פסק-דין בתיק ת"א 151791-09

פסק הדין ניתן בתביעה כספית שהגיש התובע נגד הנתבעים על סך של 62,210 ש"ח.

על פי כתב התביעה, הנתבעים שהינם אחים ושותפים בעסקי היהלומים ביקשו להלוות ליהלומן ישראלי, מר שמואל אלישיב, סכום של 3,500,000$, ושכרו את שירותיו של התובע שהינו עו"ד על מנת שיערוך עבורם את הסכם ההלוואה ואת יתר המסמכים וההסכמים הנלווים לרבות הסכמי משכון, שיעבוד צף ושטרות משכון. לטענת התובע, סוכם ששכר הטרחה שיקבל עבור עבודתו יהיה בסך של 12,000$ בתוספת מע"מ, ולאור האמון שרחש לנתבעים בשל הקשרים המיוחדים שנרקמו בין הצדדים והיכרותם הקודמת, לא נערך הסכם בכתב והפרטים סוכמו בעל פה.

התובע טען כי ביצע את עבודתו במלואה וערך עבור הנתבעים הסכמי משכנתא והלוואה, אגרת חוב שיעבוד ספציפי, שטר משכנתא וייפוי כוח בלתי חוזר לטובת הנתבע 2, אך בתום מו"מ ארוך עם בא כוח הלווה שכלל חלופת טיוטות הסכמים ושינויים רבים, ולאחר שהסתיימה מלאכתו של התובע וכל שנותר הוא לחתום על ההסכם, החליט הלווה שלא להתקשר בעסקה. מכתב התביעה עלה כי ההתקשרות, ההתדיינות על פרטי ההלוואה וביטחונותיה, ניהול המו"מ והקשר היומיומי התנהלו עם שני הנתבעים יחד, אך הנתבע 2 ביקש ששמו לא יופיע על הסכמי ההלוואה אלא רק על ייפוי הכוח הבלתי חוזר, וצוין כי התובע מנוע מלגלות את המניע לבקשה מטעמי חיסיון עו"ד לקוח ומתוך רצון שלא לפגוע בנתבע 2. התובע מפנה לתמלילי שיחות שבהן, כך נטען, הודו הנתבעים בחוב ובשיעורו ואף הבטיחו להסדירו. כמו כן ישנה התייחסות לרשימה של פעולות אשר נקט התובע לדבריו במסגרת הטיפול בעניינם של הנתבעים, ונטען כי מדובר ברשימה לא ממצה.

לאור האמור לעיל נטען כי התובע זכאי לשכר טרחה בגין טיפולו בעסקה מכוח ההסכם בעל פה שנכרת עם הנתבעים, ולחילופין לשכר טרחה ראוי בשיעור של 1.5% משווי העסקה גם בהעדר הסכם עם הנתבעים. לחילופין נטען כי התנהגותם של הנתבעים הינה בבחינת עשיית עושר שלא במשפט ולפיכך מתבקש בית המשפט להשיב לתובע את שווי התמורה של השירות, ולחילופין לקבוע כי התובע זכאי לפיצויי ציפייה כדי מלוא הסכומים הנתבעים בגין שכר טרחתו עקב הפרת ההסכם על ידי הנתבעים והתנהלותם בחוסר תום לב.

בכתב ההגנה מטעם הנתבע 2 נטען להעדר יריבות בינו לבין התובע. כך נטען כי אין לנתבע 2 "כל צד ועניין" בעסקת ההלוואה, כי הנתבע 2 לא פנה אל התובע ולא ביקש ממנו לערוך עבורו מסמך כלשהו וכי לא הייתה כל הסכמה בין הצדדים בעניין שר טרחה. בהקשר זה צוין כי בכל טיוטות הסכמי ההלוואה שצירף התובע לא הוזכר שמו של הנתבע 2, ונטען כי התובע לא הציג ולו ראשית ראיה המראה כיצד קשור הנתבע 2 בצורה כלשהי לעסקת ההלוואה. הנתבע 2 הכחיש כל קשר בין השיחות לתמלילים אשר צורפו לכתב התביעה, וכן הכחיש כל רלוונטיות בין מה שנטען כי נאמר על ידי הנתבע 1 לגבי חובתו והתחייבותו של נתבע 2. לפיכך נטען כי התובע אינו זכאי לשכר טרחה כלשהו, ולחילופין ולשם הזהירות בלבד כי אם ימצא בית המשפט כי יש לשלם שכר טרחה ראוי, אין לחרוג מתשלום בסך של 1,000$, שכן התובע לא עמל על הכנת ההסכם אלא שלף אותו מתוכנה של טפסים מוכנים, שינה את שמות הצדדים ובכך הסתיימה עבודתו.  

