פסק-דין בתיק ת"א 14359-05

1.         התובעת הינה בעלים של בית מגורים המצוי ברח' אלכסנדר זייד 37 בקרית חיים. הנתבעת הינה חברה הרשומה כחוק בישראל ובמועדים הרלוונטיים לכתב התביעה עסקה בפרויקט הנקרא "פרויקט אח"י אילת". בגדרו, כך נטען על ידי התובעת, בוצעו עבודות הקמה של מנהרה לצורך מעבר מתחת לפסי הרכבת ברח' אלכסנדר זייד, בסמוך לביתה של התובעת. כתוצאה מכך, כך נטען, נפגע בית המגורים של התובעת בעיקר פגעי סדקים קשים. לנוכח אחריותה הנטענת של הנתבעת, הוגשה תובענתה המקורית של התובעת על סך 39,440 ש"ח.

            הנתבעת התגוננה בפני התביעה ובעיקר הכחישה כל קשר סיבתי בין נזקי התובעת לבין העבודות האמורות.

2.         ההליכים בתיק היו ממושכים ויגעים. בסופה של דרך נעניתי לעתירת התובעת להגיש כתב תביעה מתוקן, והפעם על סך 87,000 ש"ח, אך זאת כנגד תשלום הוצאות לנתבעת. החלטתי הותקפה ב-בר"ע לבית המשפט המחוזי בחיפה, אשר נדחתה על ידי כב' השופט עמית. בעקבות זאת שולמו ההוצאות, באיחור, אך לא שולם הפרש אגרה. לימים מששולם חזרה הנתבעת והגישה כתב הגנתה המתוקן.

3.         לעניין מהות הנזקים האמורים, הקשר הסיבתי שלהם ועלות התיקונים הונחו בפניי שורה של חוות דעת על ידי מומחים מטעם בעלי הדין. לנוכח זאת הוריתי על מינוי מומחים מטעם בית המשפט, והם אינג' רונן שטרנברג (להלן - "שטרנברג") והשמאי חיים אטקין. בהמשך הסכימו ב"כ הצדדים כי בשלב ראשון תוגש חוות דעתו של שטרנברג בלבד.

4.         שטרנברג הגיש חוות דעתו המפורטת והמנומקת. הוא נדרש לשאלות הבהרה מטעם ב"כ הצדדים. בסופה של דרך הסכימו ב"כ הצדדים כי יינתן פסק דין מנומק בדרך הרגילה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות. לאחר שאלו הונחו בפניי, ולבקשת ב"כ התובעת, נדרשתי למחזור סיכומים שני.

5.         שטרנברג פסק, כמעט לכל אורך הדרך, בהתאם לגרסתה של הנתבעת. וכך, מסיכום חוות דעתו נלמד כי לא אותרו סדקים בתוך הדירה, נגרמו קילופי בטון אך כתוצאה מברזל זיון חלוד בחדר השינה וכי הסדיקה והקילוף הם פועל יוצא של בלאי של 80 השנה האחרונות ולא כתוצאה מרעידות. עוד נקבע כי הסדק החיצוני בקיר הדרומי הוא סדק נימי שנוצר עקב ביצוע לקוי של טיח. לא אותרו סדקים בתקרה. אכן נמצאו סדקים בגדרות של הגינה, אך חלקם נוצרו כתוצאה משקיעה מקומית וחלקם כתוצאה מכך שהמפגש בין הגדרות נבנה ללא עמודים.

6.         רק בפריט אחד התחבט שטרנברג במסקנותיו. בסעיף 6 לפרק מסקנותיו הוא קבע כי "קיימת אפשרות כי מרעידות חזקות נוצרו תזוזות נטענות של המרצפות על הגג וכתוצאה מכך נוצרה פגיעה מקומית באיטום, ואולם, כאמור בסעיף 4 לעיל, לא קיימת התייחסות לכך בחוות הדעת מטעם התובעת". לעניין זה, כך הוסיף וטען שטרנברג, הרי ככל שייקבע שהדין עם התובעת, הוא מאמץ את האומדן בחוות הדעת של חב' בדק מטעם התובעת מיום 16.7.06, שאז עלות פירוק הריצוף וביצוע האיטום עולה כדי סך של 21,000 ש"ח. משמע, ככל שתאומץ עמדת התובעת, זהו סכום החיוב המירבי בו תחוייב הנתבעת.

