פתח דבר
:
1. בפניי תביעה לאכיפת חוזה מכר דירה ותביעה כספית על סך 115,000 ש"ח.
2. על פי הנטען בכתב התביעה, חתמו הצדדים ביום 22/12/11 על הסכם מכר לפיו רכשו התובעים, אלי ומיטל חיון (להלן: "
התובעים
"), את דירתם של הנתבעים, פרץ וזהבה ללקי (להלן: "
הנתבעים
"), הידועה כדירה ברחוב המרגנית 24/1 ביקנעם עילית והרשומה בלשכת רישום המקרקעין כחלקה 245/6 בגוש 11097 (להלן: "
הדירה
"). התובעים טענו כי בינם לבין הנתבעים השתכלל חוזה מחייב, על כן התבקש בית המשפט לאכוף את ביצועו ולחייב את הנתבעים בתשלום הפיצוי המוסכם על פי החוזה בסך של 115,000 ש"ח בשל הפרתם אותו.
3. הנתבעים טענו מנגד כי מעולם לא נכרת חוזה מכר בינם לבין התובעים כיוון שלא היתה גמירות דעת מצד התובעים לגבי האמור בהסכם, בעיקר לעניין מועד מסירת החזקה בדירה, ועל כן, דין התביעה להידחות.
4. במקביל להגשת התביעה הגישו התובעים בקשה להפקדת התשלום הראשון על פי ההסכם בסך של 115,000 ש"ח בקופת בית המשפט, עד להכרעה בתובענה. הנתבעים לא הגיבו לבקשה, על כן, התרתי לתובעים לעשות כן והם הפקידו את הסכום האמור בקופת בית המשפט ביום 26/02/12.
5. במסגרת התובענה הגישו התובעים בקשה לצו מניעה זמני המורה לנתבעים להימנע ממכירת הדירה. הנתבעים הודיעו כי אין בכוונתם לבצע כל דיספוזיציה בזכויות בדירה ועל כן לא התנגדו למתן הצו ובקשתם של התובעים נתקבלה בכפוף להפקדת סך של 5,000 ש"ח בקופת בית המשפט.
6. בתיק נשמעו ראיות הצדדים. מטעם התובעים העידו שני התובעים, אשר הגישו תצהירי עדות ראשית. מטעם הנתבעים העידו שני הנתבעים, בנם, מר רונן ללקי, ומר אבירם סופנבוים - בעלים של דירה אחרת אותה ביקשו הנתבעים לרכוש ממנו תחת הדירה נשוא התביעה, אשר הגישו תצהירי עדות ראשית, וכן עו"ד איליא עבד, אשר ייצג את הנתבעים בעסקת המכר.
תמצית טענות התובעים
:
7. התובעים טענו כי ניהלו עם הנתבעים בסיוע מתווכים מו"מ לרכישת הדירה ולאחר שסוכם ביניהם מחירה בסך של 1,150,000 ש"ח החלו באי כוחם, עו"ד גלית אלדר מטעמם ועו"ד איליא עבד מטעם הנתבעים, לנהל מו"מ לכריתת החוזה ולהחליף ביניהם טיוטות הסכם, ובמקביל הם פעלו לעריכת שומה לנכס ובהליך אישור עקרוני לקבלת משכנתא, אשר ניתן.
8. התובעים טענו כי קבעו להיפגש עם הנתבעים ביום 22/12/10 במשרדי ב"כ הנתבעים בשעה 18:00, אולם הם נתקלו בפקקי ענק והודיעו להם טלפונית על האיחור הצפוי מספר פעמים. כשהגיעו למשרדי ב"כ הנתבעים בשעה 19:30 התברר להם כי הנתבעים כבר חתמו על ההסכם ועל כל המסמכים הנדרשים וחסרה רק חתימתם לקיומו. לטענתם, כשהחלו לחתום על העתקי ההסכם, גילו כי תאריך מסירת החזקה בדירה שונה מה-14/02 ל-19/02. לשאלתם, הסביר להם ב"כ הנתבעים כי השינוי נעשה לבקשת הנתבעים, ועל אף מורת רוחם מכך, שכן התובעת צפויה היתה ללדת בתחילת חודש מרץ, הסכימו לשינוי האמור והמשיכו לחתום על המסמכים.
9. התובעים טענו כי לאחר שסיים התובע מס' 1 לחתום על כל ששת העותקים של ההסכם הוא ביקש לשלוח פקס ממשרד ב"כ הנתבעים בנושא פרטי שלו בעניין דחוף הקשור לעבודתו כמנכ"ל חברת פיננסים, אולם ב"כ הנתבעים הביע מורת רוח מבקשתו וציין בנימה תוקפנית כלפיו כי אינו מוכן לחכות עוד דקה עקב החג שחל באותם ימים. על רקע זה נוצר ביניהם ויכוח, ללא קשר וללא התערבות הנתבעים כלל, שבסיומו הם נאלצו לנטוש את המשרד. לטענתם, בשום שלב ביציאתם מחדרו של ב"כ הנתבעים לא הודיעו הנתבעים כי הם מבטלים את ההסכם אלא התובע ציין כי אם ימשיך ב"כ הנתבעים בהתנהגותו, יתר הדברים יתנהלו במשרד באת-כוחם. כמו כן, לטענתם, עד אותו שלב נחתמו על ידי שני הצדדים כל ההסכמים והמסמך היחידי שלא נחתם (על אף שהפרטים בו מולאו על ידי בא-כוחם) הינו טופס הדיווח למס שבח.