לאחר הגשת כתב ההגנה מטעם הנתבע 2 הנ"ל ובטרם הגשת כתב הגנה מטעם הנתבע 1, הוגש תצהיר עדות ראשית של התובע, וכן הוגשו מטעמו שני תצהירי עדות ראשית נוספים של מר אבי יצחקוב ושל הגב' מיכל דרור.

התובע חזר בתצהיר עדותו הראשית על הטענות בכתב התביעה. כמו כן עלה מתצהירו של התובע כי הראשון שפנה אליו בעניין העסקה היה הנתבע 2 שאמר שהוא ואחיו רוצים להלוות למר אלישיב את הסכום בריבית גבוהה, ושאל את התובע אם יהיה מוכן לטפל בהכנת המסמכים ולדאוג לביטחונות המקסימאליים וכן שאל כמה זה יעלה להם. התובע הצהיר כי השיב לנתבע 2 שבעסקאות כאלה גובים בדרך כלל באחוזים משווי העסקה, אך בשל היכרותו עם הנתבעים יסכים לבצע את העבודה תמורת הסך של 15,000$ + מע"מ, ולאחר מספר ימים, בשיחת ועידה טלפונית עם שני הנתבעים שבה התמקחו על שכר הטרחה, סוכם בסופו של דבר כי הסכום יעמוד על 12,000$ + מע"מ. בנוסף הצהיר התובע כי "לפני שדוד ניתק איתי כל קשר וירד למחתרת הוא סיפר לי שהוא נמצא בצרות ... כאשר ביקשתי ממנו לשלם לי את החוב עבור עבודתי הוא הבטיח לי שאחיו אמור להגיע לארץ תוך שבועיים ולשלם את החוב". על פי תצהירו של התובע, נודע לו כי הנתבעים מצויים בקשיים כלכליים מזה תקופה ארוכה וכן התברר לו כי הנתבעים "עקצו" גם חבר טוב שלהם, מר אבי יצחקוב, אשר הגיש נגדם תביעה לאכיפת פסק בורר בסך של 1,000,000$.

מר יצחקוב ערך תצהיר עדות ראשית שלפיו היה קשור אל הנתבעים בעבר ביחסים עסקיים וחבריים קרובים, וכי גם התובע והנתבע 2 היו חברים טובים, והנתבע 2 לא היה עושה שום צעד ללא קבלת ייעוץ משפטי מהתובע. כמו כן הצהיר מר יצחקוב כי ידוע לו שהנתבע 2 היה בהליכים משפטיים עם גרושתו והשתדל ששום דבר לא יהיה רשום על שמו כי מרבית עסקיו אינם כשרים ומפוקפקים. עוד עולה מהתצהיר כי הנתבע 1 ממעט לבוא לארץ אך הוא שותף של הנתבע 2 ומעורה בכל העניינים.

הגב' מיכל דרור הגישה תצהיר עדות ראשית שלפיו בעת שעבדה כטרום מתמחה במשרדו של התובע, שוחחה עם הנתבע 1 טלפונית ביום 16.4.08 בנוגע לתשלום חוב למשרד. הגב' דרור אישרה כי הקליטה את השיחה הנ"ל אשר תמלילה צורף לתצהיר התובע, וכי לא ביצעה כל עריכה בהקלטה אשר מהווה תיעוד מדויק של השיחה. עוד הצהירה הגב' דרור כי נאמר לה שמדובר בחוב של שני אחים יהלומנים, שהאחד מתחמק מהחוב ומפיל את זה על השני, ומאחר שעבר זמן רב מאז והחוב לא הוסדר, התבקשה לתת תזכורת ללקוח ולהקליט את השיחה.