7.         אין צריך לחזור על ההלכה השגורה בדבר המשמעות שיש ליתן לחוות דעת של מומחה המתמנה על ידי בית המשפט. שהרי, כך שנינו לא אחת, זה הגיון-פועלו וטעם-מינויו. אין בדעתי שלא לילך בדרך המלך. אכן, מטבע הדברים, תוצאות חוות הדעת אינן נושאת חן וחסד מלפני מי שנפגע מהן, ובנדוננו היא התובעת. שטרנברג, כאמור, מסר חוות דעת מקצועית, מלומדת ומפורטת. עיינתי אף בתשובות לשאלות הבהרה. הגם שמלכתחילה דרשה ב"כ התובעת את חקירתו היא לא חזרה ועמדה על כך. במצב דברים זה אין טעם טוב שלא לאמץ, ביסודו של דבר, את מכלול מסקנותיו של שטרנברג.

8.         נותר לי, איפוא, להידרש אך לפריט שבו התחבט שטרנברג. בעניין זה עיינתי בקפידה בסיכומי טענת ב"כ הנתבעת. מצאתי שהם לא זכו לכל התייחסות עובדתית ועניינית על ידי התובעת, הגם שביקשה להגיש סיכומי תגובה.

9.         בעקבות ממצאיו של שטרנברג בנושא המרצפות על הגג אישר שטרנברג, בתשובה לשאלת הבהרה, "האם נכון הוא שייתכן שמקור הרטיבות הוא בצנרת המים החודרת דרך הגג ללא איטום סביבה", ולכך הוא השיב כי "ייתכן ומקור הרטיבות הוא סביב הצנרת החודרת לגג".

            הוא הוסיף ונשאל, איפוא, "האם נכון הוא שאילו חדירת המים נובעת מחפירת המנהרה, היית מצפה לראות רטיבות כבר בחורף הראשון שלאחר העבודות?" והוא השיב "נכון".

10.        מן הנתונים שבפניי עולה כי העבודות הנדונות החלו בשנת 02'. חוות הדעת של אינג' ש.דיטל, מטעם התובעת, הוגשה ביום 8.5.03, כאשר התביעה הוגשה בקיץ 05'. בחוות הדעת האמורה אין כל זכר לרטיבות. יצוין, בהקשר זה, כי אף שטרנברג נתן דעתו לתמיהה זו כאשר הוא רשם בחוות דעתו, כזכור, כי "לא קיימת התייחסות לכך בחוות הדעת מטעם התובעת". ואכן, חרף טיעון מתלהם של ב"כ התובעת לא זכיתי לכל הפניה המצביעה, מפורשות, על זכר לכך.

11.        לנוכח אלו הנני מאמץ את מסקנת ב"כ הנתבעת. אף אני סבור, לכאורה, כי לא הוכח כל קשר בין העבודות הנדונות לבין מפגעי הרטיבות. אף אני סבור, למצער, כי רמת ההסתברות שהעבודות הנדונות גרמו למפגעי הרטיבות, שקולה לרמת ההסתברות שלא גרמו לה, וממילא התובעת לא השכילה להרים את הנטל.

12.        מסיכומי הטענות התוודעתי לכך כי בעקבות העבודות האמורות ניזוק הבית השכן לביתה של התובעת, והמצוי ברח' אלכסנדר זייד 35 בקרית חיים. אף בעניינו הוגשה תובענה כספית לבית משפט השלום בקריות, אשר נדונה בפני כב' השופט דאוד מאזן. בפסק דינו קבע בית המשפט שם את חבותה של הנתבעת כלפי התובעים שם. שוכנעתי שמדובר במסכת עובדתית שונה לחלוטין ולא ניתן להקיש מן האמור שם לפרשה שבפניי.

13.        כללם של דברים: בדעתי לדחות את התביעה.

14.        לפיכך הנני דוחה את התביעה. הנני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל אשר ישולמו לידיו הנאמנות של ב"כ הנתבעת תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה.

15.        המזכירות תמציא עותק מפסק דיני לב"כ הצדדים.

ניתן היום,  ב' אדר תשע"ג, 12 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.

_________________________