצד ג' היה מעורב או שידע על התקנת הבריכה. כן לא הוצגה כל תשתית ראייתית לכך שצד ג' לא פעל כנדרש ולא ביצע תשתית מתאימה למניעת סחף במקום.

8.      מהו הנזק שנגרם לתובעים? כפי שפירטתי לעיל חוות דעת השמאי מטעמם הוצאה מתיק בית המשפט. בחקירתו הודה התובע שהבריכה נמכרה וכי מילא הבור בחול (ראה עמ' 9 שורות 30-31 לפרוטוקול). כן הודה שלא ביצע כל תיקונים. אם נמכרה הבריכה מן הראוי היה להביא ראיות באשר למחיר בו נמכרה הבריכה שכן יש להעמיד אדם במקום בו היה טרם אירוע הנזק.  בסיכומיהם טוענים התובעים שהבריכה נמכרה בסך של 10,000 ש"ח. לא ברור מדוע לא הובאו ראיות לכך.  משלא הובאו כל ראיות למחיר בו נמכרה הבריכה, אזי לא אוכל לקבוע כל סכום לפיצוי התובעים בגין זאת שכן לא הוצגה על מניעה להציג המסמכים הקשורים למכירת הבריכה אשר הינם מהותיים לצורך קביעת נזק התובעים ולא אוכל לפסוק על דרך האומדנא במקרה זה.