לאחר הגשת התצהירים הנ"ל הוגש כתב הגנה מטעם הנתבע 1 אשר טען כי הוא זה שפנה לתובע בבקשה לערוך בשבילו הסכם הלוואה, והסביר לתובע שמבקש ההלוואה עדיין לא בטוח שיהיה מעוניין בה. לטענת הנתבע 1, סוכם כי התובע יכין עבור הנתבע 1 טיוטת הסכם ראשונית בלבד, ושאם העסקה תצא אל הפועל ישולם לתובע שכר טרחה בסך של 12,000$, אך אם ההסכם לא יצא אל הפועל, ישולם לתובע שכר טרחה בהתאם לשעות העבודה שביצע ואשר יסוכם בין הצדדים, וזאת במזומן בהתאם לבקשת התובע. על פי כתב ההגנה מטעם הנתבע 1, עוד לפני שהועברו הערות לטיוטת הסכם ההלוואה ועוד לפני שהחל מו"מ כלשהו לחתימת הסכם ההלוואה, החליט הלווה שלא לקחת את ההלוואה. כן נטען כי התובע לא ביצע דבר פרט לטיוטה ראשונית אשר כלל לא הועברה לעיונו ולאישורו של הנתבע 1, ואף לא ידוע האם הועברה ללווה, ומכאן שעל שכר הטרחה להיות משולם בהתאם לשעות העבודה. עוד עולה מכתב ההגנה כי הנתבע 1 הודיע לתובע שברגע שיגיע לארץ ייפגש עימו ועניין התשלום ביניהם יוסדר בהתאם, אולם פגישה זו לא יצאה אל הפועל עקב הגשת התביעה. טענתו של התובע בדבר קיומם של קשרי שותפות עסקית בין הנתבעים הוכחשה, ונטען כי הנתבע 2 כלל לא היה צד לעסקת ההלוואה. לגבי התמלילים אשר צורפו לכתב התביעה, נטען כי לא הייתה באותן שיחות כל התחייבות לתשלום 12,000$, וכל שנאמר בהן הוא שהנתבע 1 יגיע לארץ וייפגש עם התובע על מנת לקבוע את שכר הטרחה הראוי. לטענת הנתבע 1, התובע ביצע אולי 5% מהעבודה שנדרשה עבור ביצוע ההסכם בכך ששלף את ההסכם מתוכנה של טפסים מוכנים, וכי שכר הטרחה בגין עבודה זו אינה מעבר לסך של 1,000$.

בסמוך למועד הגשת כתב ההגנה הנ"ל הוגש תצהיר עדות ראשית של הנתבע 2, אך תצהיר זה הוצא מהתיק משלא התייצב הנתבע 2 לדיון ההוכחות ולא הייתה אפשרות לחקור אותו על תצהירו.

בעקבות הגשת כתב ההגנה מטעם הנתבע 1 ותצהירו של הנתבע 2, הגיש התובע ברשות בית המשפט תצהיר עדות ראשית משלים שלפיו נדהם לקרוא את טענותיהם של הנתבעים כי סוכם ששכר הטרחה יהיה על בסיס תוצאות, וכי הנתבעים כלל לא ידעו שהתובע מנהל מו"מ בשמם ולא קיבלו טיוטות של ההסכם. התובע הכחיש טענות אלה מכל וכל, והצהיר כי נולדו לצורכי התחמקות מתשלום שכר הטרחה. לשם הוכחת האינטנסיביות של הקשר עם שני הנתבעים בחודשים אפריל ומאי 2007 צורפו לתצהירו של התובע מסמכים המעידים לדבריו על כל השיחות היוצאות שבוצעו ממשרדו או מהטלפון הנייד שלו לשני הנתבעים ולעו"ד משה אלמליח, בא כוח הלווה. בנוסף צורפו לתצהיר אישורי פקס על משלוח טיוטות ההסכם לנתבעים לארה"ב, התכתבויות עם עו"ד אלמליח יחד עם אישורי משלוח בפקס ו"דוח ריכוז מעקב שעות עבודה בתיק" - רישום אשר הוצהר כי נעשה  בזמן אמת, ולפיו הושקעו בתיק 165 שעות עבודה. התובע הצהיר כי הוא זוכר היטב את האינטנסיביות של העבודה על עניינם של הנתבעים, וכי כמעט מידי יום השקיע בתיק באופן אישי שעות רבות שבמהלכן נוהל מו"מ עם כל הצדדים, נערכו הסכמים ובוצעו בדיקות משפטיות ובדיקות נאותות. עוד הוצהר כי הנתבעים שינו מספר פעמים את תנאי היסוד של ההלוואה והיה צורך לנסח מחדש את כל ההסכמים ולבחון את הביטחונות. כמו כן הצהיר התובע  כי חלק מטיוטות ההסכמים השונים שערך נגרסו בזמן אמת כיוון שסבר שלא יהיה בהן צורך. התובע הכחיש בתצהירו את טענתם של הנתבעים כי ביקש לקבל את התשלום "בשחור" והצהיר שמדובר בשקר גס, תוך שהוא מפנה בעניין זה לאחד מתמלולי השיחות עם הנתבע 1.