10. התובעים טענו כי בעת שעזבו את משרד ב"כ הנתבעים הם הודיעו מפורשות כי ימשיכו במימוש ההסכם ושעה לאחר החתימה אף שוחח התובע עם המתווך והודיע כי מבחינתו נחתם הסכם ויש להמשיך בקיומו. לטענתם, ביום א', לאחר שנרגעו הרוחות, שלחה ב"כ הודעת מייל לב"כ הנתבעים, בה ביקשה להמשיך עם מימוש ההסכם ולהעביר את התשלום הראשון על פי ההסכם בסך של 115,000 ש"ח, אולם, ב"כ הנתבעים סירב לכך וטען כי לכאורה לא נכרת הסכם. כמו כן, ביום ג' התקשר התובע לנתבע וביקש להמשיך במימוש ההסכם, אולם הנתבע סירב לכך וטען כי העיכוב שנוצר הינו "סימן משמיים".
11. התובעים טענו כי המחלוקת היחידה שהיתה - בעניין מועד מסירת החזקה בדירה, נפתרה במהרה במהלך החתימה על ההסכם ולאחר שנפתרה חתם התובע על ההסכם ובכך הביע בצורה מפורשת כי כל התנאים מקובלים עליו. לטענתם, הצדדים הסכימו על כל תנאי ההסכם, הביעו גמירות דעת וחתמו עליו ועל כן, השתכלל ביניהם חוזה מחייב, אולם הנתבעים סרבו להעביר להם עותק חתום של ההסכם ולכן לא נרשמה הערת אזהרה והעסקה לא דווחה למס שבח.
12. התובעים טענו כי על פי האמור בסעיף 9.2 להסכם, שום שינוי בתנאי ההסכם לא יכול להיעשות אלא בכתב וכיוון שהם לא נתנו כל הודעת ביטול בכתב, הרי שההסכם תקף ויש להורות על אכיפתו. לטענתם, יש ליתן צו הצהרתי כי השתכלל חוזה בין הצדדים, להורות על רישום הערת אזהרה לטובתם בלשכת רישום המקרקעין בגין עסקת המכר ולחייב את הנתבעים, בכפוף לקבלת התמורה, למסור להם את החזקה בדירה, לדווח על העסקה למס שבח ולהעביר את הזכויות בדירה על שמם. כמו כן, לטענתם, התנהלות הנתבעים מהווה הפרה יסודית המזכה אותם בפיצוי כספי בסך של 115,000 ש"ח ללא הוכחת נזקם, כאמור בסעיף 10.3 להסכם.
13. בנוסף לכך, מבקשים התובעים מבית המשפט להתיר להם לפצל את סעדיהם, היות שבמועד הגשת התביעה טרם התגבשו נזקיהם.
תמצית טענות הנתבעים
:
14. הנתבעים טענו כי ביקשו לרכוש לעצמם דירה אחרת אשר התאימה לצרכיהם ברחוב לנדאור 22/35 בקרית ביאליק (להלן: "
הדירה בלנדאור
"), אשר המימון לה אמור היה להגיע ממכירת הדירה נשוא התביעה. לטענתם, הם קיבלו ממוכרי הדירה בלנדאור ארכה לחתימה על הסכם רכישתה עד ליום 23/12/11 ומועד החתימה על הסכם המכר עם התובעים נקבע ליום 22/12/11 לשעה 17:30 במשרדו של בא-כוחם דאז, עו"ד איליא עבד, כאשר פרטי העסקה נסגרו סופית רק באותו יום בינו לבין ב"כ התובעים, עו"ד גלית אלדר, באמצעות הדואר האלקטרוני וטלפונית.
15. הנתבעים טענו כי כשעתיים לפני החתימה הודיע התובע כי יאחר בשל התחייבויותיו בעבודה ולאחר מכן הודיע על עיכוב בשל פקקים בדרך ובסופו של דבר הופיעו התובעים לפגישה רק בשעה 19:45. בינתיים החתים עו"ד איליא את הנתבעים על כל מסמכי העסקה מתוך הנחה שעם הגעת התובעים למשרדו, יחתמו אף הם על המסמכים וייכרת חוזה המכר. לטענתם, כאשר הגיעו התובעים למשרדו של עו"ד איליא החל התובע להפגין יחס מתנשא ומזלזל כלפי כל הנוכחים, היה טרוד בשיחת עבודה בטלפון הנייד שלו ועסק בשליחה או קבלה של פקס במשך דקות ארוכות, נהג במשרד ב"כ הנתבעים כבשלו מבלי שקיבל או ביקש אישור לכך, תוך שהוא מתנשא בדבר היותו איש עסקים מצליח המרוויח מיליונים, ורק לאחר מכן הוא החל לחתום על טיוטות חוזי המכר, שהיו חתומים על ידם מבלי שקרא את החוזה.
16. הנתבעים טענו כי תוך כדי החתימה על עותקי ההסכם שם התובע לב למועד הפינוי הנקוב בהם, עצר את חתימתו וטען כי לא הסכים מעולם לקבל את הדירה ביום 19/02/12 וכי תנאי יסודי להתקשרותו בעסקה הינו כי הדירה תימסר לו עד ליום 14/02/12, אולם הם סירבו בתוקף לכך. בתגובה התובע קם בהפגנתיות וטען כי אם לא ישנו את טיוטת ההסכם הוא מבטל את הכל וכינה אותם בשמות גנאי. בשל כך, לטענתם, לא היה להם כל ענין להתקשר עם התובעים בעסקה והתובעים עזבו בחמת זעם את המקום מבלי שהמשיכו לחתום על יתר טיוטות החוזים ועל הטפסים הנלווים שהוכנו מראש, לרבות טופסי דיווח למשרד מיסוי מקרקעין, ייפויי כוח בלתי חוזרים ושטרות העברת זכויות, ומבלי ששילמו את התשלום הראשון על פי החוזה.