בנוסף הוגש מטעם התובע תיק מוצגים משלים הכולל גם חוות דעת של עו"ד משה בכר (מוצג ת/יג) שהתבקש לחוות דעתו בשאלת השכר הראוי לו זכאי התובע מהנתבעים, אם לא יוכח כי הוסכם עימם על שכר נקוב. עו"ד בכר קבע בין היתר כי בשים לב לניסיונו של התובע, שכר טרחה בסך בשקלים השווה ל- 100$ לשעה בצירוף מע"מ הינו שכר ראוי וסביר, גם בנסיבות של עסקה אשר לא יצאה בסופו של דבר אל הפועל. כמו כן קבע עו"ד בכר כי מצא שהשכר הראוי שהתובע זכאי לו עבור הטיפול מסתכם בסך בשקלים השווה ל- 16,500$ בצירוף מע"מ והוצאות מיוחדות של התובע לשם הטיפול, ככל שהיו לו כאלה.

לאחר הגשת התצהיר המשלים ותיק המוצגים הנ"ל הוגש תצהיר עדות ראשית של הנתבע 1, אך גם תצהיר זה הוצא מהתיק בהעדר התייצבות של הנתבע 1 לדיון ההוכחות.

התובע עצמו וכן המצהירים והמומחה מטעמו התייצבו לדיון ונחקרו בחקירה נגדית, כאשר מר יצחקוב נחקר תחילה גם בחקירה ראשית משלימה. כמו כן הוזמן והתייצב להעיד מטעם התובע עו"ד משה אלמליח. בסוף הדיון סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה. 

בסמוך לאחר דיון ההוכחות ובעקבות החלטה שניתנה בתיק לפני הדיון, הוגש לבית המשפט מוצג נוסף מטעם התובע - פלט של השיחות הנכנסות שבוצעו לטלפון הנייד של התובע בין התאריכים 1/4/07 ל- 30/6/07 שעליו סומנו השיחות הנכנסות שהתקבלו ממספרי הטלפון אשר התובע הצהיר כי הינם של הנתבעים ושל בא כוחם.

דיון

לאחר עיון בכל החומר שנמצא בתיק והתרשמות מהעדויות שהוצגו בפני בית המשפט, הנני קובע כי   התובע הרים את הנטל המוטל עליו על מנת להוכיח כי שני הנתבעים התחייבו לשלם לו שכר טרחה עבור עסקת ההלוואה בסך של 12,000$ + מע"מ.

התובע הצהיר כי הנתבע 2 הוא שפנה אליו בבקשה לטפל עבורו ועבור הנתבע 1 בהכנת המסמכים המשפטיים ובהשגת הביטחונות המקסימאליים לצורך עסקת ההלוואה, וכי בשיחת ועידה שהתקיימה עם שני הנתבעים מספר ימים לאחר מכן כי הסכום יעמוד על 12,000$ + מע"מ. בתצהירו המשלים הדגיש התובע כי לא היה כל סיכום שלפיו התשלום מותנה בתוצאות העסקה. כמו כן הצהיר התובע כי ההתקשרות, ההתדיינות על פרטי ההלוואה וביטחונותיה, ניהול המו"מ והקשר היומיומי התנהלו עם שני הנתבעים יחד אך הנתבע 2 ביקש ששמו לא יופיע על הסכמי ההלוואה אלא רק על ייפוי הכוח הבלתי חוזר. גרסתו זו של התובע לא נסתרה בחקירתו הנגדית (ראו למשל פרוטוקול הדיון בסוף עמוד 48 ותחילת עמוד 49, בתחילת עמוד 54 ובעמוד 57 מול שורות 7-13), ובית המשפט לא התרשם כי היה בעדותו של התובע כדי להעלות ספק לגבי אמינותו. בנוסף וכפי שיפורט להלן, התובע אף הציג לבית המשפט מספר ראיות ועדויות התומכות בגרסתו.